האח הגדול: סימפוניה של נחירות
הנה הגיע הפרק השני המסורתי שבו שוב רואים את הפרק הראשון סתם ככה, ואחריו המשימה הסודית הכי לא סודית אי פעם והמון נחירות. טור האח הגדול, התור של גיל
והפעם, תורו של גיל:
הפרק מתחיל בפרומו מעיק לתוכנית אחרת, כי אין פלטפורמה טובה לפרסומות כמו האח הגדול. העיקר שיש למה לחכות. זאת אומרת, אם סטטיק ובן אל שופטים כשרונות של אחרים זה משהו שאתם מחכים לו.
יו, המשימה הסודית שבזבזנו עליה חצי פרק לא שרדה אפילו יומיים? כמה מפתיע ולא מעניין אף אחד. בואו עכשיו נחזור יומיים אחורה ונראה את כל מה שראינו, ואחרי זה נראה את כל מה שלא מעניין אותנו על איך חיים וכוכב לא מצליחים במשימה הלא מעניינת ביותר ביקום.
בחיי ששמוליק נראה כמו החיקוי הלא מוצלח של החיקויים של מוטי גלעדי. אין ספק שגם בלעדיו, חיים וכוכב הם צוות מנצח שיכול להחזיק משימה לבד. הייתי מסתפק בלראות פרק שלם של:
-"אין יותר כוכב, כוכבים יש רק בשמים, רגע, כוכב זו את?",
-"למה, יש לי שם אחר?"
-"רגע, איך קוראים לך, כוכב?"
-"אבל האח הגדול אמר שיש לי שם אחר"
-"כוכב שועי, לא?"
-"כן, אבל לא.."
-"איך קוראים לך באמיתי?"
-"כוכב"
-"אה, אולי את כינרת, אמא שלי"?
-"אז אני כינרת?"
-"העיקר שאת אמא שלי"
-"אבל לא נדבר הרבה עם האנשים". סיכמה ואמרה לכולם שהיא אמא של חיים. כוכב או כנרת, מה זה משנה.
חיים ואסתר, האשכנזיה-הקרירה-אבל-היא-ימנית-אז-היא-בסדר מתלהבים מהאיכות של הבית ומטוב הטעם של שולחן השיש. "זה פרספקס" אומרת להם כוכב, ומנפצת להם את חלומות עיצוב הפנים שלהם.
שם, כמו הקלישאה התל אביבית והשבעה שהוא, נכנס וחושב שהבית קטן וקלסטרופובי. מעניין לאיזה בית הוא רגיל שם בתל אביב עם הכובע התל אביבי שלו. אם עוד לא הצלחתם להבין, האח ידגיש לכם שוב: שם הוא תל אביבי. ושמאלני. ותל אביבי.
מעיין נכנסת וכולם חושבים שהיא לא נושמת מהתרגשות. אף אחד לא מאמין שזה אולי בגלל השמלה שאפילו לשבת איתה לא בטוח שאפשר. תוך כדי, אנחנו גם מגלים שבשידור החי שלשום לא ראינו את כל הווריאציות למשפט "אני אמא של חיים" ומסתבר שכוכב גם עונה ככה כששואלים אותה במה היא עובדת.
הדיירים ממשיכים לזרום אל הבית, שוב מזכירים לנו שמי שאיפר את תהילה כנראה עבד בפעם האחרונה על הסט של הסרט "גברת דאוטפייר" ואפשר לקוות שלא יתעלל עוד באף אחת ככה שוב וגם חזי מזכיר לנו שיש משפט יותר מעצבן מ"אני אמא של חיים" והוא "באווירה טובה".
עוד לא עברו 5 דקות ועדן כבר לא קונה את המשחק של חיים וכוכב. איזה מוזר, כזה משחק טוב וטבעי. לרגע חשבנו שיש פה אינטילגציה מעוררת הערכה, אבל שתי דקות אחרי זה היא כבר שואלת על תאלין "זה גבר, נכון?" . טוב, טראמפ אמר שהפוליטיקלי קורקט כבר מת. כולם נכנסים, את כולם אנחנו רואים, חוץ מאשר את הכניסה של אורנה. מעניין למה, ומה רומז לנו האח.
בנסט החדש עם הנדנדה אנחנו עוברים שיעור פיזיקה, "נו בטח שזה מים, יש אדים!", מפגין שם ידע תל אביבי נרחב. אביחי מתברר כמנתח העונתי של משתתפי העונה, ואולי גם הדייר החביב על האח. עם קסם אישי הורס של "ראית כבר שאני מנסה לשכב עם מישהי?" ושל "תאלין אחלה גבר" חסר רק עוד איזה "בוגה בוגה" אחד או שניים כדי להכריז עליו כמנצח העונה.
תהילה מספרת למעיין ואסתר שהיא התארסה יומיים לפני הכניסה, ממש כמו דיירת אמריקאית ובלונדינית אחרת ששכנה פעם בבית, אבל היא ממש לא רוצה שישוו אותה לאותה דיירת אמריקאית ובלונדינית אז היא לא מזכירה בכל משפט שני את אותה דיירת אמריקאית ובלונדינית. ליהי גרינר בטח לא מפסיקה להתעטש כבר יומיים.
לפעמים הפרק הזה מרגיש כאילו אנחנו בעונת ה-10 משפטים שחוזרים עליהם שוב ושוב. אנדל בא להתווכח עם אסתר על המיטה, אבל הוא אומר שהוא לא בא להתווכח על המיטה, כשאסתר אומרת לו שהוא בעצם כן בא להתווכח על המיטה. "את יכולה לישון עם אשה אחרת, אני לא יכול לישון עם גבר אחר" אומר אנדל ומסכם בתמציתיות מהי הומופוביה חבויה של גברים סטרייטים. שתי נשים זה סבבה, שני גברים זה איכסה פיכסה. וכמובן גם שאסתר היא זו שצריכה לוותר לו על המיטה. מזל ששני שם כדי להסכים להחליף מיטה ולישון איתה.
תהיתם כמה זמן יעבור עד שמישהו ישאל את תאלין אם יש לה"אבנר", כמו שחזי קורא לו? מסתבר שלא צריך להכיר אותה אפילו שעתיים כדי לשאול את השאלה המביכה הזו שלא הייתם מעזים לשאול אף אחד שהוא לא טרנאסית. "היי אחי, מה קורה? תגיד, איך האבנר שלך?". לא קורה. אבל טראנסית? בטח שנדבר איתה על איברי המין שלה. באווירה טובה.
כוכב הבטיחה שהיא תנחר בלילה, ואכן לא מאכזבת. לידה, תהילה עושה לה קול שני, וכוכב, שלא העירה את עצמה, מתעוררת מתהילה וישר הולכת לספר לדן איך הנחירות של תהילה לא נותנות לה לישון.
חיים, כוכב (חה!) זורח שכמותו, מתעורר בבוקר וצועק למצלמות "בוקר טוב, אמא!". "אמא בחדר ליד", צועקים לו כל הדיירים, ומתים מצחוק על המשימה הסודית הכי לא סודית בארץ. "לא נראה לי שהם שמו לב" אומר חיים לאח. בטח שלא שמו לב, חמימו. ברור.
תהילה נכנסת לאח הגדול, נבהלת מהדלת שנפתחת, נבהלת מהקול של האח (מה חשבת שיהיה פה, קולה?), נבהלת מהדלת ביציאה, ואפילו נבהלת מהדלת השניה ביציאה. שיא של בהלות שכזה לא נרשם מאז שיוסי בובליל כיכב במשימת הג'וקים, אי שם בעונה הראשונה.
זרעי הרומנטיקה שתכנן האח בין עדן לאנדל מתחילים לבצבץ, וגם אם זה אמין כמו המשחק של חיים וכוכב, המוזיקה שהאח הגדול שם לנו כבר תזכיר לנו שמדובר פה במשהו רומנטי. עדן נחתכת במטבח, אנדל חובש לה את האצבע ברומנטיות ואחרי זה הם מנהלים שיחה בקובית העישון שליד חדר השינה. דן מרגיש שאנדל חודר לו אל הטריטוריה. "אני אחרי זה אשבצר לך את החבישה, זה לא נראה מקצועי". אולי אם לא היית שולח אותה לחתוך לך תפוזים, אנדל לא היה צריך לחבוש לה את האצבע בכלל. מי אמר משולש רומנטי מלאכותי ולא קיבל?
ההתרחשויות בבית כל כך מעניינות, שמראים לנו 15 דקות של אנשים מדביקים על האף מדבקות נגד נחירות. וואו, איזה אקשן! האם המדבקה תידבק לאף של שמוליק או שאולי האף שלו שומני מדי? האם תהילה תצליח לשים את המדבקה מתחת למשקפיים והאם המדבקות האלה בכלל עוזרות? אגב, מסתבר שהן ממש לא. אני מקווה בשביל קשת שאף אחד לא שילם פה על תוכן ממומן.
בשבוע הבא: אמא של חיים וחיים הופכים להיות דורותי וטוטו והאח הגדול מזכיר לנו שבאנו לפה לראות אנשים מושפלים בתחפושות מטופשות בפריים טיים.