רק שלא ניקח אליפות
השחקנים לא מבינים מה זה 0:1 קטן, אף אחד לא מתחשב באחות מהמגזר ופיני אסקל כבר ממש מודאג: הפועל ת"א עוד עלולה לגרום לאסון
רק היום, רק היום! בעל הבית השתגע! משהו רע, רע מאוד, עובר על הפועל תל אביב ערב פתיחת העונה. התחושה באוויר היא שעם הסמל החדש, השדים האדומים הפכו להיות השדיים האדומים, שנהנים מכדורגל של כוסיות. לפרק את קרית שמונה 3:4 קטן? מה, נדפקתם? לאן נעלמה המורשת האדומה?
תגידו לי, כל הגל שיש, דני בונדר, ביבראס נאתכו ושאר תינוקות של גוטמן, מה לא ברור ב-0:1 קטן משער עצמי של גיא צרפתי או בוגר קרית שלום אחר? מה לא ברור ב"אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה"? עוד מעט גם תרימו לוולה, תנסו מספרת באימונים, תכוונו לחיבורים וההנהלה תפזר קנסות על דרדל'ה. מה לא ברור במשולש: גוטמן-גרמני-לוזרים? אתם כנראה באמת לא מבינים..
והלוואי שזה היה נגמר שם, במשחק של שישי אחר הצהרים עם כמה בומבות של מהראן ללה וצליפות של ערן זהבי. אבל זה לא, אלא רק הולך ומידרדר. כמי שחולק שער עם לא מעט אנשים שהרינגטון שלהם הוא מהדורת החדשות של אל קעידה, אין לתאר את עוגמת הנפש אחרי – אני מתבייש להקליד – שדרסנו את סכנין 0:4 בדרבי של המגזר. איפה שותפות הגורל של מי שמוקנטים דרך קבע בירושלים או בצפונבוניאדה הצהובה של תל אביב? אין גבול לבושה. להביס אח זו לא פחות משערורייה. שערורייה!
והעובש באוויר חודר לתוך מנהרות החוטם, מעלה ניחוחות שלא חווינו כבר שמונה עונות. פתאום יש שיטה בהתקפה. פתאום יש כסף לרכש. פתאום יודעים להביא תוצאה באירופה או להביא הצגה בגביע הטוטו. פתאום לא כל מי שנפצע בקרסול גומר את העונה. פתאום לא מביאים שחקני חילוש בשק. פתאום לא מתביישים להחזיר הביתה את בן לוז וגילי ורמוט. פתאום נגמרה עונת הליצנים. אין יותר אוגבונות עם חיוך של מיליון דולר וחוש כיוון של בדואי בתל אביב. אין יותר סימרוטיצ'ים עם קילו ג'ל בשיער ו-200 גרם שכל. פתאום יש אסתטיקה לצד הסדר והמשמעת. פתאום יש תחושה שאם הכל ימשיך ככה, עם קצת מזל, אולי, רק אולי, העונה זה יכול להיות שלנו. חס וחלילה.