השמש העולה: כך נצלח את החום בטוקיו

קיץ 2018 היה קשה מאוד עבור יפן. גל חום קיצוני פקד את המדינה וגבה את חייהם של כ-40 אנשים, כשעוד מאות נזקקו לטיפול רפואי. בחודש יולי אשתקד כל יום התווספו הרוגים נוספים בשל החום בכבד, כשבטוקיו נמדדו 41.1 מעלות צלזיוס, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שתועדה ביפן. נושא האקלים מעסיק  מאוד את המארגנים של המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, ואלו מנסים למצוא פתרונות על מנת להקל הן על הספורטאים והן על הצופים, שיצטרכו להתמודד עם טמפרטורה של 35 מעלות עם 60-70 אחוזי לחות. מתברר כי גם במשלחת הישראלית ממש לא יושבים בחיבוק ידיים לגבי העניין, אלא כבר החלו לנקוט בפעולות של ממש.

מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, יזם כבר בנובמבר 2018 את הקמתו של "פורום אקלים", בו יושבים אנשי מקצוע מגוונים, על מנת למצוא פתרונות להתמודד עם החום הגדול שצפוי במהלך המשחקים בטוקיו. "המטרה של הפורום הזה הוא לאסוף נתונים, לייעץ, לכוון ולמצוא טכנולוגיות מתאימות להתמודדות עם כל נושא תנאי האקלים. השנה הקרובה עד המשחקים היא למעשה הפיילוט מבחינתנו, ואנחנו עושים הכל על מנת שהספורטאים יגיעו מוכנים להתחרות בחום הכבד של טוקיו ולהתמודד איתו" הסביר אפשטיין והוסיף, "מהרגע שנכנסתי לוועד ביולי 2017 העניין הזה עמד לנגד עיניי. זה היה ברור שבטוקיו האתגר של מזג האוויר יהיה משמעותי, מה שהאיץ את המחשבה זה גל החום הקיצוני שפקד את טוקיו בדיוק לפני שנה".

בפורום האקלים יושבים, בין היתר, שני נציגים מהשירות המטאורולוגי אשר נמצאם בקשר שוטף עם השירות המטאורולוגי היפני. הם אחראים על כל התחקיר בנושא האקלים ומספקים נתונים באופן שוטף. גם המנהל הרפואי של הוועד האולימפי הישראלי פרופ' דני למט , יו"ר הוועדה הרפואית פרופ' גל דובנוב  ופרופ' יורם אפשטיין, מומחה לתפקוד הגוף במאמץ בתנאי חום הם חלק מהפורום. יש גם תזונאית ופיזיולוגית, כשגם גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי הישראלי ודני אורן, ראש היחידה לספורט הישגי נכללים בו. אפשטיין הוא המנהל.

בשלב הראשון אנשי הפורום מיפו את ענפי הספורט שהספורטאים שלהם מיועדים לסבול מהחום. מבחינת המשלחת הישראלית מדובר באתלטים, רצים למרחקים ארוכים, רוכבי אופניים, טריאתלטים ושייטים וגולשים. כלומר, פורום האקלים משרת רק את הספורטאים הללו. לשאר הענפים, בהם מתחרים בתוך אולמות ממוזגים, עניין החום לא רלוונטי.

אחרי המיפוי, השלב הבא, שנמצא בימים אלה בעיצומו, הוא לבדוק ולאפיין את תהליכי ההכנה לקראת המשחקים האולימפיים. למצוא את ההכנה המיטבית על מנת שהספורטאים יגיעו מוכנים לתנאי מזג האוויר בטוקיו. לדוגמה, להבין איפה כדאי לקיים את מחנות האימונים על מנת שיהיו בהם תנאים דומים לאלו שבטוקיו ושיאפשרו הסתגלות. אגב, לפי השירות המטאורולוגי, האזור בארץ עם תנאי האקלים הדומים ביותר לאלה של טוקיו הוא זה של בקעת הירדן בחודש יולי. בנוסף, אנשי הפורום מנסים ללמוד איך הספורטאים מתפקדים בתנאי החום ובהתאם לכך רוצים למצוא את הפתרונות על מנת להקל על עומס החום.

"יש לנו יתרון כי הספורטאים שלנו רגילים לחום. אי אפשר הרי להשוות אותנו לסקנדינבים לדוגמה, ועדיין, העובדה שאנחנו יודעים שיהיו תנאים איומים מבחינת אקלים בטוקיו מחייבת אותנו בתהליכי הכנה של הספורטאים כדי שיגיעו מוכנים לתפקד בחום" הסביר אפשטיין, "זה שאנחנו מדינה חמה זה עניין אחד, וזה שהספורטאי צריך להיות 'מאוקלם' זה דבר אחר. תהליכי ההכנה צריכים להיות בתנאים שיהיו בתחרות עצמה. את כל זה צריך לעשות בצורה מבוקרת, עם מדדים ועם ייעוץ מקצועי".

על מנת להגיע לממצאים המדויקים הללו  הוועד האולימפי בישראל כבר רכש עבור היחידה לספורט הישגי כמה מהטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום:
• גלולות מיוחדות שאוספות את נתוני הטמפרטורה בגוף הספורטאי במשך 24 שעות על מנת לבדוק איך הוא מגיב לתנאי האקלים בזמן מאמץ. מדובר בגלולה שבולעים שהיא סוג של חיישן עם יכולת זיכרון, המסוגלת לאגור 2000 קריאות של נתונים. בנוסף, קיים מכשיר אליו פורקים את כל הנתונים ומקבלים גרפים לגבי הגוף 24 שעות מנטילת הגלולה. לגלולות הללו יש ביקוש מאוד גדול גם באליפות העולם באתלטיקה שתתקיים בדוחא (אצל הרצים למרחקים ארוכים), לכן הוועד הישראלי יקבל אותן רק בספטמבר. 
• ציוד מדידה שמעריך את תנאי מזג האוויר העכשוויים. סוג של תחנת מזג אוויר ניידת, שמראה בנקודת זמן ספציפית  את הטמפרטורה, אחוזי הלחות, מהירות הרוח וכדומה. הציוד הזה נמצא בימים אלה כבר בשימוש - עם הרופאה של הגולשות באתר האולימפי בטוקיו, לקראת התחרות הקדם אולימפית.
• מכשירים שבודקים את הנושא של מדדי התייבשות.
• ציוד לבוש שאמור להקטין את העומס של החום ולהוריד את טמפרטורת הגוף, כמו למשל בגדים מקררים, שרוולים, חולצות שמונעות את אפקט הקרינה מהשמש, וסטים, צווארונים. הגולשים והשייטים יוכלו ללבוש אותם בין השיוטים ואילו הרצים למרחקים ארוכים/טריאתלוניסטים לפני ההזנקה. הוועד רכש ציוד מכמה חברות כדי לבדוק איזו חברה הכי יעילה, כשבחודשים הקרובים הספורטאים ינסו את הבגדים ולפיהם יתקבלו ההחלטות.

"המטרה היא להגיע לטוקיו כשהספורטאים והמאמנים כבר ניסו את האמצעים החדשים ולא ינסו אותם פעם ראשונה במאני טיים" הבהיר אפשטיין, "עד למשחקים אנחנו נעשה סימולציות ונבחן את התגובות של הספורטאים לתנאים ולהשפעה של הציוד המיוחד שמטרתו להקל בתנאי החום. כרגע זה רק במחנות אימונים , בהמשך ינסו את הציוד גם בתחרויות".

אין ספק כי פורום האקלים וניסיון ההתמודדות של בכירי הוועד הישראלי עם נושא החום הם אולי אחת מהדוגמאות הטובות לשילוב של טכנולוגיה ומדע בספורט, דבר ששמו עליו דגש בוועד אחרי ריו 2016, עם כניסתו של אפשטיין לתפקידו כמנהל המדעי. שנה לפני טקס הפתיחה של המשחקים אנשי פורום האקלים בשיא עבודתם כדי שבסופו של דבר נוכל להגיד שבטוקיו "יהיה חם ומגניב".