הביטו, פראיירים

פניהם האבלות של השחקנים והצוות המקצועי בנתב"ג יגידו הכל אחרי התוצאה המאכזבת בלטביה. מאוחר יותר הם ידבקו באלילת המזל. כמו שאפשר להבקיע בדקה התשעים, כך גם אפשר לספוג בדקה התשעים, הם יגידו. אבל זה שקר. אף קבוצה או נבחרת נורמלית לא חוטפת שער מול קבוצה נחותה כשהתוצאה כל כך נזילה בזמן כל כך קריטי. תשאלו את איטליה, צרפת וגרמניה. אבל שוויץ והיצפלד הגדול חטפו מבן סהר שוויון בתוספת הזמן רק לפני חודש ברמת גן, יקשו הקשטנים. אז זהו שלא. שוויץ, כלומר נבחרת שנוצחה במבצרה על ידי פקידי הבנק של לוכסמבורג, היא לא ממש נבחרת נורמלית.

קשטן יברבר מול העיתונאים וינסה להרדים אותם בעזרת ניתוח של המהלך האחרון. זה ישמע בערך כך: במקום לה-ע-ביר את הכדור לחצי המג-רש של ה-מול-ד-בים, סליחה, של הלט-בים, השחקנים – שאגב, אני לא יודע אם אמרתי, אבל מדובר בתלכיד נדיר של אנשים מסורים, ישרים, שמשלמים דוחות חנייה בזמן ומשקים את העציצים פעם בשבוע – ובכן, השחקנים גרמו למצב שבו הכדור יהיה קרוב לשער של דודו אוואט או ניר דווידוביץ' או מי שלא עמד בשער של נבחרת ישראל ו... שכחתי להגיד מה שבאמת רציתי לומר, אבל השגתי את שלי ואתם העיתונאים נרדמתם. כך הוא יברבר. אבל בשביל לדעת שהבחורים החסונים והאמיצים שלו טעו, מספיק להיות אדם שניחן בראייה טובה, אפילו לא פרשן כדורגל ובטח לא מאמן לאומי. קשטן כאן, למי ששכח, בשביל שדברים מהסוג הזה לא יקרו.

ובינתיים אבי לוזון מאיים ורומז, רומז ומאיים, אבל קשטן וסיני נשארים על הקווים. מי אם לא קשטן אשם בכך שהנבחרת שלנו נראית בדיוק כמו הבלורית של טל בן חיים; שערה אחת מתפרצת קדימה בזמן שכל השערות האחרות שלו נסוגות לאחור, ובמילים אחרות, בניון אחד שמנסה להגיע לקדמת הבמה ושאר שחקני הנבחרת מבוהלים מעצם היותם שחקני נבחרת. הרי השער המדכא ועימו הניצחון המלחיץ של שוויץ ביוון הם בדיוק הראי של כל הקמפיין של קשטן עד עכשיו. נבחרת שמפגרת בשני שערים במשחק בית ראשון נגד שוויץ הבינונית, חוטפת שער בדקה הראשונה מול מולדובה ושער בדקה האחרונה מול לטביה, והכי גרוע, משחקת משולשים הפוכים במשך מחצית שלמה מול לוכסמבורג הקיקיונית, ועוד מעזה לתת את התחושה שהר הבית בידינו, מרמה את האוהדים שלה.

תירוצים יש בשפע: השרירים המזרח תיכוניים שלנו קצרים יותר, המזל שלנו קטן יותר, עדיין לא התאוששנו מבניית הסוכה, שלטנו במשחק וחטפנו שער לא מחויב המציאות, ככה לא בונים חומה, עשינו סקס עם יצאנית דנית בחדר ההלבשה, נילסן לא מבין אותנו, היה פיגוע ושיחקנו בקפריסין. אבל די, 38 שנה מאז שעשינו משהו בכדורגל הזה היינו צריכים ללמוד דבר אחד או שניים: מאמן שכבר שמונה שנים לא פוגע - פשוט לא יכול להמשיך לאמן. מאמן שהורג את המגן הימני היחיד שנראה כמו מי שעושה דאבל פס עם ארשבין, פשוט לא יכול להמשיך לאמן. מאמן שמצליח לגרום למגן השמאלי ההתקפי ביותר בליגה להיבהל בכל פעם שהוא רואה מולו את קו החצי, פשוט לא יכול להמשיך לאמן. מאמן שמסרס את הווירטואוז הכי גדול של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, פשוט לא יכול להמשיך לאמן. מאמן שמשאיר פעמיים ברציפות את מאור בוזגלו, אחד היחידים שיודע להחזיק בכדור ולסחוט עבירה, על הספסל עד תוספת הזמן, פשוט לא יכול להמשיך לאמן. וכששומעים שוב את תורת הקשטניזם, מבינים שהתחת של אברם גרנט אולי היה קצת מסריח, אבל התיישב הרבה יותר טוב על הכיסא לצד דוקטור מרק רוסנובסקי.