אי אפשר להפסיד

הו משה משה. שבוע שלם כרסמנו ציפורניים מול פרומואים שהבטיחו לנו סוג של מהפך. פתאום זה לא נראה כל כך תלוש מהמציאות כשהישרת מבט אל המצלמה והבטחת, שוב, כמו לפני כל משימה, ש"הפעם הגיע הזמן לנצח". אפילו דן התחיל לחשוש שבעצם, לאורך כל התחרות סתם עשית את עצמך טמבל, ושנייה לפני הגמר אתה מתכוון להשיל את קליפת הילד המפגר ולהתגלות כאתלט חסון ואסטרטג משכמו ומעלה.

אבל האשליה לא החזיקה מעמד יותר מידי זמן. כבר במשימת הפרס משה חזר מהצלילה בידיים ריקות (אבל תנו לו מחיאות כפיים על ההשתדלות). רגע קל של מתח נרשם כמה שעות לפני משימת החסינות, כשמשה נזכר שדווקא יש משהו שהוא טוב בו, וניצח את דן בתחרות ריצה קלה של 300 מטר לקריאות הגיל של הבנות (משה ניצח! הוא באמת ניצח!). שכרון החושים כל כך טשטש אותו, שהוא לא הקשיב לגיא זו-ארץ בזמן ההסברים על המשימה, שכללה מכשולים, ריצה ומבחן זיכרון. ריצה? מישהו אמר ריצה? משה אלוף בריצה! מי היה מאמין ששוב פעם הוא לא ינצח. ממש תעלומה.

אך בואו נעבור למשבר האמיתי על האי - זה שעובר על מרינה. הכל התחיל כשדן הציע לחולת הנצחונות האובססיבית להפסיד בכוונה במשימת הפרס, ובתמורה הוא ישתף אותה בארוחה. הוא רק שכח שמטר ממנו עומדת נעמה, שיודעת שהדרך היחידה שלה ליהנות מפרסים זה להתעלק על נצחונות של אחרים, ומי שלא ישתף אותה, ועוד בפרס שכולל מזון – דמו בראשו.

הדילמה של דן גרמה למרינה להתבלבל, להתחרפן ולתהות בקול רם "בשביל מה כל המניפולציות האלו?" באמת, מה לדן ולמניפולציות? משונה, אולי הוא חולה. בסופו של דבר, מרינה נאלצה לחזור לאי חמושה בדמעות הפסד, במשה ובידיעה שהיתה צריכה להעיף את דן כשעוד היתה לה הזדמנות. האסטרטג המהולל, מצידו, בילה את משימת הפרס עם העלוקה מכרמיאל שהרגישה ככלה ביום חגה. בשבילה זה היה שדרוג עצום ברמת החיים. בשבילו זה היה עוד קטאמרן להעביר עליו את הזמן עד האוכל.

בבוקר למחרת גילינו שאחרי שהות של כמה שעות לבד עם משה, הדבר היחיד שמרינה מסוגלת לנצח בו הוא תחרות נחירות מול בעלה של ליה. מסתבר שתסמונת הלוזר הנצחי זה עסק מדבק, ואת מה שעבר עליה במשימת החסינות אף אחד לא רוצה לראות בשידור חוזר. מרינה נפלה, נחבלה, נפלה שוב, נתקעה כמעט בכל שלב של מסלול המכשולים, והגיעה אחרונה לגמרי. כן, אפילו אחרי משה.

דן
רגע השיא: זוכה בשיט על יאכטה ומרגיש כמו בבית. אה, והחסינות כמובן.
רגע השפל: מביא את מרינה לסף דמעות ומפסיד למשה בתחרות ריצה.
טיפ לפרק הבא: ממש לא מומלץ להסתכסך עם מרינה רגע לפני הגמר.

נעמה
רגע השיא: מתעלקת על הפרס של דן ומרגישה כמו מלכת העולם.
רגע השפל: מגיעה שנייה במשימת החסינות וגוזלת ממשה את התואר "שמעון פרס של התחרות".
טיפ לפרק הבא: נשמח לראות אותך זוכה במשהו בזכות עצמך, לשם שינוי.

מרִינה
רגע השיא: מקבלת חיבוק ניחומים ממשה. ואנחנו סופרים את זה כשיא רק בגלל שאין לנו מקום ברגעי השפל.
רגע השפל: מסתכסכת עם דן ומפסידה במשימת הפרס, נוחרת כנהג משאית ומרגישה איך זה להיות משה כשהיא מסיימת את משימת החסינות במקום האחרון והממש לא מכובד.
טיפ לפרק הבא: במקום סיליקון, היה עדיף להשקיע בניתוח להוצאת פוליפים.

משה
רגע השיא: מנצח את דן בתחרות ריצה.
רגע השפל: מפסיד בכל השאר.
טיפ לפרק הבא: תפנים שזה הסוף ותגיד יפה שלום.

אי המתים

יעל
רגע השיא: רואה את כסא המלכות של נעם ומפנטזת לשבת לצדו כמלכה.
רגע השפל: מסרבת להפנים שעל אי המתים יש מקום רק לשובי אחד. אבל היי, יש מקום ליד מושיק בחבר המושבעים.
טיפ לפרק הבא: לפחות יש לך עוד לילה שלם לבלות עם המלך של אי המתים.

נֹעם
רגע השיא: מקבל את פניה של יעל, ידידתו משכבר הימים.
רגע השפל: משחק אותה קשה להשגה מול הפלירטוטים הבלתי נגמרים של הג'ינג'ית החרמנית.
טיפ לפרק הבא: אתה עושה צחוק? היא לא רוצה לנצח אותך, היא רוצה אותך! אל תתן לה לחזור הביתה בתולה.