יש סיכוי להינצל? ההצגה "מיקי מציל" נוגעת בפצע הכי כואב של ישראל - בלי רחמים

רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי יהודי משיחי הוא השבר הכי גדול שידעה המדינה. קשה לגעת בנקודה הכה כואבת בהיסטוריה הישראלית מבלי להיות פוליטי - כי אין ברירה, אבל מדובר ברצח פוליטי ששינה את מדינת ישראל, ואת השלכותיו רואים עד היום.

ההצגה "מיקי מציל" מספרת את סיפורו של מיקי, סוכן שב"כ צעיר ופטריוטי (בגילומו של אוריה יבלונובסקי) שמתנדב לצאת למשימה חשאית - לחזור לנובמבר 1995 כדי להציל את חייו של ראש הממשלה יצחק רבין. כשהוא חוזר לניינטיז, לאותה התקופה שמשום מה היה נהוג להפליק למזכירות בחדרי חדרים, המק-דיויד היה להיט ודירה בתל אביב הייתה ברת השגה, הוא פוגש את הוריו הצעירים בשלבי ההתאהבות הראשונים שלהם ומנסה להציל אותם מבגידה שהרסה להם את הנישואים - אך בו בזמן הוא נחשף לבגידה אפלה יותר ממה שאי-פעם יכל לדמיין.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• למרות הזוגיות הפוטוגנית עם יעל, עומר אדם שר רק על פרידות. למה?
• הכי קרוב למקור: להקת המחווה הרשמית של ABBA תופיע בישראל
• ספילברג: "חושש שנצטרך להילחם שוב על עצם הזכות להיות יהודים"

יש ליוצרים של "מיקי מציל", שמוצגת בימים אלה בתיאטרון "הקאמרי", חתיכת אומץ להעלות הצגה שמתעסקת באותו לילה שחור, בתקופה שבה המצב בארץ כל כך מפולג, משוסע ונפיץ, ושלא יעבדו עליכם עם הסיסמאות של "ביחד ננצח". למראית עין, "מיקי מציל" היא פנטזיה קומית בדיונית עמוסה בהומור שנון, אבל מדובר בטקסט תיאטרון נוקב שמציג עולם דיסטופי ורקוב בבסיסו במסווה של קומדיית מדע בדיוני.

אלמנט חזרה בזמן הוא תמיד בעייתי בעולם האומנות, שכן העיסוק בעבר והפוטנציאל לשנותו מעלה פרדוקסים רבים שלפעמים המוח לא מסוגל להבין - אבל הכתיבה המצוינת של ירון אדלשטיין מצליחה לגעת/לא לגעת באותם פרדוקסים ולהשתמש בהם לטובתה. התפתחות העלילה משאירה את הצופה במתח לאורך כל ההצגה בלי רגע אחד של שעמום. אדלשטיין מצליח לדלג בין המתח, הרומנטיקה והקומדיה באופן מדויק עד לטוויסט המפתיע בחלקה האחרון של ההצגה.

הרובד הנוסטלגי שההצגה מצליחה להעביר הוא תענוג לכל החושים: החל מהפסקול המצוין והרפרנסים המשעשעים ועד לתפאורה והלבוש - הכול ביחד עושה קווצ' בלב של געגוע, ושולחים את הקהל לחשבון נפש על ישראל של אז לעומת ישראל של היום. וכן, רגע היריות על רקע המדרגות האייקוניות של עיריית תל אביב הוא טריגר לא קטן שממשיך לכאוב. אבל גם מי שלא היה חי בשנות ה-90, ולא סוחב איתו צלקות מאותה תקופה חשוכה בהיסטוריה הישראלית, יהנה מסיפור מותח ומהנה.

מבין כל הקאסט המוכשר, ובאמת מדובר בצוות שחקנים מבריק אחד אחד, ראוי לציין את תום חודורוב ויעלי רוזנבליט שנותנים הופעה מבריקה, ו‏את אוריה יבלונובסקי שמצליח לשלב בין סוכן שב״כ פטריוט מאצ׳ו לבין ילד שפוגש את ההורים שלו בצעירותם ומנסה לעשות הכול כדי להציל את הנישואים שלהם, תוך כדי שהוא מגלה שהמודל הישראלי עליו גדל נשבר מול עיניו.

זו לא הפעם הראשונה שאדלשטיין והבמאי עמית אפטה עובדים יחד על סאטירה פוליטית נוקבת. הפרויקט הקודם שלהם עם קבוצת הדור החדש של הקאמרי, לאחר ההצלחה של "רינגו" (שללא ספק הפך לאירוע חובה לצפייה), "מיקי מציל" ממשיך להפגין את השנינות והכישרון של כל הנוגעים בדבר.

"מיקי מציל" – תיאטרון הקאמרי