אין מוצא

חוסר היכולת לגמור בקלאסה את הסדרה, גרם ליוצרי "נמלטים" להגיע לקו הסיום עם ארסנל של קיטש וקלישאות. נילי אורן לא היתה משלמת עליהם ערבות

>>> למי שלא ראה - זהירות, ים של ספוילרים!

בתום העונה הרביעית, ושלוש עונות מאוחר מדי, הגיע פרק הסיום הכפול של "נמלטים". באקט חדשני במחוזותינו, שכן ירבו כמותו, הוא שודר בישראל ב-yes בדיוק בזמן בו שודר בארה"ב, ועקב היעדרותן של פרסומות, אצלנו הפרק השני אף הקדים במעט את השידור האמריקאי. עם זאת, שם שודרו פרקי הסיום ביום שישי בשמונה בערב, ואילו פה זה קרה בשעה הנוחה בה כולנו צמודים למסך - שלוש לפנות בוקר. אחר כך היה גם שידור חוזר בשבת בשבע בערב, כנראה מתוך תקווה נסתרת שגם אנשים שפויים ומיושבים עדיין צופים בזבל הזה.

שני הפרקים האחרונים הדגימו היטב את יכולות יוצרי הסדרה לזלזל. היו בהם רגעים מופרכים למכביר, למשל, כשמייקל טיפס כספיידרמן בשעתו על גורד שחקים, כדי לשחרר את שרה מידיו של טי באג, או כשסי-נוט האפרו אמריקני חזר במפתיע, והצליח לחדור למשרדי "החברה" המאובטחים כאילו הוא דני דין הרואה ואינו נראה. כל הפאר הזה לווה בסצינות קיטשיות למהדרין, כדוגמת סיקוונס הסיום שמתחיל באם כל הקלישאות – טיול רומנטי של שרה ומייקל לאורך חוף הים, פלוס חיבוק ומינוס נשיקה, אולי כי המפיקים סוף סוף הבינו שהצופה האחד שנותר לסדרה בהחלט מבחין במבט הגועל הבלתי נשלט על פניו של וונטוורת' מילר בכל פעם שהוא נדרש לאינטימיות עם אשה. וכמובן שהיו גם קטעי אקשן רבים כמו פיצוצים וקרבות יריות, שהתסריטאים קיוו שיסוו את כל היתר.

בין לבין הופיעה גם אמם הפסיכוטית של מייקל ולינק, שחטפה ופצעה את לינק כדי להוכיח את מופרעותה, ואז חזרה והזכירה כל שתי דקות את עובדת אימהותה, כנראה מתוך הכרה ביכולת הקוגנטיבית של מי שנשאר לצפות בסדרה עד עכשיו. לעומתה, הסוכן קלרמן, שבעונות הראשונות היה האויב המושבע של האחים, עשה קאמבק היסטרי, אולי כדי להוכיח שלא רק שימי תבורי יכול, והציל את המצב עם אקט סיום מופרך לפחות כמו עלילת הסדרה.

אם כבר עסקנו בתבלין האהוב על יוצרי הסדרה – מופרכות, הרי שבפעם הראשונה בה קלרמן יוצר קשר עם מייקל, הדיאלוג ביניהם מתנהל כך: "חשבתי שאתה מת", לוחש מייקל, "לא, השמועות על מותי היו מוגזמות" אומר קלרמן. מייקל כמובן לא מתרגש כלל, מן הסתם כי שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותו לאחר שובה לחיים של שרה, רק עונה אחת לאחר שראינו בקלוז אפ עצבני את הראש שלה מנותק מהגוף ומונח בתוך קופסא.

מה שבטוח, לאחר שעה וחצי הסדרה הסתיימה בסיקוונס נדוש שמראה "איפה הם עכשיו". אם זה באמת נורא מעניין אתכם, אז הנה זה בא: לינק נוסע לארה"ב ונותן נשיקה לחברה הכוסית שלו, אותה הוא מותיר בבית בפנמה. אלכס מאהון מוודא שאשתו במקום בטוח, ואז פוסע לעבר השקיעה עם אהובתו האפרו אמריקאית, שהיתה הקולגה שלו ב-FBI. סוקרה חוזר לבת שלו, וסי נוט שב לבית שלו. טי באג מוחזר לכלא, ושם משמר חיי חברה עשירים ומהנים, כאילו מעולם לא עזב. גנרל קרנץ הקירח, שעמד בראש "החברה" הנכלולית מוצא להורג על כסא חשמלי. הסוכן הסורח דון סלף יושב משותק על כסא גלגלים במעון, כשאח רחום מנגב את הריר משפתיו. קלרמן הופך לפוליטיקאי. מייקל מת (הדימום מהאף חזר) והילד של מייקל שם ברבור מנייר על הקבר וסוגר מעגל. כן, למרות שבחייו הוא נגעל מנשיקה עם שרה, מסתבר שהוא הצליח איכשהו לעבר אותה. מי אמר מופרך וקיטשי, ולא קיבל?