חיסור בחיבור: מדוע המשרה של אברהם גרנט בסכנה?

1. אני אוהד של ווסטהאם מאז 1997. בזכות אייל ברקוביץ', כמובן. כי כשהוא הגיע לאפטון פארק מהר מאוד גיליתי שכמו הגאון מרגבה, גם המועדון הוא קטן, מלא גאווה ודוגל בכדורגל התקפי. אבל עד שהישראלי הראשון בתולדות WHUFC עזב, אני כבר לא התכוונתי ללכת לשום מקום. כי ווסטהאם זה מועדון שהוא לא רק קטן, מלא גאווה ודוגל בכדורגל התקפי - מה שכמובן עוזר מאוד להתחבר אליו - אלא הוא גם מועדון שמחובר חזק לרבים מהאירועים החיוביים הגדולים בתולדות הכדורגל האנגלי.

זה מועדון שהצמיח ומצמיח אינספור כדורגלנים מוכשרים באקדמיה שלו ושמאז שנות השישים לא פחות מ-17 שחקנים שגדלו בו הפכו להיות שחקני נבחרת. והעובדה שבחלק גדול מהמקרים זה קרה כשהם כבר שיחקו עבור קבוצה אחרת רק מגדילה את החיבה למועדון הזה, שממשיך לעשות כדורגל באהבה. ווסטהאם הוא גם מועדון שמקפיד - גם בעידן חוק בוסמן ובליגה עם הכי הרבה זרים בעולם - לשלב בכל שנה עוד ועוד אנגלים צעירים שגדלו בקבוצה. זה מועדון ששם את הכדורגל האטקרטיבי לפני ההצלחה (היחסית). זה מועדון שלא זורק מאמנים באמצע העונה. כל עוד הם נותנים צ'אנסים לחבר'ה שגדלו במועדון ומאפשרים להם לשחק כדורגל אטקרטיבי, הם יישארו בקבוצה אפילו אם ירדו איתה ליגה. בשביל הרבה מאוד אנגלים, ווסטהאם הוא "המועדון השני" שלהם, אחרי הקבוצה שהם אוהדים. והשילוב הזה של גאווה מקומית, פטריוטיות, כדורגל אטקרטיבי, קידום וטיפוח צעירים, עבר מפואר, הווה מתקשה, תקווה נצחית, חלומות מנופצים ואנדרדוגיות תמידית - הופכים את ווסטהאם יונייטד למועדון שאני הכי אוהב בעולם.

2. אברהם גרנט הוא מאמן כדורגל טוב. נכון, ברור שיש לו אחלה יחסי אנוש, ואולי גם עין שלישית - אבל בקריירה של 20 שנה הוא הצליח לזכות ב-10 תארים מקומיים (אפילו שחצי מהם זה גביעי טוטו). בנבחרת ישראל יש לו קמפיין אחד איום ונורא וקמפיין אחד בו לא הפסיד בבית עם צרפת, שווייץ ואירלנד והיה רחוק שער מלעלות למונדיאל. גם בצ'לסי, למרות הקשיים החברתיים, הגיע לשני גמרים ולמקום השני בליגה. לא עניין של מה בכך. ואשתקד טיפס עם פורטסמות' האומללה והמפורקת עד לגמר הגביע האנגלי. בסך הכל, זהו רזומה כביר למאמן ישראלי. אולי הרזומה המרשים שהיה אי פעם למאמן ישראלי. אבל מה לו ולווסטהאם?

3. לפני שנתיים ג'יאנפרנקו זולה מונה למנג'ר הזר הראשון של ווסטהאם. הוא הוליך את הקבוצה למקום התשיעי, לפני מנצ'סטר סיטי ועם אותו מספר נקודות כמו טוטנהאם - שתי קבוצות עם תקציב כפול (ויותר) משל הפטישים. ב-11 שלו הוא הרכיב לאורך העונה 5-6 אנגלים, יחד עם 1-2 וולשים, כאשר 2-3 מתוכם גדלו במועדון. הקרדיט הזה הספיק לו. למרות שאת העונה האחרונה סיים במקום ה-17 ורק בקושי ניצל מירידה, הוא פוטר רק בתום העונה. העובדה שבשנתיים שלו שם (ושהיה שחקן צ'לסי) צרף למועדון 19 שחקנים שמתוכם רק אנגלי אחד (וגם הוא מצ'לסי), ושבזמן הזה 11 שחקנים בריטים עזבו את המועדון מסיבות כאלה ואחרות - גרמה לכך שכשעזב אף אחד לא הזיל דמעה. אבל עדיין, גם בעונה הכושלת שלו באפטון פארק זולה ציפה מהשחקנים שלו לשלוט בכדור, לנוע מהר ללא כדור ולתקוף את שער היריבה. אחרת לא היה שורד עד הפגרה. אפילו שווסטהאם זה מועדון שב-109 שנים מינה רק 13 מאמנים.

4. זו הפעם הראשונה שגרנט, המאמן ה-13 בתולדות המועדון, מקבל את הזכות (והחובה) לבנות קבוצה בפרמייר-ליג. ועושה רושם שלמרות שהוא קיבל לידיו קבוצה מוכשרת, עם איצטדיון ביתי, קהל חם, יופי של עתודות ואפילו בעלים שמוכנים לשים כסף (וזה לא שיש הרבה), הוא לא הבין לאיזה מועדון הוא הגיע. יותר מכך, הוא גם לא הצליח לשחרר את עצמו מהמצב בו היה בצ'לסי ובפורטסמות' - מצב של הישרדות. ורואים את זה ברכש שהוא ביצע. כי אם הוא היה מבין לאן הוא הגיע, הוא לא היה רוכש הקיץ שישה שחקנים בעלות כוללת של כמעט 15 מיליון פאונד, מבלי שאף אחד מהם יהיה אנגלי. או אפילו בריטי (ניו זילנד לא נחשב). ואם היה מבין שהוא לא פותח את העונה בקרבות הישרדות ושיש לו סגל שמספיק כדי לסיים במרכז הטבלה, הוא לא היה מכריח רכישות של שחקנים כמו פרדריק פיקיון (חלוץ מבוגר שמעולם לא היה סקורר), ווינסטון ריד (שעלה קרוב ל-10 מיליון פאונד למרות שהגיע מהליגה הדנית) ו-ויקטור אובינה, עוד חלוץ לאוסף, ועוד אחד שאף פעם לא כבש שערים למחייתו.

5. בשני המשחקים הראשונים של העונה ווסטהאם נראתה רע ושיחקה כדורגל שלילי. בפתיחת העונה מול אסטון וילה ווסטהאם הייתה כל כך גרועה, שהווילאנס יצאו מ-0:3 עם תחושה שבקלות זה יכול היה להיות כפול. שבוע אחר כך, אגב, זה היה כפול. כשווילה קיבלה שישיה מהעולה החדשה ניוקאסל. המשחק הביתי מול בולטון היה 3 נקודות חובה עבור גרנט וחניכיו, ששוב עלו עם חלוץ אחד ובלי כוונה אמיתית לשטוף את המגרש. וגם מחצית ראשונה סבירה והחמצת פנדל לא עזרו לה. הפסד ביתי מביך לקבוצה שהיא יריבה ישירה של ווסטהאם קבע שלפני צמד משחקים מול מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, גרנט והפטישים שלו יגיעו עם 0 נקודות משני משחקים ויחס שערים של 6:1. וגם בלי הכושר הנוכחי המטורף של צ'לסי, נראה שאחרי המחזור הרביעי המאזן של ווסטהאם ייראה נורא במיוחד.

לא לחינם גרנט מוביל כרגע את דירוג המועמדים לפיטורים בפרמייר-ליג לפי סוכנויות ההימורים. והסיבה היחידה שגרנט יכול למצוא עצמו מחוץ לווסטהאם - המועדון הזה שכמעט שלא נפרד ממאמנים במהלך העונה בלי קשר לתוצאות - כבר אחרי ארבעה מחזורים, היא לא התוצאות. אלא העובדה שבשביל לנסות ולהשיג תוצאות הוא היה מוכן להקריב את כל מה שחשוב במועדון הזה.