כיס כיס בנג בנג
"נמלטים" חוזרת לעונה רביעית מלאה בהרבה אקשן, טוויסטים ואחד טי באג שמפצים על העונה הקודמת בגדול. פיני אסקל ממשיך לתפוס לה בכיס. למי שלא ראה: זהירות, ספוילר!
גם לכם יש תחושה ש"נמלטים" היתה צריכה להיגמר אחרי העונה הראשונה, ברגע שסקופילד והחבורה האינפנטילית שלו ברחה מהכלא? כן, יש בדיחה כזו שרצה חזק כבר שלוש עונות. למה? כי כל עוד היא לא חצתה את גבולות פוקס ריבר, היה בה ניצוץ גאונות, בעיקר בגלל הקעקועים, תוכניות המגירה והספינים של התסריטאים. בעונה השנייה, אומרים אותם ליצנים, זו סתם היתה עוד דרמת מתח בינונית.
מצד אחד, אותם מלעיזים יכולים לשבת בכיס הקטן של טי באג. מצד שני, יש משהו במה שהם אומרים. אם העונה הראשונה היתה גאונית והעונה השנייה עוד שמרה על עניין בזכות קרב המוחות בין סקופילד לאלכס מהון, העונה השלישית איבדה את זה לגמרי. באותה עונה, במקום להמשיך להיות סדרה בת זונה "נמלטים" הפכה לבת סונה באיזה כלא נידח בפנמה. אולי זו גם אשמת שביתת התסריטאים, אבל אי אפשר להסיר אחריות מצד היוצרים. משהו שם פשוט לא דפק.
העלילה הרקובה גרמה לדמויות להיראות כמו בדיחה: פתאום מהון הקשוח הפך להיות תולעת על רטט שלא יכולה להסתדר בלי סמים, טי באג נהיה הביץ' של איזה חלבן, לינקולן האימפוטנט קיבל יותר מדי זמן מסך, מייקל הפך לפרודיה בחולצה אפורה ומיוזעת בחום מטורף רק בגלל שלא נמצא פיתרון לשאלת הקעקועים ונשארנו עם ראשה הערוף של שרה טנקרדי, שכנראה לא סתם מתחרזת עם "חרא, תן קרדיט", כי היוצרים לא ממש נתנו קרדיט לצופים ולא העלו על דעתם אפשרות של נטישה המונית.
הפרקים הראשונים של העונה הרביעית החזירו את האמון. אומנם אין פה יותר מדי טריקים איכותיים, אבל יש אקשן וטוויסטים בקצב מסחרר. ויסלר חוטף כדור בראש, טנקרדי מקבלת קרדיט, מהון שוכל את הילד, טי באג המתוק מתוסבך מתמיד ואפילו יש איש רע חדש עם זין ממש גדול. אז נכון, כבר לא מדובר במאסטר פיס כמו שהיא היתה בעונה הראשונה, אבל "נמלטים" חזרה להיות סדרת אקשן דינמית ולגיטימית שנהנית מהרבה בנג בנג ובעיקר אחד טי באג.