היהלום שבכתר: "הקומדיה על שוד הבנק" - הקומדיה הכי טובה כיום בתיאטרון הישראלי
תסריט מבריק, תרגום מצוין, סלפסטיק משובח וקאסט עם כישרון שאין שני לו: אם בא לכם לברוח מהמציאות לערב של צחוק מהסוג המתגלגל, "הקומדיה על שוד הבנק" בתיאטרון הקאמרי היא בגדר צפיית חובה | ביקורת הצגה
אסקפיזם טהור: כנופיית פשע שלומיאלית מנסה לשדוד יהלום יקר ערך שמופקד בבנק, ונקלעת לסחרור של מרדפים מופרעים, תפניות מפתיעות, חילופי זהויות ואפילו משולש אהבה סוער. כך נכתב על "הקומדיה על שוד הבנק", ההצגה עם השם הכי ישיר שתוכלו לחשוב עליו. אמנם זה התקציר הכי מתומצת שאפשר להגיד על ההצגה, אבל הוא לא משקף חלקיק מהטירוף שמחכה לכם.
המחזה נכתב ע"י הנרי לואיס, ג'ונתן פאיי והנרי שילדס, חברי התיאטרון הבריטי Mischief Theatre בשנת 2016, ומציג קומדיה מהז'אנר שבה כל מה שיכול להשתבש - משתבש. דורי פרנס תרגם את הטקסט הבריטי באומנות רבה, ויחד עם הידיים המוכשרות של אמיר י. וולף על הבימוי קיבלנו תוצאה נפלאה.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- הת'ר לוקליר כבר בפנים: עונה חדשה ל"מלרוז פלייס" נמצאת בפיתוח
- בתפקיד מריה הקדושה: השחקנית הישראלית תככב בסרט הוליוודי
- הפוליטיקה נותרה בחוץ? סיקור מתוך מסיבות קדם-האירוויזיון במדריד
הקומדיה האבסורדית מתחילה מהשניה הראשונה של ההצגה: אסיר מתוחכם בשם מיצ' קסידי (אלון סנדלר) מצליח לברוח מהכלא בעזרת יותר מדי אנשים שאמורים לשמור עליו. יחד עם אחד הסוהרים ניל קופר (יניב סויסה הגאון), הם מתכננים לגנוב מכספת הבנק במיניאפוליס את היהלום העצום השייך לנסיך הונגרי לודוויג. הבנק מנוהל על ידי מנהל מושחת (אוהד שחר) שמועל בכספי הבנק ועובדת הבנק רות' (כינרת לימודי המבריקה) שידה בכל.
מצטרפים לשוד המסוכן הם לא אחרים מאשר ביתו של מנהל הבנק, קפריס, בכיכובה של נעמה שטרית, ובנה של עובדת הבנק, סאם, בגילומו המבריק של ערן מור, שבזמנו הפנוי מחלטר בשרלטנות כרב, עורך דין ורופא.
מי שאמון לוודא שהבנק מאובטח ושמור לקראת הגעתו של הנסיך ההונגרי, הוא סוכן ה-FBI (נדב אסולין) שרק מת לצאת לפנסיה בשקט. אך בקומדיה כמו בקומדיה - שום דבר לא הולך כמתוכנן, וכל מה שיכול להשתבש - משתבש בצורה כאוטית והיסטרית בשלל סיטואציות קורעות מצחוק.
הטקסט הנפלא והקצבי, עמוס הבדיחות, משחקי המילים והשנינויות, שמראה את הכישרון של פרנס להתאים את ההומור הבריטי להומור הישראלי, יחד עם הכישרון הווירטואוזי של הקאסט, לא ייתן לכם להירגע, והטוויסט המשעשע ישאיר אתכם במתח עד לרגע האחרון.
התפאורה, הארט והתלבושות עמוסים בצבע ומצליחים לקחת אותנו לארצות הברית של 1958, ולמרות שהמחזה אינו נחשב מחזמר, שזורים בו להיטים מאותה תקופה בביצועם הנהדר של הקאסט שעושה חסד למוזיקה של שנות ה-50.
אך מעל כל החוויה הנפלאה הזו, מרחפת המציאות הנוראית שבה אנחנו נמצאים: חצי שנת לחימה, ו-133 חטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס. האם אפשר בכלל ללכת לצחוק בהצגה בתל אביב? כן. כי למען השפיות, למען החוזק הנפשי, וכי בדיוק על זה אנחנו נלחמים - על החופש שלנו.
אז עשו לעצמכם טובה, קחו שעתיים מהחיים כדי להתנתק מהמציאות הבלתי נסבלת שלנו ותרשו לעצמכם לברוח לאחת הקומדיות הטובות שנעשו על הבמות בישראל. המציאות תחכה לכם ביציאה מהאולם.