הטוב, הרע והלא הנורא: סיכום המחזור ה-2 של יורו 2020

המחזור השני של שלב הבתים ביורו מצביע בדרך כלל על מגמות מסוימות – יש נבחרות שכבר מבטיחות את ההעפלה לשלב הבא, יש כאלה שמסתבכות ומעטות אלה שנגמר להן הסיכוי, ככה זה בטורניר עם 24 קבוצות כשרק 8 לא ממשיכות לשלב הבא. 27 שערים הובקעו במחזור השני, קצת פחות מהכמות של המחזור הראשון, אך עדיין אין כיוון ברור לגבי הזוכה, שכנראה תיקבע לפי התוצאות בסיום בית המוות שלגמרי פתוח. מי היה מאמין שגרמניה יכולה לסיים ראשונה בבית הזה?

אז בלי עוד הקדמות מיותרות, בואו ניגש לעניין ונסכם שוב בסגנון אסי דיין:

הטוב:

מבין כל העמדות על המגרש, דווקא המגנים הם אלה שפורצים קדימה ומשתלטים על היורו. אחרי המופע של לאונרדו ספינזולה במשחק הראשון, הגיע המחזור השני ואיתו שני מגנים שהשתלטו על נבחרות גדולות, ביניהם מצטיין הטורניר עד עכשיו, דנזל דאמפריז.

שיטת שלושת הבלמים בה דוגל המאמן פרנק דה בור אמנם הוציאה מחאה מהקהל ההולנדי, שמעדיף לשחק בשיטה ההולנדית המסורתית 4-3-3, אבל כנראה שיש בה משהו מיוחד. השימוש הנכון במגנים שלו, יחד עם ראיית המשחק של ממפיס דפאיי והנוכחות של ווט וחהורסט ברחבה, נותנת למגנים את האופציה להיכנס לרחבה הרבה יותר מבעבר. דאמפריז מנצל את השיטה הזאת בצורה הכי טובה, שכן רוב המשחק ההולנדי מנוהל בצד שמאל ומשם בדרך כלל ההגבהות לרחבה מגיעות, כדי להיכנס לרחבה ולהגיע לכדורים שוחהורסט וממפיס לא מגיעים אליהם. הוא הבקיע כך את שער הניצחון נגד אוקראינה, סחט פנדל והבקיע נגד אוסטריה, וכל זה מעמדת המגן. הערך שלו עלה בכמה עשרות מיליוני יורו בשני המשחקים הללו, ואם יש קבוצה שמחפשת מגן ימני עם חוש התקפי משובח, הוא האיש המתאים למשימה.

בינתיים, בעוד אימפריה שרוצה לחזור לעצמה, פורץ לו מגן ענק שעד לפני שתי עונות, מעטים הכירו אותו. רובין גוסנס עשה דרך אלטרנטיבית לפסגת הכדורגל האירופי – הוא התחיל בליגה ההולנדית השנייה, בקבוצה שאפילו אין עליה ערך בויקיפדיה בעברית. אחרי שלוש עונות בהראקלס מהליגה ההולנדית הבכירה, גוסנס חתם באטלנטה, עבר לעמדת הקשר והצליח לנצל את המהירות שלו כדי להתברג בהרכב הקבוצה המפתיעה מברגמו. סך הכל, יש לו 6 הופעות בנבחרת הגרמנית, שחיפשה מגן שמאלי קבוע מאז הפרישה של פיליפ להאם האגדי, וכנראה שהיא מצאה אחד חדש.
גוסנס חרך את האגף במשך 62 דקות על המגרש באליאנץ ארנה ולא הותיר סיכוי לנלסון סמדו, שהופקד על האגף הימני בהיעדר ז'ואאו קאנסלו שחלה בקורונה. המהירות שלו, בשילוב המיקום הנהדר והכניסות המתוזמנות לרחבה, תוך כדי ניצול ההגבהות הנהדרות של יוזואה קימיך מאגף ימין, נותנות לו הרבה מרחב פעולה להכניס את הכדורים פנימה לקשרים ההתקפיים של המאנשאפט, שאיימו 13 פעמים על השער הפורטוגלי. אמנם בהגנה יש עוד מקום להשתפר, אך אל תתפלאו אם גוסנס יוסיף עוד שער או שניים בטורניר. המגן השמאלי הכי מרשים עד כה.

עוד בנושא:

נבחרות גדולות יכולות ללכת | מתכוננים לסיבוב האחרון בשלב הבתים >>

הטוב, הרע והלא נורא – סיכום המחזור הראשון של יורו 2020

הרע:

בית ד' התחיל עם ציפיות גבוהות מאוד – משחק המרכזי של הבית הוא שחזור חצי גמר המונדיאל האחרון, המשחק הוותיק בהיסטוריה חוזר לסיבוב שני ביורו והסגל של האנגלים הוא מהמרשימים שראינו בעשור האחרון עם כוח התקפי עצום. לכאורה, הבית המרתק ביותר אחרי בית המוות. בפועל, הבית הכי מאכזב ביורו.
יש הרבה סיבות מהבית, אבל אפשר לאחד אותן לסיבה אחת פשוטה – המקום הראשון בבית "תזכה" לפגוש את השנייה בבית המוות כבר בשמינית הגמר. במילים אחרות, אף קבוצה לא תרצה לפגוש את אלופת העולם, אלופת אירופה או אלופת העולם היוצאת כבר בשלב שמינית הגמר, ונראה שגם האנגלים וגם הקרואטים הבינו את זה, כשהן מציגות כדורגל חלש מאוד התקפית (שער אחד לכל נבחרת ב-2 משחקים). גם אם תיאורית הקונספירציה הזאת נכונה, לא בטוח שכדאי לסיים גם שנייה, שכן היא תפגוש את השנייה בבית ה' המרדים וברבע הגמר את הראשונה מבית המוות.
מצד שני, יש נסיבות "מקלות" יותר שבגינן היכולת החלשה – אנגליה עוד חיה על האדים של מונדיאל 1966 ומאכזבת בכל פעם מחדש, ככה שהיכולת הרעה לא באמת מפתיעה, בעוד שקרואטיה בדרך, כנראה, להיכנס לסטטיסטיקה מוזרה בפני עצמה – רק נבחרת אחת שהחזיקה בתואר "סגנית אלופת העולם" הצליחה לעבור שלב ביורו (גרמניה המערבית, 1988) וגם היא הודחה במשחק הנוקאאוט הראשון שלה. הקרואטים לא נבחרת ברמה הגבוהה ביותר והמונדיאל האחרון היה ככל הנראה הבלחה חד פעמית בזכות היכולת המשופרת בדו קרב הפנדלים, ככה שאם היא תעבור שלב ותודח בשמינית הגמר, זה ייחשב מבחינתם להישג.

הלא נורא:

גם ויילס וגם שבדיה, נבחרות באותה רמה בערך שבאו להתקדם בטורניר כמה שאפשר מבלי לפתח ציפיות מוגזמות, התמקמו בפוזיציה מספיק טובה כדי להילחם גם על המקום הראשון, שיבטיח לנו משחקים מותחים גם במחזור השלישי, בו חלק מהנבחרות כבר מאבדות עניין כי המקום בשלב הבא כבר מובטח, כמו שראינו עם הונגריה ביורו הקודם. הצ'כים הפכו למועמדים חזקים לתואר הסוס השחור של הטורניר, כשגם אוקראינה מבקיעה בצרורות וכל הארבע האלה הופכות את היורו הפאן-אירופאי הראשון למעניין הרבה יותר, לטובה ולרעה.
קרבות המיקום בשלב הבא יהיו מסתוריים. מצד אחד, קבוצות שכבר הבטיחו את המקום הראשון, כמו הולנד, יבואו בהרכב המשני ולא בטוח שישחזרו את הכדורגל ההתקפי הסוחף שראינו מהם בשני המשחקים האחרונים, גם אם היריבה היא צפון מקדוניה. מצד שני, השיבוצים לקראת שמינית הגמר עלולים להכריע משחקים שהופכים פתאום למעניינים ממקום לא צפוי – איטליה עלולה לפגוש את המקום השלישי מבית המוות כבר בשמינית, כשהמנצחת תמתין ככל הנראה למקום הראשון מבית ב' בדרך למסע מאוד מתיש עד הגמר. מהצד השני יהיו גם משחקים יחסית בנאליים, כמו ויילס-פינלנד או שבדיה – אוסטריה שקצת מוציאים את המיץ והרגש של הסינדרלה כדוגמת איסלנד לפני 5 שנים. השנה, היורו יכול להביא לנו כמה מפגשי ענק בכל סיבוב, עם הרבה מאוד משחקים שהם חובת צפייה שכמה מהם מגיעים כבר במחזור הקרוב.