"הכוכב הבא": באותה מידה יכל להיות "הכוכב הקודם"

עם אותו הפורמט המסורבל, שופטים שמגדירים מחדש את משמעות המילה 'פרווה' ובאופן עקרוני - מחסור אנוש בכישרון, "הכוכב הבא לאירווזיון" פותחת עונה

הכוכב הבא
הכוכב הבא | צילום: צילום מסך -
הכוכב הבא
הכוכב הבא | צילום: צילום מסך -

אמש עלתה לאוויר העונה החדשה של "הכוכב הבא" אבל לא היה בה שום דבר חדש, חוץ מזה שהפעם הכניסו חלק מתקנון התוכנית לשם שלה, ועכשיו היא נקראת: "הכוכב הבא לאירווזיון" שזה כמו לקרוא לאח הגדול "האח הגדול ל-15 דקות התהילה", או להישרדות - "הישרדות מתנת אולי יש לכם ביטוח אבל אין לכם הראל".

 

הפורמט הוא בכל זאת, עם כל האירוויזיון והכל - אותו פורמט מסורבל, מבולבל ומגושם: המתמודד שר ולצידו עמודה אשר עולה בהתאם להצבעות מהקהל ומהשופטים בכל מיני אחוזים משתנים עד לכדי פיצוץ אדום ואז -money shot מושלם בו המסך עולה וכולם בקתרזיס מחפשים את נייר הטואלט הקרוב.

 

 

הכוכב הבא
הכוכב הבא | צילום: צילום מסך -

השופטים: מוקי, קרן פלס, אסף אטגדי והראל סקעת - כמעט חסרי משמעות, כאשר האינפוט שלהם, אם הוא בכלל קיים, הוא באופן חסר בושה נטול משוב ענייני ומוזיקלי ועשוי מהחומרים הזולים מהם עשוי כל טוקבק ממוצע - "וואו מהמם אהבתי, לא ממש אהבתי". בעוד שבפורמטים האמריקאיים למיניהם ("דה וויס", "אקס פקטור" וכו') לכל שופט יש לפחות אישיות מוזיקלית מובחנת - קאנטרי, פופ, רוק וכו' אבל כאן בארצנו הקטנטונת כנראה אין לאמנים ברירה וכולם חולקי את אותו הז'אנר הרך, מכנה משותף נמוך, בוגרי רימון מושמעי גלגלצ. אה, ויש גם את אסף אטדגי. מי הוא, מה הוא עושה שם, מה הלגיטימציה שלו כשופט בתוכנית מוזיקה? זה לא חשוב. ואני אפילו לא צינית, זה לא חשוב כי הפעם הבנתי סופית שהתוכנית פשוט לא עוסקת במוזיקה. וזאת הדרך היחידה להצדיק את מה שקרה אמש על המסך.

 

הכוכב הבא
הכוכב הבא | צילום: צילום מסך -

התוכנית נפתחת בשלל אודישנים בינוניים, כמובן שהם נעטפים בסיפורים אנושיים אבל יש לי הרגשה (ואולי זאת סתם תקווה) שסף השחיקה הקולקטיבי של הצופה הישראלי ל'סיפור המרגש' מתחיל לפקוע. בכל אופן, אודישן בינוני ומשעמם לא מצדיק את עצמו בתוכנית ערוכה בשום צורה אלא אם כן הוא נועד לחזק ולהבליט אודישן מצויין, אבל גם זה לא קורה. מה שקורה ב"כוכב הבא" זה פשוט ערימה לא מגובשת של אודישנים, כשבכלל קשה לי לקרוא ל-90 אחוז מהם אודישנים בכבוד הראוי כשברור שאלו אודישנים לפרסום זול ומהיר, לא לשירה.

 

שוב מאביסים אותנו בפורמט הרגיל והמזלזל של גימיקים (שנחשבים בכלל לגימיקים מתוך צרות אופקים גרידא) - דוסים מזמרים, דראג קווין, איש מבוגר וביישן, הומו צבעוני ומוחצן וכו'. כרגיל - הביצוע עצמו כמעט וחסר משמעות ורק ההתייחסות הקרקסית לבני אדם מכל מיני סוגים נשארת עקבית וקוהרנטית. ואם כבר אנחנו מדברים על קוהרנטיות, הנה עוד משהו שלא קיים "בכוכב הבא", כל כמה דקות אנו רואים את השופטים בלבוש אחר, במה שיוצר פשוט תחושה של סרט בר מצווה שנערך באייפון, "גזור והדבק", חסר כל ליניאריות, כאילו הכל כבר מוכן כקטעי יוטיוב עצמאיים, אבל אם אפשר לזרוק את הכל ככה לאיזה שעה בפריים טיים - אז למה לא?

צמד המנחים, אסי עזר ורותם סלע, ממלא כראוי את התפקיד שלו שהוא - להתחנף, להתחנף, להתחנף - למרות שיש לציין שרותם סלע נראית משועממת מכל רגע, תופעה די מוכרת של בנות יפות מידי ואילו אסי עזר לעומת זאת נראה קצת נלהב מידי מכל רגע, תופעה מוכרת של.. אסי עזר.

 

הכוכב הבא
הכוכב הבא | צילום: צילום מסך -

השופטים עצמם כמעט מכעיסים, כי הם אפילו לא עושים את המאמץ לשחק לתוך איזשהם קווי אופי, הם סתם שם, משתזפים באור הזרקורים של הערוץ. באופן עקרוני אני מניחה שמוקי אמור להיות השוטר הרע, אבל אם זה שלוקח לו 4 שניות יותר מלאחרים להעביר מתמודד לשלב הבא זה 'רע', אז כל מה שיש לי להגיד זה שתי מילים: סיימון וקאוול. קרן פלס, לא ברור, אני מניחה שהיא אמורה להיות הרגשנית/ חובבת הבלדות? אבל לא נראה שמשהו כל כך משנה לה ובואו לא נשכח שיש גם כרגיל את אימת האפליה המתקנת המרחפת מעל לראשי כולם, אשר מרגישים מחויביים להנות מכל סלסול באשר הוא ולמחוא כפיים ולעשות שמח ולהוכיח שחס וחלילה, חלילה וחס - הם לא אשכנזים רציניים חובבי חווה אלברשטיין. אז מי אתם כן? זה כבר קשה לדעת.

 

הראל סקעת הוא מתוק ומקסים וזה הטייפ קאסט ושם הוא פועל וניחשתם נכון - זה לא ממש מעניין ואילו אטדגי כאמור הוא חידה - מעין טייפ קאסט של 'חבר של אבא' שקיבל כיסא שופט ולא ברור איך הוא מוצדק, אם הוא שם כסוכנו של עומר אדם אז שלפחות יגיד על כל ביצוע איך עומר אדם היה עושה את זה, או מה עומר אדם היה חושב על זה, או סתם איפה עומר אדם מופיע היום.

 

ברור לי שזאת שאיפה מרחיקת לכת, לצפות לאיזושהי קורלציה פנימית בתוכנית שנראית כמו התקף טורט של סרטוני יוטיוב. וסתם הערה כללית לסיום: ביום שבו נפסיק להתייחס לדוסים, הומואים, עולים חדשים ומבוגרים - כגימיק, נתחיל להתקדם כחברה. לסיכום - "הכוכב הבא" יכולה להיות באותה מידה "הכוכב ממקודם", לא מחדשת כלום. ניפגש באירוויזיון.