האם העונה של ג'וקוביץ' היא הטובה אי פעם?
הדיקטטור של הסבב מעלה דיון בלתי נמנע. מה דעתכם?
קשה למצוא חובב ספורט אחד אמיתי שלא מחבב מאוד גם ויכוחי ספורט. רוב הוויכוחים הללו הם כיפיים ומיותרים כאחד, אבל מדי פעם, יש ביניהם כאלה שלא רק הגיוניים ורלוונטיים, אלא מתבקשים. זה קורה כשמספרים ונתונים מתחילים להיערם, ומהם יכולה לנבוע טענה מהותית. בדיוק מהסיבה הזו - ובגלל מה שהוא עושה מאז החלה השנה הקלנדרית ועד עכשיו - הגיע הזמן לשאול: האם 2015 של נובאק ג'וקוביץ' היא אחת מעונות הטניס הטובות בהיסטוריה? ואם כן, עד כמה?
למי שפחות מעורה בפרטים הקטנים, הסרבי הפך השנה לדיקטטור של הסבב. שימו בצד את העובדה שאמש השתחרר דירוג ATP חדש, ולפיו הוא מחזיק ב-16,785 נקודות, כאשר לדולק אחריו, אנדי מארי, כמעט פי 2 פחות (8,750), ותתמקדו בנתונים הבאים: נולה זכה ב-2015 ב-3 גראנד-סלאמים מתוך ארבעה (כשברביעי נעצר רק בגמר) ומחזיק מאז החלה השנה במאזן נצחונות-הפסדים של 5:73. לזה תוסיפו 9 זכיות סה"כ בטורנירים (בשלב זה), ומאזן של 4:24 מול שחקנים מהטופ 10.אבל כמה הוא באמת קרוב להיסטוריה? באתר איגוד הטניס ביצעו בדיקה לעומק, חפרו במספרים, והרכיבו סוג של טורניר נוקאאוט מול עונות גדולות אחרות של ענקים כמו רוד לייבר, רוג'ר פדרר, רפאל נדאל, ג'ון מקנרו וג'ימי קונורס. קטע מהכתבה כאן לפניכם. בהמשך מחכה לכם לינק לכתבה המלאה. תהנו.
"נתון אחד שהופיע על המסך באמצע הסט הראשון בשנגחאי שלשום בין נובאק ג'וקוביץ' לבין ג'ו ווילפריד טסונגה יכול לספר את הסיפור. או לפחות חלק ממנו: בזמן שהצרפתי בילה על המגרשים במהלך הטורניר עד לגמר כ-10 שעות תמימות, המדורג ראשון בעולם שייט לקרב על התואר בפחות מ-5. זו רק עדות אחת מיני רבות לכושר המפחיד בו נמצא נולה. כזכור, הוא זכה השנה בווימבלדון וב-US OPEN, כשבין לבין הוא מפסיד רק פעמיים, בגמרים של סינסינטי ומונטריאול (הפסדים שקצת פוגעים בטיעון ההיסטורי שלו, ועל כך מיד). לכך תוסיפו את הזכייה באוסטרליה, וגם את הדומיננטיות על החימר (זכיות במונטה קרלו וברומא), שנשברה ברגע הכי כואב שלו השנה - ההפסד לוואורינקה בגמר בצרפת - והנה לכם תקציר של 2015 בה כרגע יש לסרבי מאזן של 5:73. מדהים.
והמגמה הזו היא מלבה לאחרונה דיון שהולך והופך ליותר ויותר ויראלי ורלוונטי ברשתות החברתיות ובמדיות השונות. הכותרת: האם 2015 של ג'וקוביץ' בדרך להפוך לעונת הטניס הטובה בהיסטוריה? עכשיו, בואו נודה: הדיון הזה, בסופו של דבר, הוא די סובייקטיבי. זה לא אומר שלא ניתן לנהל אותו, אבל כדי להיכנס אליו צריך לחשוב היטב על סוגיה מהותית, והיא: איך למעשה בודקים? לכן הגדרנו שלושה פרמטרים שבעינינו קריטיים בטניס, לפי סדר חשיבות, ועבדנו בשיטת האלימינציה. זה מה שיצא..."
לחצו לקריאת הכתבה המלאה >