החיבור לדור הצעיר, הזיקה לעבר והכעס על האירוויזיון: נורית הירש פותחת הכול

"כבר 40 שנה שמוזיקאים מישראל ומחו"ל משתתפים בו כי הוא ותיק, מיוחד במינו ומאוד איכותי. הפסטיבל הזה אומר הרבה למוזיקאית כמוני, כי אני באה מהמוזיקה הקלאסית", אומרת נורית הירש לרגל המהדורה ה-40 של פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון, שייצא לדרך בכפר בלום ב-8 בדצמבר ושבמהלכו, ב-12 בדצמבר, יתקיים בו מופע מחווה מיוחד לכבודה של כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי. "בעבר השתתפתי בו בעצמי לא פעם, גם כמשתתפת וגם כאורחת".

במופע שלה, איתו יצאה לדרך לרגל חגיגות ה-80 שלה שחלו ב-2022 ושמאז היא מופיעה איתו ברחבי הארץ בהצלחה גדולה, תפגוש הירש את הזמר הבינלאומי צחי סיטון ואת כוכבת האופרה הישראלית טל ברגמן, במופע שבו הם יצדיעו לכלות וחתני פרס ישראל בזמר העברי – בהם גם שירים שלה עצמה ("היינו בהיכלי תרבות בכל הארץ, והקהל מתחבר לזמר עברי. הקהל מתגעגע לשירים של ילדותו, של הזמנים שפעם היינו ביחד, שרנו ביחד, רקדנו ריקודי עם ביחד. יש צימאון רב למופעים מהסוג הזה").

אם חשבתם שיהיה מדובר בערב נוסטלגי מתרפק, טעות בידיכם. "אני חיה את היום כאן ועכשיו, אני לא בן אדם נוסטלגי", היא אומרת לרשת 13 בריאיון מיוחד שקיימה לרגל המופע המתקרב. "למרות שזה לא בדיוק ככה – אם אני שומעת שירים של סשה ארגוב או יאיר רוזנבלום, זה עדיין גורם לי למחנק בגרון".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• "לומד להיות שלם עם החלק שחסר": יובל בנאי בשיר געגוע לאימו

• הבמאי שתיעד את כריס המסוורת' ואביו חולה האלצהיימר: "הזדמנות לתקשר, להבין ולהכיל"

• "הפסיכיאטר קרא לי מוזר ואמר שיתרחקו ממני": השחקן האוטיסט שהפך את הכאב להצגה מרגשת

אהבתה למוזיקה "של פעם" לא מונעת ממנה להתחבר למוזיקה שפופולרית גם בימינו: "אני מעודכנת במה שקורה עכשיו במוזיקה הקלה, כל הדור החדש, אני אוהבת את זה. אני אוהבת שינויים, אני אוהבת לשנות, אני אוהבת את השירים שלי בעיבודים חדשים".

אילו אמנים עכשוויים את אוהבת?
"אני אוהבת את הכיוון הקלאסי של חנן בן ארי. לנונו יש טקסטים מאוד יפה, אני מאוד מתחברת אליה. קרן פלס ביצעה עם הפילהרמונית את שירי 'פרח הלילך', שהיה ביצוע יוצא מן הכלל. היא גשר בין הקלאסיקה לבין העכשוויות. בכלליות, אני מאוד אוהבת את ההפקות המודרניות של היום, עיבודים חדשים עם מוזיקה אלקטרונית – אני עצמי למדתי מוזיקה אלקטרונית בניו יורק, עבדתי אז עם מחשב ענק. אני מאוד מחוברת למה שקורה עכשיו".

החיבור שלה לדור הצעיר לא קיים רק בהאזנה לשירים, אלא גם מעבר לכך. הירש בת ה-83 מספרת שלאחרונה היא הייתה בקשר עם ליהי טולדנו ("אני חושבת שהיא נהדרת", אמרה בהתלהבות), ושהיא אפילו נתנה לה שיר שהלחינה למענה. "היא משלבת גם את אתמול וגם את היום, זו דוגמה מצוינת. אני אוהבת את הקול שלה, את הז'אנרים המגוונים. היא לא אומרת 'זה ישן, זה חדש', היא אינדיבידואליסטית".

כשנשאלה אם היא נהנית מהמחוות האלה, תשובתה של הירש מפתיעה. "אני אוהבת שאנשים עם קול, זמרים אמיתיים, מבצעים את השירים שלי. אני מאוד נהנית מהמחוות כשהקהל שר איתי את השירים האלה. גם כשזאת מחווה שאני לא משתתפת בה, אני אוהבת את זה, כי כל יוצר אוהב לשמוע את שיריו מושרים בפי עם. זו לא בעיה של אגו, זה נחמד, אבל לא יותר מזה".

"העם צריך להחליט"

הירש, שלאורך שנותיה שחררה אינספור נכסי צאן ברזל ויצרה יותר מ-1,600 שירים, מודעת לכך שבניגוד לאמנים להם החמיאה, המוזיקה הקאמרית מעולם לא הייתה הז'אנר הפופולרי ביותר במדינה. "מוזיקה קאמרית אף פעם לא הייתה ז'אנר שולט, זו מוזיקה די אליטיסטית, אבל אולי בגלל זה יש גם מקום למופעים כמו שלנו, של זמר עברי, שזה חובק את כל הגילים, את כל האוכלוסייה", הסבירה, "אני לא חושבת שהמוזיקה שלי היא לקהל אליטיסטי. זו מוזיקה אוניברסלית, לכל הגילים, ולכן הפסטיבל הזה מאוד מיוחד עבורי. יש בטבע שלו תרבות מוזיקלית ואווירה שאין באף פסטיבל אחר".

אחד מהשירים המוכרים ביותר שהירש נודעה ביצירתו הוא "א-בא-ני-בי", אותו הלחינה למילותיו של אהוד מנור, ושאיתו יזהר כהן ניצח באירוויזיון 1978 – הזכייה הראשונה של ישראל בתחרות השירה האירופית, שבזכות הירש, גם הייתה הפעם הראשונה שבה אישה ניצחה על התזמורת בשתי שנים שונות של התחרות (היא עשתה זאת עוד קודם לכן ב-1973 עם "אי שם" של אילנית, שהגיע למקום הרביעי – ועוד בפעם הראשונה שבה ישראל התחרתה). השנים עשו את שלהן, והירש, זוכת אירוויזיון שאותו שיר שכתבה מלווה אותה ברחבי העולם עד היום, כבר אינה מתעניינת יותר בתחרות: "האמת היא שזה לא מעסיק אותי בכלל, אני כבר לא בתוך זה כמו פעם. דברים השתנו, הז'אנר המוזיקלי השולט בתחרות השתנה לחלוטין. אני כבר לא מחוברת לאירוויזיון. גם הסגנון המוזיקלי, גם סוג הקהל, גם העניין של בחירת השופטים".

בנקודה זו, הירש לא חוששת להתייחס לסערה שנוצרה לאחרונה בקרב חובבי התחרות, כשמפיקיה הכריזו על שינוי שיטת ההצבעה, כך, שבין היתר, ניקוד השופטים בשני חצאי הגמר יהווה 50% מהניקוד הסופי בשלב זה, לצד הצבעת הקהל – בדיוק כפי שמתרחש בגמר התחרות עצמה. ההחלטה הזו אמנם בוטלה כבר ב-2023, אך הושבה לאחרונה לאירוויזיון, באופן רשמי במטרה להגביר את השקיפות ולשמור על ניטרליות, אבל ככל הנראה כדי לצנן את גל המחאות נגד התחרות בשל כוונת מארגניה לאפשר לישראל להתחרות בה גם בשנה הבאה.

"אני חושבת שזה מאוד לא בסדר שאישרו את זה", היא אומרת בתקיפות, "העם צריך להחליט. האנשים, אלה שמאזינים צריכים להחליט, לא כמה שופטים שאני לא יודעת מי הם. אני חושבת שזה מאוד לא צודק".

היא מוסיפה בלהט: "אני חושבת שבגלל השופטים, השיר של יובל רפאל לא זכה בתחרות (כזכור, הנציגה הישראלית הגיעה למקום הראשון בבחירת הקהל בגמר ולמקום השני הכללי, ע"א). השופטים התעלמו מרחשי דעת הקהל, אבל בשבילי, השיר הזה זכה במקום הראשון. אי אפשר לרמות את הקהל – או שהוא מתחבר, או שהוא לא מתחבר. למרות הפוליטיקה, יובל זכתה במקום הראשון. כי השיר היה טוב וההופעה שלה הייתה גרנדיוזית".

לסיום, הירש ביקשה לפנות לקוראים בצורה חדה וברורה – אבל מלאה בחיוך גדול: "אני מזמינה את כולם להופעה שלי בערב שישי, 12 בדצמבר. אני מצפה שכולם יתנפלו ויבואו!".