בגלל שהקשבת

דרור קשטן נבחר לתפקיד מאמן נבחרת ישראל מפני שהאמינו שמדובר במקצוען, נטול פוזות בעל סגנון מגובש. הוא הגיע להשגים בעשור האחרון בכל קבוצות הצמרת. קידם שחקנים צעירים, פגע בול בבחירת הזרים ונתן את ההרגשה שיש שיטה, דרך וגם גמישות.

בניון התעמת עם קשטן: "אני לא מצטער" | חייבים לזרוק את בניון מהנבחרת. דעה | רק ברקוביץ' צריך לאמן את נבחרת ישראל. דעה

גם השטיקים הקטנים שלו, החמסה המבצבצת, הג'ינס הנוסטלגי ובקבוק המים שלצידו נתפסו כקוריוזים שאולי לא כולם האמינו בהם, אבל עם ההצלחה לא מתווכחים. אבל בקדנציה הזו קשטן לא נראה בשליטה. הוא אמנם לא הגיב כהרגלו לביקורות, אבל כמאמן לאומי, בניגוד לעבר, לא נראה שהוא סומך על עצמו יותר. בחירה תמוהה של עוזר מאמן, חוסר עקביות בהרכב (בניון, אוואט ועוד תשעה) ובעיקר התחושה הכללית שהקרין, כאילו מי שבעצם מנהל את הנבחרת הוא אבי לוזון.

מתברר שהשילוב של הלחץ הלאומי בנבחרת עם פרק הזמן המצומצם לתיקון טעויות שונה מהלחץ בוולפסון, קרית שלום או טדי. ההצלחה בקבוצות השונות העניקו לקשטן גב רחב. ההנהלות ובעיקר האוהדים סמכו עליו שיבצע את המהלך הנכון, אבל הוא לא זכה לכך בנבחרת. מהר מאוד, במקביל לתוצאות הבינוניות, הוא הפסיק להתעלם מהדיבורים סביבו.

קשטן לא חשף את התובנות שלו לתקשורת, אבל ברור שהביקורת כלפיו חילחלה. מהרגע שאיבד את הקונצנזוס, ההחלטות שלו הפסיקו להיות מקצועיות גרידא. הסכסוך עם היו"ר, ידיעות לגבי שחקנים ממורמרים ותובנות של קולגות וצ'ילבות נתנו את הטון והעיבו על ההתרכזות בעיקר. הוא ניסה להאבק על שמו, אבל פוליטיקאי מקושר הוא מעולם לא היה. נפשות טובות עשו לו בקלות בית ספר, והביאו אותו ואת כולנו להשקיף איך לטביה הקטנה דילגה מעלינו בטבלת הבית.

דרור קשטן היה ונשאר מאמן טוב. הוא יחזור לבנות קבוצות צמרת ואף יריץ אותן להשגים. לטובתנו כדאי שנמצא מאמן זר ויסודי שירים את הנבחרת. אין פתרונות קסם. דרוש מאמן בעל רקורד מוכח, נטול מחנות מקומיים כדי שיוכל לעשות סדר. ולא, אין צורך להביא מתורגמן שיספר לו מה כתוב בעיתוני הספורט.