ב"מלצרית" מגישים לנו מסרים חשובים דרך מחזמר מתוק. זה מדהים (ועושה חשק לפאי)

את הביקורת הבאה נפתח ברשותכם בהוראות הכנה:

1. קחו חופן שחקנים בעלי כריזמה מתפרצת וכישורים ווקלים מרשימים כמו של משי קליינשטיין, טלי אורן, נוי הלפרין, עופרי ביטרמן, אלי גורשטיין, ועוד רבים וטובים
2. זלפו בעדינות מוזיקה חיה ושירי פופ קלילים בתרגום פנטסטי
3. הוסיפו קמצוץ של תפאורה מהממת, תלבושות שמכניסות לאווירה ועלילה מתוקה להפליא

והרי לכם הגרסה הישראלית של המחזמר "מלצרית", מבית היוצר של תיאטרון הקאמרי (שעושה רושם שמצליח להריח להיטים ממרחקים בכל פעם מחדש, ולהבין איזה תוכן בינלאומי יכול לתפוס גם בארץ זבת חלב ודבש).

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• עדן גולן בתגובה ראשונה לסערת האירוויזיון: "מחכה לדעת מה קורה"
• מה חושבים ברשת על סערת ישראל והאירוויזיון?
• עם עומר, איתי ואודיה: מיזם החתונות של ליאור נרקיס הפך לאלבום מרגש

ג'נה (קליינשטיין) היא מלצרית חובבת אפייה בעלת כישרון יוצא דופן לאפיית פאי. היא מתגוררת בעיירה נידחת עם ארל (גלעד שמואלי), בעל דוחה ונרקסיסט שהיא כבר מזמן לא אוהבת, ועושה הכול בכדי שהשגרה האפורה לא תנגוס ביצירתיות שלה. לכן, לכל מתכון פאי שהיא הוגה ממוחה הקודח, היא מכניסה עולמות שלמים של רגש ורגישות.

בוקר אחד מגיעה ג'נה לעוד יום בעבודה יחד עם חברותיה הטובות בקי (אורן) ודון (הלפרין) וחושדת שהיא בהיריון. בתחילה, היא מנסה להתעלם מאותו חשד, ומפעילה את כל מנגנוני ההדחקה האפשריים, אבל אחרי נאמבר מוזיקלי מהמם והרמוני עם שתי החברות שלה, היא מוכנה להסתכל למציאות בעיניים, מבצעת את הבדיקה ומגלה שבקרוב מאוד מישהו יקרא לה אימא. הידיעה הזו לא מרגשת אותה בכלל. ההפך הוא הנכון, והיא עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: ממציאה פאי חדש. הפעם הוא זוכה לכינוי פאי "הביציות בגדו בי".

איך היא תעבור את התקופה הזו? האם היא צריכה לאפות עבורה את שביל הבריחה או שעליה לספר לבעלה? ואיך דווקא עכשיו הרופאה המטפלת שלה יצאה לפנסיה והשאירה אותה עם רופא חדש?

"מלצרית" מפתיעה, מרגשת ובעלת מסרים חשובים שמדגישים עוצמה נשית, חברות, ובעיקר אהבה והגשמה עצמית. ג'נה, בקי, ודון הן שלישייה מנצחת, ומרגישים שמדובר בקאסט מנצח. שלושתן נמצאות בסטטוס אחר בחיים אבל מחפשות שינוי, רוצות לצאת מהמצב הסטטי שבו הן שרויות, מבקשות להרגיש, להגשים את החלומות שלהן, למצוא את כוח הבחירה, לגלות בתוכן את האומץ. אחרי כל נאמבר מוזיקלי הקהל מחא כפיים בהתלהבות והלך עם הדמויות את כל התהליך המרתק שהן עברו. אני מודה שזה היה לי טיפה ארוך (בכל זאת, למעלה משעתיים) אבל אם זו הביקורת היחידה שלי - זה כנראה אומר הרבה.

כוח נשי מנצח הכול

המחזמר "מלצרית" התחיל על המסך הגדול, משם הפך ללהיט בברודווי וכבש את הקהל בסיפורו ובפסקול הקליט שלו. הוא נכתב על ידי נשים (אדריאן שלי, שרה ברליס) ושם את הנשים במרכז הבמה. בעיניי, ההפקה של הקאמרי התעלתה על כל הציפיות: התפאורה עוצרת נשימה, הליהוקים מדויקים וגם התלבושות מתוקות במיוחד. ניכר כי בקאמרי חשבו על הכול ולא נתנו לדבר לחמוק מעיניהם - ממש כמו שאופים פאי. אם לא עובדים לפי המתכון, זה הופך למשהו אחר לגמרי. אין לי שום ספק, הם יודעים בדיוק מה הם עושים - והם עושים את זה פשוט מדהים.

בכלל, ההפקה המתוקה הזו היא כל מה שאנחנו זקוקים לו בתקופה הגועשת שבה אנו חיים. כשהמוח טרוד במחשבות על מצב החטופים והאיום מצפון, הוא זקוק למנה של סוכר, חמאה, וקמח - ואם אפשר אז גם לקול הפעמונים המופלא של משי קליינשטיין. לגברת הנכבדה יש שליטה מדהימה במיתרי הקול שלה, היא שחקנית טובה, בעלת כריזמה ומלאה ברגש אותנטי על הבמה. אין מנוס, מעץ אגסים לא צומחת גויאבה, וזמרת שליטרלי גדלה על ברכיהם של ענקים מוזיקליים כמו ריטה ורמי קליינשטיין, כמובן שתצליח לגלות שליטה מוזיקלית מרשימה.

כשקליינשטיין התחילה לשיר הרגשתי שראיתי קשת בענן, וכששתי חברותיה הצטרפו אליה זה קיבל עוד גוון. את אורן אני בוודאי מכירה ומעריכה את פועלה, היא נכנסה לדמות בקלות והוסיפה בחינניות עוד פלפל לאווירה, אבל את הלפרין אני מודה שלא הכרתי, ועדיין, התרשמתי מאוד מיכולות המשחק והשירה שלה.

אי-אפשר להתעלם מהתרגום לעברית של השירים במחזמר. זה נעשה בצורה נהדרת ותואמת את התקופה. מאחורי הקלעים התנגנה מוזיקה חיה שרק העשירה את החוויה של הצפייה במחזמר, וממש נהניתי מהסאונד. השירים כמובן קליטים כל כך, עד שמצאתי את עצמי מזמזמת אותם כל הדרך הביתה.

בשורה התחתונה, מדובר במתכון מוצלח של יצירה מוזיקלית מרגשת. הוא מחזמר כיפי, חכם וניכר שהשקיעו בו מחשבה רבה. עשו לעצמכם טובה ותזמינו כרטיסים, ואולי גם איזה פאי.