"תצניעי": באח הגדול מגדירים מוסר מחדש

בחירות

מה אומר לכם, לא פרק שהייתי שולחת לחייזרים במאדים לייצוג המין האנושי... תככים, ריכולים, סיכסוכים, קנאה, צביעות - כל זה ועוד:

1. בחירות דרמטיות. דיירי הבית צריכים לבחור ראש ממשלה או כמו שחיים ייקרא לזה, שלוש שעות אחרי שיבין (פחות או יותר) - "המלך של הבית! מלך!" אז הבחירות בעיצומן ובלי ששמנו לב איך זה קרה ולמה, הנשים מודרות ממערכת הבחירות כי הן נשים, רגע, זו משימת בחירות או משימת חזרה לעבר?!

 

עכשיו, נגיד שאני לא פמיניסטית, נגיד שאני לא חושבת שנשים יכולות לרוץ לבחירות, להטיס מטוסים או לנהל קריירה, בואו אני אגיד לכם משהו - גם אז אני בטוח חושבת שאישה יכולה להיות ראש ממשלה דמיוני במשחקי הפיגור בבית האח הגדול, ואם גם זה לא - אז באמת כדאי שאנחנו הנשים נארגן התאבדות המונית ונפנה המקום למגדר המנצח.

 

אז מה היה שם? אביחי רמז בעדינות לכוכב שזה גדול עליה וכוכב, כפלסטלינה קוגניטיבית שהיא, מיד הסכימה. תהילה מהצד השני, פשוט לא חושבת "שזה תפקיד שאישה יכולה לעשות" (מזכירה שוב - התפקיד הזה הוא הצגת ילדים), אבל על פי תהילה זה לא משחק שאישה יכולה להשתתף בו. טוב, אולי אישה יכולה להשתתף רק ב"מחבואים- מתחבאת מבעלי שלא ירביץ לי"? או "תופסת - רצה לסופר לתפוס כרעיים טריים לשבת"? - צריך לברר עם תהילה.

 

תהילה

2. תהילה - התגלמות מה שקורה לבן אדם כשהוא שונא את עצמו. תהילה היא כמו זיקוק מחריד וקיצוני של "הילדות הרעות" מהחטיבה/ יסודי; "שיואו שמעת מה היא אמרה?! אל דברי איתה בחיים! אני לא הייתי מוותרת, אני אומרת לך בגלל שאני אוהבת אותך" - מופע איימים של סכסכנות ריכולית והסתה דו פרצופית. בן אדם שחייב להכתים את כל סביבתו רק בשביל להרגיש טיפה פחות מלוכלך.

 

מה החטא של אורנה עוד לא הבנתי, שהיא אמרה לשני "תעני לה", מה החטא של שני? שהיא הלכה עם מגבת כשיצאה מהמקלחת. אני אגיד לכם מה החטא של שתיהן? שהן, יפות, רזות ובעלות בטחון עצמי. לא מקובל בעולמה של תהילה, אם היא סובלת כולם יסבלו.

 

פלרטוטים

4. פלרטוטים מהסוג השלישי - היה לנו מפגש פלרטוטי הזוי של חזי ועדן (הזוג ההזוי) של הבית, השניים ישבו במטבח ושוחחו (שיחה בה חזי לא יצר קשר עין לרגע) על ניטשה, קאנט, בננות וקלמנטינות. "אתה אוהב בננות? כן. וקלמנטינות? כן. וואה וואה חזי, אוהב בננות וקלמנטינות". מה אני אגיד לכם חבר'ה, ממש וואה וואה רציני! חכו שתשמעו את כל הפירות שאני אוהבת, אי אפשר לדעת לאן זה יוביל.

 

מהצד השני של אמנות הפיתוי - אביחי ומעיין רוכבים זו על זה, סתם, זו מול זה במשימת ה'אופניים-התעללות-שינה' (כמו כל ספורט בעצם); אביחי אומר לה איזה וואה וואה היא, שבשבילה היה אוכל גם קלמנטינה וגם בננה בו זמנית, שהיא נסיכה והיא החיים ואז מגיע השיר שמעיין הכי אוהבת אבל הוא עולה 20 שקל ואביחי לא מסכים לקנות לה, שתגיד תודה שלקח אותה לשוק וקנה לה פירות מטאפוריים של מחמאות: מה שנקרא: מילים כמו חול ואין מה לאכול.

 

העמדה

5. ואם כבר ביטויים ומטבעות לשון - בואו נדבר על חיים. קצרה היריעה מלהגיד מה דעתי עליו מבחינת התפתחות שכלית אבל נתמקד כעת בדמות שהוא מנסה לייצר לעצמו בכוח, מה זה בכוח, באלימות. חיים הבין מה העם אוהב, העם אוהב את הסחבק, העממיקו, זה שה"תחת שלו במים" לכן חיש מהר - ספח את כל הדמות הזו אל דמותו וכל מה שאני רואה זה איזה יצור כלאיים משונה של קותי וג'קי (עונות קודמות) שמנסה בכוח להנחיל מטבעות לשון כושלות שילוו את עונה 8: "אכלנו שמפו", נרדמת ביער" - הלכתי לישון על האף.

 

רגעים לציטוט:

 

אביחי: "אני חולה על דמוקרטיה", מעדיפה שוקו תפוז

 

תהילה: "בנות זה חרא עם", הכי על ראש הגנב בוער הכובע

 

חזי: "אני חולה על דיבייט", מפתיע יחסית לבן אדם עם לקסיקון של שתי מילים (באווירה, טובה)

 

אנדל לאשת הפנקייקים בחוץ: "מה השעה?" גאוני

 

חיים: "לא רוצה כסף, רוצה את אנדל", הזוג האמיתי בחיי

 

דן: חה חה, דן לא אומר כלום

 

כוכב על דיירי הבית: "למי יש כוח לכל אלה", וואלה מעולם לא הסכמנו יותר