אושרי כהן עם כובע צמר באמצע הקיץ? רק ב"נויורק"
וגם מאפיה רוסית של כוסיות ושירותים ממש כמו בארץ - אם צפיתם בדרמה של "נויורק" שסגרה עונה רק כדי להרגיש קצת מהחיים בעיר הגדולה, נתקלתם בבעיה. אנה פלוט נפרדת עם כמה חורים בעלילה
הפיצו את הבשורה: אתמול בערב (רביעי) הסתיימה העונה הראשונה של דרמת הפשע היומית של yes, "נויורק". שמענו ששיבחו אותה, אפילו נהנינו מסדרת הקאלט בהתהוות, אבל עדיין לא כל כך ברור אם תהיה עונה שנייה - ואולי גם לא צריך אחת כזו. כיאה לסדרת מתח/ אקשן/ פשע/ כל תואר אלים אחר שתרצו לתת לה בעיר ללא הפסקה, זו שמושכת אליה ישראלים שמחפשים עבודה כמו שזבובים נמשכים לעגלות המזון המהיר (החשוד!) ברחוב, החלטנו להעמיד אותה לדין בחמישה סעיפי אישום. הנה הם לפניכם - ביוש, יוסי אלחריזי.
סעיף מס' 1: איפה ניו יורק?
חשבתם פעם למה הסדרה נקראת "נויורק", ועוד בהגייה ישראלית שנהוגה מעבר לים? כי החבר'ה הצעירים בסדרה עובדים בעגלות, אלה שמוכרים בהן מוצרי מים המלח, או מעמיסים רהיטים בהובלות. באותה מידה, העלילה יכלה להתרחש בסן פרנסיסקו, לונדון או אפילו רמלה לצורך העניין - גם שם מוכרים בעגלות! "אבל, הסדרה צולמה בעיר הקסומה", יאמרו לכם בתגובה - אז זהו שממש לא. רוב רובה של הסדרה צולמה בהונגריה וישראל, ורק מקצת ממנה אשכרה צולם בניו יורק עצמה. אתם יודעים, כצילומי השלמה.
סעיף מס' 2: מופרך. מופרך מדי
יש המון דוגמאות למה סדרת הפשע עוד לא הגיעה לרמה של "סופרנוס" ודומותיה, אבל במקביל אפשר בהחלט להצביע על כך שהעלילה לא הייתה מהודקת. רוצים לומר, החורים בעלילה היו בגודל של פיל שחי בגן החיות בסנטרל פארק, והאמינות שלה שאפה לאפס. רוצים דוגמא? הדמות של יובל שרף נתפסת על ידי שני בריונים מהמאפיה הרוסית. בהתחלה הם מנסים להטביע אותה באמבטיה, אבל אחר כך משחררים ולוקחים אותה כשבויה בתוך רכב. באיזשהו שלב, הבחורה משכנעת אותם שהיא צריכה לנהוג, לא חשוב בדיוק מה קרה שם, כי עוד רגע נגיע לנקודה. ואז - כשהיא משקה אותם בוודקה והם יושבים שניהם במושב האחורי (אה הא), היא בולמת בחוזקה כדי שהם יעופו קדימה על הכיסאות. כל מה שקורה אחר כך מוזר אפילו יותר - היא שופכת אלכוהול בתוך המכונית, מדליקה אש ובורחת מאוטו. שנייה אחר כך היא כבר רחוקה והאוטו עולה בלהבות השמיימה. הכל קרה מהר מדי, ממש מהר.
סעיף מס' 3: המאפיה הכי רכרוכית בעולם
רוצים עוד דוגמה? דמותו של אושרי כהן נתפסת על ידי מאפיונר רוסי כבד והוא גורר אותו ליער ניו יורקי (שבכלל נראה אירופאי, אבל מילא). יוסי מתכונן למותו הקרוב, רק שאז מציע למאפיונר להילחם איתו בלי נשק. ואתם יודעים מה, המאפיונר מסכים. ועל אף העובדה שהמאפיונר היה לוחם ביחידות עילית רוסיות, אושרי מצליח להרוג אותו. מדהים. עוד סיפור שאין לנו זמן לספר הוא סיפורה של טליה, זו שפתאום צץ לה בעל ישראלי ועוד כזה אלים, כמובן. בשביל מה זה טוב?
סעיף מס' 4: מה הולך בשירותים באמריקה?
הסדרה צולמה ברובה באולפנים מיוחדים בהונגריה שמדמים (כמעט) את רחובות ניו יורק. אבל מה קורה כשיש סצנה שאמורה להיות בניו יורק וברור לנו שצולמה בארץ? חלק גדול מהסדרה מתרחש במחסן עירוני, שם לפעמים הדמיות גם הולכות לשירותים, ואז אנחנו מגלים שגם בניו יורק מעודדים לחסוך במים ויש להם שתי ידיות - אחת קצרה ואחת ארוכה. אה, רגע. לא! זה פשוט צולם בשירותים בארץ. כאלה אנחנו, דקדקנים.
סעיף מס' 5: קיץ, חורף, קיץ!
באחד הפרקים שלקראת סיום העונה, החבורה חוגגת את יום העצמאות האמריקני בשמחה והילולה כמובן. נו, אתם יודעים, זה שקורה תמיד ב-4 ביולי. בקיץ. בחום. אז איך זה יכול להיות שאושרי כהן מסתובב עם כובע, מעיל דובון וכפפות מחממות? טוב, ניו יורק היא בצד הדרומי של העולם. בעצם לא, זה סתם פאק בעלילה.
ועוד סעיף זיכוי אחד
טוב, למה להיות רעים? הירידה לפרטים מרמזת שהסדרה הייתה דווקא מעניינת ואפילו עקבנו אחריה באדיקות, פשוט היינו אותה קצת יותר, איך נאמר, מהודקת. לכן, אנחנו רוצים לנכות ל"נויורק" שליש על שני דברים: הדמות של דיוויד גושן (אותה מגלם אורי הוכמן המוצלח) שהופכת את היורדים הישראלים בארצות הברית לבדיחה, עם דיבור משולב של אנגלית ועברית (הוא קרא לבנות שלו עופרה וירדנה). וכמובן בזכות השחקן זוהר ליבה, רק כי אי אפשר בלי. ותודה ללוויין שהביא את פרץ אלחריזי הטיפש, אך חתיך ורגיש אל חיינו. תעשו לו ספין אוף!
