"האחיות המוצלחות שלי": לא עוד סדרת בנות

"האחיות המוצלחות שלי" זו סדרה שיצרו וכתבו נועה ארנברג וגלית חוגי (אשר מומלץ בחום רותח לקרוא את הניתוח המבריק שלה לסרט "נערות השעשועים") ואילו גורי אלפי ביים. הסדרה המספרת על שלוש אחיות, ש"ננטשו" על ידי הוריהן - כלומר ההורים, כמו הרבה הורים בימינו, לא באמת נטשו כמו שפשוט מיצו את משמרת ההורות בת ה-20 שנה לפחות ורוצים לחזור לחיות את החיים בזמן נותר להם, לא כבולים לכביסות, ארוחות, טיפולים ודאגות. ההורים של האחיות במקרה הזה יוצאים לאיזשהו קרוז מסתורי בחופי יוון, חסר יעד חזרה משוער ובבת אחת הבנות, שכבר בעצם היו אמורות לעמוד ברשות עצמן - נאלצות עכשיו לעמוד ברשות עצמן ויהיה מה, דבר שבסופו של דבר אף פעם לא כזה כיף, לא משנה באיזה גיל.

לעוד ביקורות טלוויזיה:

הישרדות: הגמר הגדול

האח הגדול עוצרים את הזמן? בהחלט מרגיש ככה

תגר

אז עכשיו האחיות - אורית, נטלי ומור צריכות להסתדר בעולם לבד. נטלי (נלי תגר) היא האחות האבודה - מעין רוח חופשייה ומפונקת, שבטוחה שהדברים יסתדרו אבל לא יודעת איך לגרום לזה באמת לקרות ולא מצליחה לסנכרן את המציאות הפנימית שלה עם, ובכן - המציאות כפי שהיא. אם זה בעניין פרקטי כמו למצוא עבודה כדי שתוכל לשלם שכר דירה ואם זה בהתאהבות אובססיבית במי שלא מעוניין בה. אבל עם זאת או כנראה בגלל זה - היא הכי שובת לב מכולן. ככה זה עם אלה שלא כל כך מצליחים להסתדר בצד הלוגיסטי של החיים - אנחנו שורדים בזכות זה שאנחנו שובי לב, אחרת באמת היינו מוצאים את עצמנו עם שלט על הצוואר שכתוב עליו "תטפלו בי בבקשה" בפינה נידחת בצער בעלי חיים. נלי תגר היא ליהוק מעולה לתפקיד, עם תזמון קומי עדין אך משובח.

אורית

אורית (דנה אברהם סמו) היא האחות הגדולה, זו שאמורה להיות הכי מיושבת (פשוט כי בפועל היה לה הכי הרבה זמן לעשות זאת), אך גם היא עוד לא בדיוק יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה. אורית היא מורה בבית ספר מלא עוולות (המנקות לא מקבלות שי לחג) ושחיתויות (היא נאלצת להעלות ציון לתלמידה שניסתה להתאבד). בנוסף אורית לאחרונה החליטה לעזוב את בן זוגה משכבר הימים ולחיות בקשר זוגי עם אישה שהיא מכנה "תות", (גילי סער). אורית מסרבת לקרוא לעצמה לסבית, מסרבת לבצע פעולה "לסבית במיוחד" ומסרבת להכיר את זוגתה להורים. כל כך הרבה משתנים אנטי לסביים גורמים לצופה בשלב מסויים להתקשות להבין איפה בדיוק היא כן לסבית, אבל זה כנראה עוד יתפתח בהמשך.

חיילת

מור (טס השילוני), משחקת את האחות הצעירה ביותר, השבוזה לחלוטין משירותה הצבאי. כאן צריך לומר שבאופן בלתי נמנע הקטעים של "החיילת הג'ובניקית השבוזה" מיד זורקים אותך (אם חייתם בישראל שנתיים האחרונות) לסרט "אפס ביחסי אנוש" וגורמים להשוואה, שלא מועילה ל"אחיות המוצלחות שלי". הקצב של "האחיות" נדמה פתאום כיותר איטי, המשחק יותר עמום, העוקץ פחות עוקץ. אבל עם זאת, הדמות של המפקד הדושבג האולטימטיבי, השוביניסט והטיפש (גל תורן) מצויינת וכן נותנת בסופו של דבר לסצנות הללו אופי משלהן וגם מחפה (בכוחות אחרונים) על הדמות הסטריאוטיפית מידי של ליזו, החיילת המזרחית "השכונה".

כאמור, הדמות של מור היא של חיילת מדוכאת וממורמרת, כאשר זהו כנראה סיפורה האוטוביוגרפי של כל בחורה ישראלית שהייתה פקידה בצבא, ואני חשבתי לתומי שהסבל והייאוש שלי היו מיוחדים. השילוני משחקת דמות קצת מונוטונית ודי חסרת הבעות (חוץ מדיכאון, שיעמום ובוז - שלרוב זו פשוט אותה הבעה) אבל ההזדהות איתה בכל זאת נגישה ומיידית, שזה מפצה על כך.

הכימיה בין שלושת האחיות עובדת ואמינה (קרבה גדולה עם קצת שנאה) והסדרה, שאמנם אין בה המון רגעים קורעים מצחוק או מבריקים במיוחד, כן זורמת וכייפית לצפייה ומשתפרת מאוד לקראת החצי השני שלה. ההשוואה ל"בנות" האמריקאי אולי מתבקשת כאן אך לחלוטין לא רלוונטית במקרה הזה, כאשר "האחיות המוצלחות שלי" היא סדרה קטנה, מקומית וישראלית מאוד בעוד ש"בנות" הרבה יותר נועזת ואוניברסלית. אך בסופו של דבר דווקא המקומיות הזו - הייאוש של בסיס סגור עם הבלחות של אור בדמות טייקאווי של פיצה ל"ש"ג, לבוא לשבעה של איזו חברה של סבתא כי אמא דורשת, אפליה של המנקה האתיופית, חיים עם שותפים הזויים מ"הנוער העובד" - אלה בדיוק מרכיבי החיים כאן, ואולי הם לא אוניברסלים, נועזים או מבריקים - אבל אלה הם החיים.

"האחיות המוצלחות שלי" תשודר בימי א' החל מה-13.3 ב-yes comedy ותהיה זמינה במלואה ב-yesVOD.