קאנטרי קלאב • מתכוננים לגמר אמריקן איידול

הרבה דעות מנוגדות הושמעו בחודשים האחרונים בכל הנוגע לאיכותה של העונה הנוכחית של "אמריקן איידול" שמגיעה לסיומה מחר. צוות השופטים החדש-ישן נשא עימו הבטחה גדולה אותה קיים רק חלקית ולמרות שסטיבן טיילר וג'ניפר לופז התגלו כמקצוענים אמיתיים (ואף מילה על אלן דג'נרס), שבאמת יודעים על מה הם מדברים ומכירים את תעשיית המוזיקה על כל גווניה ופניה, כשאנו ניצבים מול שני הפיינליסטים - לורן אליינה וסקוטי מקרירי - אי אפשר שלא לראות בהגעתם לגמר תוצאה של פשלה שיפוטית.

נכון, הקהל בבית הוא זה שמסמס וקובע אך יחד עם זאת, עונות קודמות יעידו שדווקא סיימון קאוול, רשע צרוף שכמותו, ידע לדחוף (גם אם בהעלבות בלתי פוסקות) את המתמודדים שחפץ היה ביקרם, והצליח להשפיע במילותיו על דעת הקהל והצבעותיו. שלישיית ג'קסון-לופז-טיילר בילתה זמן רב מדי בישיבה על הגדר ושכחה שלפעמים צריך גם לדרוך על מישהו, להעמיד אותו במקום, לתת לו איזה ווייק-אפ קול או שניים, דווקא כדי שהקהל ירצה להמשיך לראות אותו.

ג'יימס דרבין, שעל פי כל דעה שפויה היה צריך להגיע לגמר וגם לזכות בו, נפל קורבן לפינוק היתר שהעניקו השופטים השנה למתמודדים. אין, ולא יהיה מתמודד שהוא פשוט טוב מדי מכדי לקבל ביקורת, והפאנל חטא בכך שהעניק לדרבין את הכתר והשרביט עוד בטרם החליטו הנתינים המסמסים איזה שלטון הם מעדיפים שימלוך עליהם. קרוב לוודאי שגם מתמודד כמו קייסי ג'יימס לא היה הולך לאיבוד בעונה בה קאוול היה שופט והייחוד הוירטואוזי שלו לא היה מתמסמס בים של מחמאות שנזרקות כלאחר יד לכל המתמודדים - בינוניים ומשובחים כאחד.

הפייבוריטית: שיבוט מתוק

אז עם מה בכל זאת יש לנו לעבוד? לורן אליינה סומנה כפייבוריטית עוד מהאודישן הראשון ובצדק. מדובר בבחורה צעירה עם קול נדיר באיכותו ויופיו ובשילוב עם זוג עיניים גדולות והמון תמימות של ילדה בת 16, אליינה מביאה משהו שמאוד נעים לראות ולהאזין לו. הבעיה היא, אם תרצו לראות זאת כבעיה, שאליינה היא שכפול כמעט מדויק של זוכת "איידול" המצליחה ביותר בתולדותיה של התוכנית -  קארי אנדרווד.

סאונד הקאנטרי-פופ המתוק, הבלונד, הפנים החמודות והחיוך הגדול ואסיר התודה, הקול הענק שיכול ללטף ברכות וגם לקרוע את הלב לגזרים בעוצמתו - הכל טוב ויפה, אבל מצביע על זכרון קצר למדי אצל הצופים שעדיין מפחדים להכתיר איידול שהוא טיפה שונה, קצת בועט ולא מתיישב עם המיינסטרים האמריקאי השמרני (ע"ע אדם למברט). יש להם קארי אנדרווד אחת והיא כל כל מוצלחת, למה לא לזרום עם השיבוט הצעיר שלה?

המתחרה: קאובוי סמוק לחיים

הגמר של העונה הנוכחית מדכא במיוחד לאור העובדה שמול אליינה ניצב פיינליסט במשחק בקבוצה שלה ומתמודד כמעט על אותה משבצת. סקוטי מקרירי עבר מסלול מאוד ארוך בתוכנית מהילד האדמדם ששר כמו איש בן 80 במועדון בלו גראס בתקופת השפל הכלכלי, כל הדרך אל ליבן של ג'ניפר לופז ושאר נערות אמריקה הצווחניות בכל מיני חורים בדרום חובב הנשק והברביקיו. למרות שבתוכניות האחרונות ניסה מקרירי לצאת קצת מחוץ לגבולות הנוחות שלו, עדיין מדובר בוואן-טריק-פוני שיודע בדיוק מה הקהל שלו אוהב ואיך לתת לו את זה במנות קאנטרי גדושות.

בעוד שקארי אנדרווד ניצבה בזמנו מול בו בייס, הרוקר הבועט, אליינה ומקרירי הם שני אפונים מאותו התרמיל, ולחזות בשני טינאייג'רים שעושים קאנטרי מתוק מתחרים זה בזה על הבכורה זה מעבר למשעמם. זאת בעיקר לאור העובדה שהגמרים של "איידול" שהם תמיד מופעים מושקעים ומדהימים, שואבים את מרב כוחם מהעובדה שכמעט תמיד מגיעים לגמר שני מתמודדים שבאים מעולמות מוזיקליים שונים והקהל מתבקש להכריע בין שני אלו. האמריקאים אוהבים כנראה את הקאנטרי שלהם כל כך, שלא היה מקום לשום דבר לאף אחד אחר השנה. למה לחשוב מחוץ לקופסא כשאפשר להתעטף בדגל ארה"ב, להצביע לשרה פיילין ולסמס לכוכב הקאנטרי הבא של התעשייה? לורן אליינה צריכה לזכות בגמר העונה העשירית אבל בשביל שזה יקרה היא צריכה להוציא מעצמה הופעה של פעם בחיים. במידה וזה לא יקרה, והעצבים והרגש יתפסו את חזית הבמה אצלה, השרמנטיות המעושה והמאוסה של מקרירי ולחייו הורדרדות יהיו בלתי מנוצחות.