"אמזונס" פרק 2: קלי וברנדה עושות את הג'ונגל

קלי וברנדה

איך שמתחיל הפרק השני, קלי וברנדה של האמזונס, הרי הן מיטל ולי מסמנות (בעזרתה האדיבה של ההפקה שמחזיקה להן את האצבע המורה) את הדילן וברנדון שלהן; לי לכאורה מתאהבת בריי כי הוא טרזן של אמת ואילו מיטל בדרך להתאהב באביאל כי הוא חוטב עצים שרמנטי, או כפי שציטטה עצמה מהפרופיל שלה בטינדר: "כמה שאני נראית נאורה, אני מעדיפה גבר עם נבוט ביד" ואכן אביאל המסגר יכול לסדר לעצמו בלי בעיה חתיכת עץ מאסיבית, לתת למיטל נגחת אוהבים בראש ולגרור אותה אל עבר השקיעה. לי גם שמה עין על הברנדון של הקלי שלה (אביאל), אך ברגע שהיא מבינה שלא ידבר בשבילה אנגלית, אפילו לא "חצי חצי" - היא מבינה שעם כל הישראליות הכובשת שלו, הוא מה שנקרא "הסוג הערסי" ומחליטה לוותר. אביאל מצדו מודיע חד משמעית כי לי היא אשת איש (סתם אחד, נתניהו) וכפי שכתוב בלוחות הברית: "לא תכיש אשת איש".

 

לעוד ביקורות טלוויזיה:

"צומת מילר": מחשב מסלול מחדש

"קרב השפים הגדול": האם ירח הדבש של אייל שני ורושפלד נגמר?

 

המשימה הראשונה של השבט היא להאזין לקולות לשל יליד האמזונס ולחבר אותם עם חיה הנכונה, רגע - לא היה לנו משחק כזה כשהיינו בני שתיים? כן היה אז מה. חברי השבט צריכים להבדיל בין שריקה בלי נפיחה מימית בסופה לבין שריקה עם נפיחה בעלת יותר גוון של הוצאת אוויר גרידא (דולפין ורוד כאילו דה!) במאמר מוסגר רק אציין שהיום שבו המראה של המקומיים מופעלים על ידי ההפקה יפסיק לצרום לי - יהיה יום עצוב למדי.

 

בתיה רפיק שחר

המשימה המאתגרת (ילדים מתחת לגיל שנה) מתנהלת על מי מנוחות פחות או יותר עד לזעקה כואבת שמפלחת את האוויר: "הטפיר זה השריקה!!!" חברים, בתיה איבדה את העשתונות. מי לעזאזל לא יודע איזה קולות טפיר עושה וכמה עוד תצטרך לעשות רעש עד שיבינו שהיא יותר יפה מכולן למרות שהיא דתייה ולא בלונדינית?? הגיעו מים עד נפש.

 

בסופו של דבר כל הקבוצות מצליחות לזהות את הקולות והפרס המופלא שלהם הוא להיות כמעט ערומים וללבוש את בגדי המקומיים, אך אביאל נסער ולא יודע את נפשו: "רגע רגע, נראה את הציצי של מיטל?" ומתאכזב במהרה: "לא פייר, התקן האורגינל זה ציצי בחוץ". חביבי, בעולם מושלם כולנו הולכות בתקן האורגינלי.

משם החברים עוברים למשימת "צייד" של קליעה למטרה בה כולם מצליחים חוץ מרפיק (שצריך לקרוא לו עכשיו ידידיה), אשר תוקע את הקבוצה, או כפי ששחר ניסחה זאת היטב מתוך לימודי מגדר מעמיקים: "הוא לא הומו אבל הוא ממש נשי!" כשרפיק סוף סוף מצליח לצוד את חתיכת העץ הנייחת ממרחק של 2 מטר ולאחר עשרות ניסיונות (ממש מדמה פעולת צייד קלאסית כמו בטבע) שחר מפרגנת לו וכדברייה, "נותנת לו את תשומת הלב שהוא דורש ורוצה" ייתכן שאת זה אמרה מי שצועקת וצורחת כצורת נשימה?

 

רונן ריי

אלפא סטרייט, אלפא הומו, פוטטו פוטטו

חברי השבטים צריכים עכשיו לסחוב חתיכת בשר עצומה (אחרי ההתעללות בנחש בפרק הקודם די ברור כבר שאין טבעונים בהפקה) אל השבט שלהם. ריי אומר משהו על איך לסחוב ואז מיד מציין את שני הדברים הכי מעצבנים ולא מעניינים שבן אדם יכול לציין על עצמו: מה עשה בצבא ומה האייקיו שלו. אם עברת את גיל 15 וחלפו כבר שבועיים מאז הזימון לכיתת מחוננים ואתה עדיין מוצא את עצמך אומר באקראיות מה האייקיו שלך - אתה סתם מעצבן. דברי חכמים בנחת נשמעים ואייקיו מרשים בעצמנו מגלים, טוב ריי? פראנה.

רונן, שטוען לכתר זכר האלפא, לא מוכן יותר לסבול את עצם קיומו בעצם של ריי, ומתפוצץ עליו בסערה מה שמעניק לריי את החוויה האנרגטית המרתקת של תחושת הכעס, אותה הוא מנסה ללעוס כי לא אכל כבר חודש והוא מבולבל.

בינתיים כל חברי השבטים מגיעים למחנה - עושים על האש, מכינים חביתות - ואנו מגלים בצער שבמעמקי הג'ונגל יש תנאים יותר מפנקים מאצלנו בבית ואכן קטי הקטנה אסירת תודה על כל מה שנתן לה אלוקים: "מה זה, אי אפשר לאכול את הפרה המסריחה הזאת".

 

סכסוכים

הקרבת הקורבן לעולה

הפעם בטקס הקרבת הקורבנות כל החברים הולכים לקוסם מארץ עוץ! בתיה המסכנה בוכה שהיא רק רוצה עמוד שדרה ולפתח קצת אישיות (דחליל) רונן נשבר בבכי כי לא השתמש בלבו כבר 10 שנים (איש הפח) וקטי רק רוצה לרצוח את כולם (דורותי). בסוף אחרי הדמעות וסמס מהקוסם שאומר שהוא בהופעה של ביונסה ושיניחו לו - רונן נבחר להיות הקורבן מול הקורבן שהוא בחר, הרי זו קטי; זה מה שנקרא 'צדק פואטי' כפי שיסביר לכם קנדריק לאמר בגרסה מהנה הרבה יותר מפרק 2 של האמזונס.

 

בכל אופן - הקורבנות שלנו הולכים אל המזבח שם ייתלו יחד עם כבודם העצמי כחזרזיר על שיפוד, עד לנפול אחד מהם אל תוך הבוץ. קטי נופלת ראשונה ורונן, שעוד לא הוציא את הסכין שלו מהגב שלה, מתרגש ושש לעודד - "את תותחית אני חבר שלך". קטי מוחה דמעת בוץ ואנו יודעים שקטי הייתה אמנם שילוב צעקני במיוחד של פליטות האח הגדול, פלורי ומעיין חודדה - אבל פראיירית היא לא. היי שלום קטי ואל תשכחי - מגיע לך יותר בחיים מלהיתלות על שיפוד.

 

 

רגעי יופי

רגעים יפים לזכור ולנצור:

 

בסטיונר: "דולפין ורוד? מה לי ולו". מה שלכולנו איתו - כלום כרגע, אבל הרבה רצון להיפגש

 

אביאל על מיטל: "אני הטעם שלה רצח", המסגר מעיד על מסגרתו

 

החברים מעודדים את לי: "ביג קמפיין! ביג השקה!" ביג מביך