"המירוץ למיליון": "מה זה מיליון ש"ח, אני לא רוצה לקבל התקף לב"

שופטים

זהו, התוכנית "המירוץ למיליון", או איך שאני קוראת לזה - 'אוסף הדברים שבחיים לא הייתי עושה', הגיעה אל סיומה האותנטי באישון לילה בפארק אריאל שרון בפרק גמר חגיגי. 14 זוגות יצאו נחושים בדעתם לזכות במיליון או לפחות באיזה בושם חינם בהשקה, אך רק שלושה נשארו. הבעיה הייתה שדווקא הזוגות הכי מתוקים, הכי lovable  שהיו - נשארו מחוץ למירוץ. הם כמובן: האחים שפלן, יעל ויוסיאל וציון ואביב. את שלושת הזוגות האלה באמת חיבבנו, רצינו בטובתם, הזדהנו איתם, שקלנו לבקש להיות חברים שלהם. אבל מה לעשות שכמו בג'ונגל, החזק שורד (או זה עם המזל, או חביב ההפקה, אבל בעיקרון החזק) ולהיות חמודים לא תמיד מספיק.

אז נשארנו עם רז ועמית, ג'וזי ואלכס ולי וטל. לי וטל כשמן כן הן - הברה אחת, מאוד פשוטות, ברורות, חיוביות שכאלה, מש"קית חוויה ומש"קית ת"ש, עושות רעש עם השבט בצופים, עושות צחוקים בטיול שנתי, אבל מה לעשות - הן פשוט לא כאלה מעניינות, גם בפעמים הנדירות שנשברו מיד נשפכו מהן מכל עבר גלונים של העצמה נשית ושיחות מוטיבציה עצמיות שגורמות אפילו לפרסומת של אלווייס אולטרה להחוויר. אמנם מתוך השלישיה הקיימת רציתי שהן ייזכו אבל רק כי לא הייתה ברירה, כמו שקים קרדשיאן אמרה על הילארי קלינטון - "אני מקווה שהיא תזכה כי היא אישה".

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

האם לישראלים נמאס מהריאליטי?

"אמזונס" הגמר: הטוטם שהתיש אותי

רון שחר

עמית ורז. האב והבן הכי צרודים בעמק יזרעאל, רוב מה ששמעתי מרז לאורך העונה היה ההפצרות של הנ"ל במיתרי קול קורסים: "אבא נו אבא נו אבא תקשיב לי פעם אחתתתתת, רייצ'ל. נו אבבאאא", כאשר לרגעים היה נראה שהוא פשוט מתעמר באביו בן ה-64, בעודו כמעט מתעלף, על סף התקף חרדה, מתייבש מחום או סתם - רץ ומדלג קצת פחות במרץ מאיילת סלעים רעננה.

הרבה פעמים זה היה פשוט לא נעים לראות, ריחמתי על עמית, רציתי להתקשר ליהודית שלנו, "בואי לקחת אותו הוא סובל!" הייתי אומרת לה. השניים ניגשו לכל משימה ברבאק: רז ברבאק על המשימה ועל אבא שלו ואבא שלו ברבאק להישאר בחיים, כאשר נדמה היה שהתענוג האחרון שנותר לו במירוץ זה לעקוץ את רז על רייצ'ל במה שרק הוסיף למדורה של היחסים המורכבים בין השניים.

מתמודדים

ג'וזי ואלכס. ובכן, ג'וזי זה דבר אחד ואלכס זה דבר אחר - ג'וזי מתוק, חכם, סקרן, לא מתייאש, חבר טוב וטוב לב ואלכס - ...... תגידו לי אתם, מהו אלכס? לעתים הצליח להבין שהוא צריך להגיב על דבריו של ג'וזי ואז היה פורץ בצחוק מוגזם נטול הקשר או פשוט מאשש: "כן, כן, הוא צודק במה שהוא אומר", מה אומר לכם, דמות הסייד קיק מעולם לא הייתה חשודה יותר. מעבר לזה ג'וזי סחב אותו על הגב לאורך כל המירוץ: הסביר לו הכל, עשה כל מה שקשה, מפחיד או מגעיל. שמר על סף המוטיבציה תקין וקנה לו המבורגר שהיה רעב.

הבעיה של הזוג הזה כמכלול הייתה שהם באו כבר מוכנים מהאריזה כ'זוג מהמירוץ למיליון', הם הרימו להפקה ולעריכה הרמות להנחתות 70 פעם בפרק, הם ניסו לצאת אחלה דמויות, להבדיל מלצאת - הם עצמם. וזה היה גלוי וצורם ומתיש כי מאז "פרוייקט Y" המיתולוגי, אנשים הבינו את הפרינציפ של העריכה ויצירת הדמות ומגיעים לריאליטי כדמות מוכנה מה שלא באמת מעניין, צר לי אבל בשביל זה יש סדרות אמיתיות, שכתובות יותר טוב ממכם.

אז זהו. בפרק בלי איזה קתרזיס רגשי מיוחד, לפחות למדנו הרבה על איך לקפוץ למונית תפוסה כמו ג'יימס בונד וכמה זה נורא לראות גבר בן 64 תלוי על גלגל ענק בהתקף חרדה בעוד ישבנו של בנו צועק עליו מלמעלה - "נו אבא, אבא נו". גם המשימה האחרונה של המבוך הענק הייתה איזושהי טריפת קלפים מבאסת כאשר ברור שהניצחון בה הוא עניין של מזל ותו לא ואם הזוכה במיליון, אחרי כל מה שעבר, זוכה בגלל מזל ותו לא, היה כבר אפשר לעשות הגרלה במזגן הלא כן?

מה גם שהרגע שלמענו אנשים רואים ריאליטי, או בכלל דברים - רגע הקתרזיס, נשדד מאתנו כאשר אנו לא רואים את הזוג הזוכה ברגע הזכיה המקורי אלא חודשים לאחר מכן, כאשר הם רצים אל עבר רון שחר כמו רוקי לקו חמש, לכאורה הרגע הגיעו מהמירוץ עם התיקים והכל (מביך, מביך, מביך) ושם מגלים אל מול חבריהם מהמירוץ לאיזה מקום הגיעו. כמו להתחתן, לעבור את כל הטקס אבל "רגע חבר'ה שומעים? את הכוס נשבור עוד כמה חודשים בבית הפנקייק, יאללה נשתמע בינתיים".