שוב הדיסקו כאן: האם ״שיגעון המוזיקה״ מבשר את הקאמבק?
מה שהתחיל במשימה עיתונאית הפך לטירוף תרבותי בסוף שנות ה-70 • עכשיו, 40 שנים אחרי, המחזמר ״שיגעון המוזיקה״ חוזר לישראל - כולל שחקן צעיר שחולם להיכנס לנעלי הריקוד
ססגוניות היא לא עניין זר למחסן הבגדים של התיאטרון הקאמרי אבל לאחרונה יש למלבישה עוד כמה סיבות טובות לחייך.
השבוע עולה כאן המחזמר "שגעון המוסיקה" על פי הסרט האיקוני עם ג'ון טרבולטה, שחוגג את ימי הדיסקו השמחים של תחילת שנות השבעים.
אבל הרבה לפני טרבולטה והבלורית שלו, התסרוקות של תחילת עידן הדיסקו העידו על השוליים המחוספסים שמהם הוא צמח. בחנות תקליטי הויניל של אלעד אייזנשטיין הפסקול של שגעון המוסיקה עדיין רלוונטי. יזהר אשדות ויאיר ניצני היו אז חיילים בגלי צה"ל שעבדו כתקליטנים להשלמת הכנסה.
בגרסת 2018 קרולינה היא זמרת המועדון, ובתפקידים הראשיים דנה פרידר והשחקן הצעיר גל פופולאר שרק סיים את לימודי המשחק שלו אצל יורם לוינשטיין. הוא יגלם את טוני, ג'ון טרבולטה.
אבל השתלשלות האירועים שהולידה את שגעון המוסיקה מלמדת גם שיעור אחר ומפתיע. עיתונאי המוסיקה הבריטי ניק קון נשלח בשנות השבעים לסקר את סצינת המועדונים בניו יורק. סדרת הכתבות שהביא לדפוס עקבה אחר צעיר קשה יום בשם וינסנט שבסופי השבוע הפך לכוכב המועדון. את הזכויות לסיפור קנה המפיק רוברט סטיגווד שניהל באותה תקופה את להקת הבי ג'יז, וינסנט הפך לטוני, הסיפור הפך לסרט והשאר היסטוריה. רק שנים מאוחר יותר הודה קון שאת הדמות של וינסנט הוא פשוט המציא.
כמו שעלה מתוך מציאות חברתית ופוליטית, מאותן סיבות החל הדיסקו לדעוך בתחילת שנות השמונים. שני החיילים בתחנה הצבאית אפילו כתבו על זה שיר. אבל איכשהו בכל פעם שמספידים אותו הוא חוזר מחדש, בשנות התשעים ג'אמירוקוואי למשל, או אצלנו הדורבנים. ועכשיו - שוב הדיסקו כאן, גם לקרולינה, דנה וגל זה ברור, הכוכבת האמיתית של המחזמר היא המוסיקה.