גברת טלוויזיוש • על סיום העונה של "ארץ נהדרת"

למרות ספיישל סיום עונה מבולבל – כולל אופרה מפוספסת, בת מצווש מביכה, פרידה מוזרה מאסי כהן ושלום חנוך בהפתעה – "ארץ נהדרת" היא עדיין הדבר הכי קרוב לסיבה האמיתית לצפות בטלוויזיה. פיני אסקל ושששבת שלום

שני כהן בתפקיד קשת ליבליך ב"ארץ נהדרת"
שני כהן בתפקיד קשת ליבליך ב"ארץ נהדרת" | צילום: צילום מסך

זה כמה שנים שבכל תחילת עונה של "ארץ נהדרת" כולם מדברים על כמה היא מביכה, לא ממש ממצה את ייעודה כתוכנית סאטירה, כבר לא משפיעה על השפה, לא מתחדשת, ממחזרת את אותן דמויות, ועוד סיבות שאמורות לקבור אחרי תקופה מסוימת תוכנית טלוויזיה, במיוחד כשמדובר בתוכנית יקרה הפקתית. אבל לקראת סוף כל עונה יוצאים המקטרגים מחוריהם ומוצאים את עצמם נאבקים בלשונם שלא לפלוט בברזייה/ במסדרון/ בסלון/ במכונת קפה של המשרד (מחקו את המיותר), את כל הביטויים שהופכים לנחלת הכלל אחרי שהם נטחנים ב"ארץ נהדרת".

 

 

תוכנית סיום העונה דווקא הבליטה את המחלות של "ארץ נהדרת", בעיקר שאננות ושובע שמובילים בעונות האחרונות לחוסר דיוק ומקוריות. זה התחיל באופרה מושקעת מאוד שלוותה בנעימות קלאסיות ידועות שלמעט ההתחלה המצוינת (מריאנו/נתניהו) היתה כתובה לא טוב, השחילה בכוח את "מטורפת עלייך" ובנתה סיפור בינוני למדי שנגמר בהתאבדות במצדה. גם הבת מצווש, אולי ההברקה העונתית, נגמרה בקול ענות חלושה עם פואנטה חסרת מעוף והופעות אורח מיותרות של גלית גוטמן והניצב אלעד צפני.

 

תוסיפו לזה את "סוף עונת התפוזים" נטול הטוויסט של שלום חנוך ותגלו שמישהו כאן לא הגיע מוכן לספיישל סוף העונה. בכלל, הספיישל התאפיין בחוסר אחידות: מערכון פרס ישראל הביא דמויות חדשות ושילב לא רע בין גבוה לנמוך, אבל המערכון הדלוח של ויליאם וקייט היה חייב להיגנז. וחייבים לומר מילה על אסי כהן שכבר פינה את מקומו ולא עשה הרבה חוץ מליברמן ושאולי: "ארץ נהדרת" לא נפרדה ממנו בגלוי ורק רמזה על כך עם סגירת הפרלמנט - וזה בדיוק הפער בינה לבין תוכנית שגדולה יותר מהמסך שעליה היא משודרת. ב"סאטרדיי נייט לייב", למשל, זה לא היה קורה.

 

אבל למרות הזיוף בספיישל הסיום, אפשר לראות את הניסיון החיובי והאיכות שיש ב"ארץ נהדרת". נכון, יכול להיות שיש עונות טובות יותר ועונות טובות פחות, יכול להיות שיש מערכונים גאונים לצד מערכונים מטומטמים, יכול להיות שיש לפעמים סאטירה ולפעמים בדיחות מחורבנות במיוחד. כך או כך, מדובר בדבר הכי קרוב לסיבה האמיתית לצפות בטלוויזיה. ב"ארץ נהדרת" עדיין לא פוחדים מפני ליברמן, עדיין מנסים לדגדג את ראש הממשלה, עדיין מנסים לזהות את הטרנדים הבאים בכל השכבות ועדיין נוגעים פה ושם בנושאים בוערים ומציקים. זה גורם לכם להסמיק בכל פעם שבורחת לכם סיומת "ווש" או "אם לא ה..." מהפה, וזה מספיק חשוב ונהדר בשביל להשאיר עוד שנים רבות את "ארץ נהדרת".

 

 

"ארץ נהדרת", שישי, 21:15, ערוץ 2