השילוש הקדוש

עוף או גוזל

ב"אולפן שישי" מעוררים תיאבון גם אחרי ארוחת שישי, אבל אחרי כמה חתיכות עוף הבטן כבר כואבת. רמי לוי, מנהל רשת "שיווק השקמה", מתנהל בעולם כאילו היה מועמד לראשות קדימה, בדיוק כמו שציפי לבני שהיתה בדרכים אצל דו"ש יכולה להיות רמי לוי. הוא לוחץ ידיים, מלטף זקנים ומנשק פעוטות. רמי לוי הוא הקינג של ירושלים. במונחים של עופות, רמי לוי הכי גבר בלול. הוא נכנס בדנקנר, מוריד את המחירים ורץ לספר לחבר'ה. אפילו נחמיה שטרסלר לא מצליח למצוא את ה"שלא יעבדו עליכם" כשהוא נתקל ברמי בפינת רחוב. עמנואל רוזן מתקיל: אולי הוא יגמור כמו קלאבמרקט? "אין מצב", פוסק נחמיה. ורמי מנפח את החזה. הכל מתובל בצהוב משפחתי – אבא עבד בזבל, אמא לא עבדה והילדים ממשיכים את דרכו. נוחי לא מכניס תקשורת לחייו האישיים? רמי לא יכול בלעדיה. אבל הכתבה היחצנית והמלטפת, לא מצליחה לעורר תהיות בנוגע לשאלות הקשות באמת: האם יכול להיות שרמי הוא בסך הכל הזבוב המטריד שנוחת מדי פעם על הפסטרמה? האם הוא באמת מזיז לדנקנר? ההון האישי מספר סיפור אחד, הכתבה של עמנואל מספרת סיפור אחר לגמרי.

אליך, לימור!

ב"יומן" קיבלתם את יואב לימור. טוב, גאולה הוא לא, אבל טבילת האש עברה בהצלחה. הסמכותיות וניהול הראיון עם משה שחל השחילה אותו לנעליים הגדולות די בקלות. הוא שולט בחומר, סמכותי ועיתונאי מצוין. עושה רושם שהוא יכול לעשות את זה. הוא מפדבק את מי שהכין את הכתבה המעולה על הבדואים, מצחקק עם החזאית ולקראת הסוף נראה כמי שיצא זה עתה מהמקלחת. יש סיבה טובה לקום בבוקר גם ברוממה וגאולה יכולה לנשום לרווחה. הטלפון כבר לא יצלצל.