היה קשה לדמיין את העיבוד הבימתי לסרט "חתונה מאוחרת". התוצאה הצליחה להפתיע

לאחרונה אנחנו מוצאים עצמנו נתקלים בלא מעט הצגות המתבססות על הצלחות קולנועיות שהתרחשו לפני שני עשורים ויותר. ראינו על בימות התיאטרון סרטים שקיבלו תשומת לב מחודשת כמו "סוף העולם שמאלה", "חומות של תקווה", "אביבה אהובתי", "איש הגשם", ועוד רבים וטובים.

מצד אחד, מרגש מאוד לתת כבוד ליצירות חשובות אלו ולהחזיר אותן לקדמת הבמה, אבל באותה הנשימה זה מעורר הרבה סימני שאלה. לאן נעלמה היצירתיות? האם הפן המסחרי הוא מה שמניע את היוצרים? האם הניסיון להביא קהל לתיאטרון עולה על הרצון לחדש? עם שאלות אלו ניגשנו לצפות ב"חתונה מאוחרת", המחזה המבוסס על סרטו עטור הפרסים של היוצר המוערך דובר קוסאשווילי.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• "גורו הבריאות של בריטניה", כוכב ה-BBC, אותר ללא רוח חיים
• שיק, גלאם וקוטור: "להיות קרל לגרפלד" תכפתר לכם את הלב בסטייל
• אלפי ישראלים שאגו "Bring Them Home" במהלך ההופעה של קולדפליי

עלילת המחזה מתמקדת בדמותו של זאזא - סטודנט לפילוסופיה ממוצא גיאורגי, בן 32 שנתמך על ידי הוריו. הם ממנים את לימודיו, דואגים לו לדירה ואפילו מפרגנים לו עם כרטיס אשראי, אבל יש מחיר לשפע הזה - חתונה. הכמיהה שלהם לראות את בנם מתחתן מעוורת את עיניהם, הם נלחמים להביא אותו תחת חופה וקידושין עם מישהי צעירה מהעדה שלו, ומה שהם לא יודעים הוא שמאחורי הגב הוא מנהל רומן עם יהודית - גרושה, אימא לילדה בת שש ובת לעדה המרוקאית. האם זאזא יבחר באהבת המשפחה ובתחושת הנוחות המוכרת, או שיעדיף ללכת באומץ אחר תשוקת ליבו?

בסרט המקורי, מי שגילם את דמותו של זאזא היה ליאור אשכנזי, וכאן במחזה מגלם אותו השחקן המוכשר מיכאל אלוני. עושה רושם שאלוני ממש חוגג על הבמה, וזה בהחלט מוסיף עוד רובד לקו העלילה.

לנעלים הגדולות של יהודית, אותה גילמה בסרט השחקנית האדירה רונית אלקבץ ז"ל, נכנסה יעל אלקנה. אין ספק, מדובר במשימה לא פשוטה - ואלקנה עמדה בה בהצלחה. לא הרגשנו שמדובר בניסיון לשחק אחד לאחד את אלקבץ ז"ל, אלא להביא חלק מהגוונים הייחודיים של אלקבץ יחד עם תצוגת המשחק המרשימה של אלקנה. "אתה מעדיף לשבור לי את הלב, ולא לאימא שלך", אומרת דמותה של יהודית בגילוי לב ושובה את לב הקהל. בהמשך היא גם ניסתה לרקוח כישוף שישאיר את הלב של זאזא בבית, ובדיוק כמו צופי הסרט - גם כאן הקהל היה מהופנט.

הליהוק לתפקיד לילי ויאשה, ההורים של זאזא, הוא לא פחות ממבריק: יוצרי המחזה בחרו בצביקה הדר ואסתי זקהיים לתפקיד. השניים, שכיכבו כבני זוג בסרט "עפולה אקספרס" שיצא בשנת 1997, הצליחו לשחזר את הדינמיקה המעולה שלהם גם על בימת התיאטרון, ואפילו שחלפו כבר 27 שנים - שניהם תפסו את הבמה בכנות שובה לב של זוגות שנמצאים עשרות שנים יחד. זקהיים הנהדרת היא לילי, עמוד התווך של הבית, ומרגישים איך באינטליגנציה רגשית מופלאה היא מצליחה להכניס עוצמה נוספת לתוך הדמות המדהימה הזו, בשילוב עם רכות ואימהות.

לא היה צריך לדבר מבטא מוגזם בכדי להכניס את הצופה לאווירה. גם אם הגעת לאולם טבולה ראסה, יכולת להבין שמדובר במשפחה ממוצא גאורגי. הם דאגו לשזור בעדינות מילים בשפה, ובנוסף, השימוש בלהקת נגנים שניגנו על הבמה מוזיקה גיאורגית היה נכון מאוד. יוצרי המחזה אף השתמשו בהם כניצבים בסצנות מסוימות, וזה בהחלט הוסיף להתקדמות העלילה.

דמויות נוספות שראוי להתייחס אליהן הן לובה, אחותה של לילי, המגולמת על ידי דוית גביש הנפלאה. מדונה, בתה של יהודית (איה זמיר), אילנה, השידוך של זאזא (הילה שלו). שלו הגדילה לעשות וביצעה שיר יפהפה בגיאורגית, והפתיעה את הקהל עם יכולות השירה שלה. בסיק, דודה של אילנה, ומגולי, אמה, גולמו על ידי עמי סמולרצ'יק ואביב טומי כרמי שהצליחו שניהם להכניס תוספת מכובדת של הומור לקו העלילה.

היופי ביצירה הזו מתחיל קודם כל בכנות ובאותנטיות שלה, וזה סוד ההצלחה. כשלילי פונה לזאזא ושואלת אותו אם הוא חושב שהיא ידעה מי היא לפני שהוא נולד והיא הפכה לאמא, והוא בתגובה עונה לה שנכדים לא יצילו אותה מהחיים שלה, זה מרגיש כאילו שמעתם שיחה דומה במשפחה הפרטית שלכם. הרי בסופו של דבר לחץ חתונה הוא משהו נהוג מאוד בישראל, לא משנה מאיזה מוצא אתם מגיעים. במדינה שלנו כמו שיודעים להיות אחד בשביל השני בתקופות קשות יותר וסביב אירועים מורכבים - ככה מחפשים סיבות לחגוג ולבלות, ואם אין כאלה? נייצר אותם.

"חתונה מאוחרת" הוא סיפור משפחתי שיכול להתאים לכל ז'אנר אפשרי, אפילו לסיפורת. מדובר בברווז שמטיל ביצים של זהב, וזה בהחלט מסביר מדוע תיאטרון הבימה יחד עם תיאטרון באר שבע החליטו להרים את הכפפה ולהגיש לנו את הגרסה הבימתית היפיפה הזו. מעין אבן, שעיבד את הסרט לכדי מחזה, עשה עבודה מעולה, ואיתו הבימאית שיר גולדברג ששמה דגש על העצמת הדמויות הנשיות בסיפור.

כמו בכל עלילה בעלת ניחוח ישראלי, גם כאן זה נגמר באירוע. שמח יותר? שמח פחות? זה לא באמת משנה. אם אתם מחפשים מחזה שמצליח לרגש ולשעשע לעיתים בו זמנית - כדאי שתמהרו להזמין כרטיסים.