עשור למעושרות: מי עדיין מחזיקה בתואר?

"מעושרות" היא תכנית דוקו-ריאליטי שעלתה לאוויר בערוץ עשר ז״ל, אי שם בשנת 2014. זוהי הקדמה שמיועדת לבני דור ה-Z, שכן הם היחידים שזקוקים להקדמה הזאת. הפורמט מבוסס על הפורמט האמריקאי ורב-הזרועות, "The Real Housewives", בו נשים אמידות ועמידות מכניסות אותנו לביתן המרהיב ולעולם החברתי והמנותק בו הן חיות בעושר ובעושר. ״מעושרות״ הייתה ניסיון ליישר קו עם תרבות הריאליטי האמריקאית, והיה זה חתיכת ניסיון.

התכנית רצה במשך ארבע שנים ונפרשה על גבי שלוש עונות. קשה לדמיין היום תכנית ריאליטי מצליחה בלי שימושים בטיקטוק אבל למרות שרשתות חברתיות לא היו שחקן מרכזי בתרבות שלנו אז, ״מעושרות״ הייתה הצלחה ועוררה הרבה מאוד עניין. אבל עם ההצלחה הגיעה גם ביקורת: צקצקנות על השטחיות שבתכנית וטענות על ניתוק חמור מהמציאות. זה לא מפתיע: ״מעושרות״ מתמקמת בין שני דברים שלישראלים מאוד קשה איתם - העובדה שהם אוהבים לשנוא ריאליטי אבל לא יכולים להפסיק לצרוך אותו, והיחס האמביוולנטי לכסף - מתעניינים בו, כמהים לו, אבל בזים למי שמשוויץ בו. בעוד האמריקאים סוגדים בגלוי לתרבות השפע המקודשת, אצל הישראלים זה אחד בפה, אחד בלב. או בכיס, תלוי את מי שואלים.

במבחן הזמן, ״מעושרות״ לגמרי עומדת. עשור אחרי שירדה מהמסך, המונח "מעושרות" מושרש היטב בשפה ובתרבות שלנו, והתכנית עצמה היא רפרנס שמשתמשים בו עד היום. הנשים שכיכבו בה, לעומת זאת, פחות. סביר להניח שאם תראו ברחוב מישהי מבין 15 הדמויות שלקחו בתכנית חלק, היא תיראה לכם מוכרת אבל כנראה שלא תבינו מאיפה. ההצהרה הזאת לא נכונה לגבי כולן, שמות כמו לאה שנירר, ניקול ראידמן או אפילו ג׳ניפר סנוקל, הן שמות - ונשים - שקשה מאוד לשכוח, והשתיים הראשונות הן עדיין במידה רבה חלק מתרבות הפופ הנוכחית.

בשביל להבין באמת מה התרחש מאחורי הקלעים של התכנית, פנינו ליוצרת הסדרה - במאית הקולנוע והטלוויזיה, אורנה בן דור:

״ערוץ 10 פנו אליי לעשות ׳עקרות בית אמיתיות׳ (Real Housewives). לא היה לי מושג מה זה אז הלכתי לצפות. אחרי זה חזרתי אליהם, ואמרתי שזה לא יעבוד בארץ - בארץ לא אוהבים עשירים"

בן דור חששה שבפורמט המקורי, אין סאטירה וגם לא כל כך ביקורת, ולכן הייתה צריכה לעשות התאמות לשוק המקומי, מה שהוליד לנו את ״מעושרות״. האירוניה בכך שהתוכנית צולמה בסמוך למחאת יוקר המחייה בשנת 2011 רק מוסיפה לקאלטיות: "באותה תקופה הייתה מחאת האוהלים של 2011, וכולם היו משוכנעים שהולכים לסקול אותי בכיכר העיר". אבל בן דור החליטה להפוך את החיסרון ליתרון ולשלב את המחאה בתכנית, בסצנה אייקונית שבה אתי דודאי הולכת למתחם האוהלים בשדרות רוטשילד לשוחח עם המוחים. לטענת בן דור, זה הצעד ש"הפך את הקערה על פיה" והסצנה הזאת דייקה את הטון של הסדרה ככזו שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.

אם תהיתם (וגם אם לא) מה היא מטרת העל של תכנית כזאת על המסך, אז התשובה היא לגרום לכם לקנא, ובגדול. "העניין של השואו אוף הנובורישי זה מה שעומד במרכז של ׳מעושרות׳", מחדדת בן דור. נובורישיות (כסף חדש) היא מילת המפתח - בן דור ניסתה ללא הצלחה להביא שמות גדולים מהאצולה הישראלית, או בקיצור - כסף ישן: "העניין של לנפנף בכסף זה לא משהו שאתה מוצא אצל אנשים שיש להם שורשים של כסף. זה אנשים שלא רוצים להתפרסם ובטח שלא סביב הכסף שלהם".

כסף, חדש או ישן, הוא במרכז העניין פה אבל מעליו מרחפת שאלה עוד גדולה יותר - האם לכל המשתתפים באמת היה מספיק ממנו? במהלך שידור התכנית, זו סוגיה שעלתה לא מעט. לטענות האלו בן דור עונה במסר ברור: "זה חלק מהקטע. מי שמעביר על זה ביקורת הוא טמבל. מה שחשוב זה השואו אוף. אף אחת מהנשים, אולי חוץ מאחת (ג'ניפר), לא הייתה במינוס". אבל כמובן שהסיפור זה לא אם הנשים היו במינוס או לא. יש פער גדול בין להציג אישה שכסף זה לא פקטור עבורה לבין אחת שהיא פשוט ״לא במינוס״.

אם תשאלו את ליאורה גולדנברג שטרן, בעלת מדור הרכילות והחברה הותיק, ׳ליאורה׳, במוסף סוף השבוע של מעריב, לא מדובר בהשערות: "זה לא ענין של מאמינה, זה עניין של עובדות. לאורך העונות היו הבדלי מעמדות כלכליים ופערים מטורפים. היו שתיים-שלוש נשים עשירות באמת. השאר היו, מה שנקרא, נגררות או ברירות מחדל. מתוך ידע אישי אני יכולה להגיד לך שלוהקו נשים ממוצעות פלוס שחיפשו פריצת דרך לקדם את העסקים שלהן״. ליאורה ידועה כאחת שלא מפחדת להגיד את שעל לשונה, ומהר מאוד היא עוברת להעביר ביקורת על הליהוק, גם בלי שאשאל אותה דבר: ״יעל גל, למשל, משתתפת העונה השנייה, לא הציגה עולם מעושר ולא התאימה לתוכנית. היא גרמה לשעמום״.

גם על משתתפת העונה השלישית, אליס אביב, לליאורה יש דברים אקוטיים לומר: ״היא הייתה סוג של וואנבי, שסיפרה בתוכנית כי היא עוסקת בנדל"ן. בהמשך עשתה הסבה והתמקצעה כרקדנית על עמוד. דוגמה נוספת היא דפנה שחר מהעונה הראשונה שלא התאימה לקונספט. יפה כן, משכילה כן, אבל עשירה? אנשים לא קנו את זה״. שטרן מספרת שענבל אור היתה בשיאה דיאז (וליהוק מושלם, אם תשאלו אותנו) והייתה יכולה לטרוף את כל הקלפים של התכנית מחדש אבל לדבריה, בן דור לא הצליחה ללהק אותה והביאה במקומה את קרן בן דוד, בעלת חברות נדל"ן: "בן דוד הייתה ליהוק דהוי והיא לא סיפקה את הסחורה כי היא הייתה פשוט משעממת".

אם תשאלו את שטרן מי לדעתה עדיין מחזיקה בתואר ״מעושרת״, יש לה השערות ברורות ומושכלות: "לא בדקתי את חשבון הבנק של אף אחת מהן אבל אני חושבת שמי ששמרה על סטטוס כלכלי גבוה היא לאה שנירר, ניקול ראידמן, דליה ארזי (אלמנתו של איל ההייטק, אפי ארזי) ואליאור קסוביץ' שהבליחה בעונה השלישית והיא יורשת המיליונים של סבא שלה, הקבלן בצלאל מזרחי". ואיפה טלי סיני-ריקליס, שהייתה נשואה למיליארדר, ואתי דודאי, שהציגה וילה מפוארת בסביון, אתם שואלים? כשזה מגיע לריקליס, ליאורה לא מעוניינת לא להגיב עקב סכסוך אישי ביניהן (אולי בעקבות החשיפה של ליאורה על הדרמה שבאה לאחר פטירתו של בעלה, משולם ״זוס״ ריקליס).

לגבי אתי דודאי, שטרן משתפת כי ״הנכס בסביון הוצע למכירה בהוראת בית המשפט, כדי לכסות על החובות שאליהם נקלעו אתי דודאי ובעלה המנוח, דוד דודאי. בניגוד לדמויות אחרות שהיו צנוניות, דודאי היתה תוססת ומלאת חיים. לא נראה לי שהיא נשארה עם כסף גדול, עשירה גדולה היא לא".

כשפנינו לאתי דודאי בעקבות הכתבה, נראה שלמעושרת לשעבר יש הרבה מה להגיד בנושא: "אני מאד נפגעתי מהתוכנית, שלא הייתה אמורה להיות על נשים עשירות. היא הייתה אמורה להיות תכנית דוקומנטרית על חמש נשים הרוצות להביא לשינוי החברה הישראלית". דודאי מספרת שהתוכנית קיבלה את האריזה הסופית כאשר ניקול ראידמן הצטרפה לקאסט: "הכניסה של ניקול לתוכנית הפכה את הקערה על פיה, ומכאן השם ׳מעושרות׳, שניתן יום אחד בלבד לפני שהתוכנית עלתה לאוויר. כל מה שנשאר זה לצפות בשקרים בעריכה".

גם על הביקורת שהשמיעה שטרן על כך שהנשים בתוכנית לא החזיקו בממון היא עונה: "שאלו אותי למה דפנה שחר וענבר שנהב היו בכלל בסדרה, הן לא עשירות. אמרתי שבגלל שהסדרה לא הייתה אמורה להיות על נשים עשירות". דודאי, כאמור, לא חוסכת בביקורת - מטענות על כך שראידמן הייתה המועדפת על בן דור (שלטענתה, אף נכחה בחדרי העריכה) ועד לנזק שלטענתה נגרם לה עקב התוכנית:

"בעלי נפטר מדום לב בבית משפט, כחודש אחרי הסדרה. מס הכנסה תבעו אותו ב-80 מיליון, כשהוא לא חב להם אפילו שקל אחד. נאלצתי אני להתמודד שנים בבית המשפט, כשהרושם השלילי של ׳מעושרות׳ משפיע על השופטים. הפסדתי הרבה מיליונים"

דודאי היא לא היחידה שאינה מרוצה בחלוף השנים, גם ניקול ראידמן, מי שהייתה ללא ספק מהכוכבות הזוהרות ביותר של התכנית. באחד מהראיונות שהעניקה לתקשורת עם ירידת התכנית מהאוויר, ראידמן לא חסכה במילים: ״בחיים לא הייתי משתתפת בתכנית כה ריקה מתוכן ופתטית אם הייתי באמת יודעת מה תהיה התוצאה הסופית והמגוחכת והרחוקה מהמציאות״.

עוד שם שקשה לשכוח בהקשר של התכנית הוא זה של ג׳ניפר סנוקל, שלאחר התכנית עוד נשארה בתודעה הציבורית (בין היתר, השתתפה בריאליטי ״זוג מנצח״ עם בן זוגה לשעבר, עופר טלקר) עד שנחשפה ההתמוטטות הכללית שעברה. לדבריה של שטרן, גם בזמן שסנוקל לקחה חלק בתוכנית המדוברת, מצבה הכלכלי לא היה מזהיר: ״ההפקה השכירה לסנוקל דירה במטרה לבנות לה את הדמות המעושרת כביכול כדי לשבץ אותה בתוכנית״.

במהלך השנים היו נסיונות להחזיר את הפורמט למסך, ניסיונות שכשלו לפי דבריה של בן דור: ״היה ניסיון להחזיר את ׳מעושרות׳ אבל בחרתי ללכת לפרויקט אחר". לנו, הצופים, נותר רק להצטער על כך שכן ״מעושרות״ לא רק רלוונטית יותר מתמיד, ייתכן שאף הקדימה את זמנה. בעידן של דור חדש שמקדש כסף, ואת התיעוד שלו, יותר מכל דור אחר - קשה שלא לדמיין את ׳מעושרות׳ הופכת ללהיט בקרב הדור שלא הכיר אותה, ובוודאי בקרב הדור שהכיר וצפה בזמן אמת. גם כאן שטרן יודעת להוציא את האוויר מהבלון הנפוח שהוא החלומות שלנו: ״זה יכול להישאר רק בגדר חלום רטוב של מלהקים לראות בתכנית ריאליטי את עופרה שטראוס, מירי אדלסון, אריאלה ורטהיימר ועוד נשים עשירות כקורח, מתבזות ומחפשות להתפרסם״.

אפשר לצקצק על התופעה אבל עם ההצלחה ורמת העניין בה, גם שנים רבות אחרי שירדה מהמסך, אי אפשר להתווכח. אפילו בן דור, שהעשייה שלה מתפרשת על פני פרויקטים רבים בשנים שלפני התכנית וגם בשנים שאחרי, התייחסה להשפעה העצומה שהייתה ל״מעושרות״ על חייה: ״עשיתי המון פרויקטים בחיים שלי ואנשים מכירים אותי מ׳מעושרות׳. הציבור הישראלי הפך מאז לאפילו חשדן יותר ואגרסיבי יותר כלפי אנשים עם כסף, אבל דבר אחד אי אפשר לשכוח - כשצפינו ב״מעושרות״, היה לנו פאן במקסימום.