שותפות גורל: שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, ברזיל וקטאר

הנבחרות מדרום אמריקה החליטו לנצל את היריבות הטעונה ביניהן לצרכי רווח ומיד קפצו על עגלת המזומנים הקטארית. בדוחא הפך הענף לקמפיין פנימי וחיצוני, ושם לא ישכחו לגבות טובה משתי הענקיות של הכדורגל העולמי

רונאלדיניו וליאו מסי מתחבקים
רונאלדיניו וליאו מסי מתחבקים | צילום: Getty Images/ אימג'בנק

"אנחנו חיים זה לצד זה כבר הרבה מאוד שנים וביחסים טובים. ברבות הזמן, ברזיל הוכיחה שהיא מובילה את הכדורגל העולמי, אבל ארגנטינה תמיד צעדה לא הרחק מאחוריה. שיתוף הפעולה יסייע לשני הצדדים". הכריז נשיא ההתאחדות הארגנטינאית וסגן נשיא פיפ"א, חוליו גרונדונה, בגאווה על השגת הסכם עם השכנה מצפון. ב-29 ביולי, כשהדי האכזבה מגביע העולם האחרון עדיין רועמים, שתי הענקיות של דרום אמריקה הגיעו לסיכום על עריכת שני משחקי ידידות ביניהן מדי שנה. טוב, לפחות עד 2013. לצדו של דון חוליו, נשיא ההתאחדות מאז 1979, עמד מקבילו ריקרדו טיישיירה, האיש החזק בפדרציה היבשתית, וחייך. שניהם ידעו שזאת ההזדמנות להזרים סכומי עתק לקופות ההתאחדויות שלהם.

על פי ההסכם, המפגשים אמורים להתבסס על נבחרות הבנויות מכדורגלנים המשחקים בליגות המקומיות. כך יתאפשר למאמנים לבחון מועמדים חדשים לסגל בלי להיות תלויים לחלוטין במועדי המפגשים הבין-לאומיים שמכתיבה פיפ"א. כמו כן, נקבע כי המשחקים ייערכו לסירוגין פעם בארגנטינה ופעם בברזיל, כאשר השאיפה היא לקיים משחק כבר בדצמבר 2010. בקושי שלושה שבועות חלפו מאז מועד ההכרזה על ההסכם ופרטיו, וכבר התקבל שינוי ראשון: מפגש הראווה הקרוב מתוכנן לאמצע נובמבר. אה כן, הוא גם מצריך זימון של הסגל הבכיר. ועוד פרט אחרון: צריך לטוס לדוחא, בירת קטאר.

 

בניגוד לשקיפות הנהוגה באירופה, ראשי ההתאחדויות לא דאגו לצעוק כמה כסף בדיוק ישלמו הקטארים כדי להנחית את מסי ורונאלדיניו באיצטדיון הח'ליפה החדיש. מדובר ככל הנראה בתשורה יפה, לצד נשיאה בעלויות הטיסה והשהיה כמובן. אז ברור מה הדרום אמריקנים מחפשים בנסיכות הקטנטנה, אבל מה יוצא למקומיים מכל הסיפור? איפה הזרז שמעבר למפגש החד-פעמי? בדיקה קצרה מעלה את התשובה הבאה: בכל מקום.

שיתוף הפעולה בין קטאר לבין שתי המדינות הגדולות בדרום אמריקה קפץ מדרגה בשנים האחרונות. המרחק העצום בוודאי מונע גלי תיירות משמעותיים בין הצדדים, מה שלא הפריע למשרדי התיירות השונים להתכנס במאי האחרון בדוחא ולגבש תכניות והסכמים חדשים. "בין 2003 ל-2009 זינק הסחר בין קטאר לברזיל בשיעור של 580 אחוז. המטרה היא להגיע לעליה דומה גם בשיעורי התיירות", הכריז השר הברזילאי. "אנחנו מכירים את התרבות הערבית ומעוניינים להפוך את ארגנטינה לביתכם ולביתם של רבים באיזור", הוסיף מנכ"ל המשרד מבואנוס איירס. והמירוץ יצא לדרך.

 

אחרי שבינואר נחתמה עסקת ענק במסגרתה תפתח חברת קומטראנס הארגנטינאית את תשתיות הרכבת במדינה המזרח-תיכונית, במיזם שעלותו הכוללת מגיעה ל-25 מיליארד דולרים, ביוני יצאה טיסת הבכורה של קטאר איירווייז לקווים החדשים לדרום אמריקה. רק בחודש שעבר פורסם שממשלת קטאר במגעים לרכוש אדמות חקלאיות בארגנטינה ובאוקראינה, אחרי שכבר עשתה זאת בברזיל ובאוסטרליה, כחלק מפרויקט עתודות המזון שלה. אולם, המיזם הכי בוער על סדר היום בדוחא הוא אירוח גביע העולם 2022.

 

קטאר מעולם לא הייתה מדינת כדורגל מובילה, אבל זה לא אומר שאין ביקוש. ציבור הגברים במדינה חולה על המשחק ולמפגשי צמרת בליגה המקומית מתייצבים כ-10 אלפים צופים, רובם המכריע אזרחים. מדוע זה חשוב? ראשית, כי מדובר במדינת רנטה עמוסה בעובדים זרים (על פי נתוני ה-CIA, כוח העבודה הבוגר נאמד ב-1.18 מיליון איש). שנית, כי יש שם בממוצע שני גברים על כל אישה (וזה מאוד מתסכל ומשעמם). שלישית, כי כשמדובר באוכלוסיה שכוללת 841 אלף אזרחים בלבד, הנתון מקביל ל-87 אלף צופים בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים. אז כדי לפייס את הצעירים שטופי ההורמונים,  החליטו בדוחא להשקיע בכדורגל. והרבה.

ב-2003 חילקה הממשלה מענק לכל קבוצה בליגה הבכירה על סך 10 מיליון דולר במטרה שיירכשו זרים איכותיים ואטרקטיביים. ככה נחתו שם כוכבים כמו גבריאל באטיסטוטה, ג'יי.ג'יי אוקוצ'ה, סוני אנדרסון, מרסל דסאי, סטפן אפנברג, ז'וניניו ואחרים. המטרה הייתה לשדרג את התדמית ולייצר עיסוקים עבור האוכלוסיה האמידה יחסית, שמשוחררת מתשלום מס הכנסה וגם מהצבעה בבחירות (שלא נערכו מאז 1970). משנוכחו לדעת שסיקור הכדורגל משפר את התדמית ומניב גם גידול בהשקעות מבחוץ, החליטו בדוחא ללכת עד הסוף וניגשו לתכנן את ההצעה לאירוח המונדיאל.

 

טכנולוגיות מרעישות פותחו, איצטדיוני פאר המופעלים באנרגיה סולארית והמסננים פחמן תוכננו, תשתיות נבנו, קמפיינים הושקו ושגרירים גויסו. זינדין זידאן, פפ גווארדיולה, רוז'ה מילה, סמי א-ג'אבר, רונאלד דה בור, בורה מילוטינוביץ' וגם גבריאל באטיסטוטה מקבלים שכר כדי לייצג את ההצעה הקטארית בצורה אטרקטיבית ככל שניתן. האחרון, במקרה או שלא, גם צפוי להשתלב בקרוב בצוות המקצועי של נבחרת ארגנטינה. מאיפה הכסף? כשמאגרי הגז והנפט האדירים מכסים 70 אחוז מהוצאות הממשלה ומציבים את קטאר במקום השני בעולם בצמיחה ובהכנסה לנפש, כנראה שלא חסרים משאבים.

 

"העולם הערבי זכאי לארח את גביע העולם. יש בו 22 מדינות שעוד לא הייתה להן ההזדמנות לערוך את הטורניר", הצהיר נשיא פיפ"א ספ בלאטר, שמרבה להישען על תמיכה פוליטית מצד מדינות קטנות. ובדוחא, הוא יודע, יש כסף, פתח לשוק גדול וגם צמא אדיר למשחק. עשירי האמירות התנפלו על הכרטיסים למפגש בין ארגנטינה לברזיל וכבר בשבוע הראשון למכירה נחטפו 25 אלף כרטיסים מתוך ה-50 אלף. מוחמד עלי, אוהד ממוצא לבנוני, סיפר שכמה בעלי ממון רכשו במכה אחת כמה מאות כרטיסים כל אחד, לא בדיוק מחזה נפוץ ואפשרי במדינות מערביות. "כואב לחשוב שמסי יהיה פה ולא אוכל לראות אותו בשר ודם", אמר בתסכול. עוד כשבועיים, ב-2 בדצמבר, ייקבעו מארחות המונדיאלים ב-2018 ו-2022 בהצבעה בין חברי הוועדה המארגנת של פיפ"א. בלאטר יהיה שם, גם גרונדונה הארגנטיני וטיישיירה הברזילאי. שיתוף הפעולה ימשיך גם בקלפי?