רואים רחוק רואים שקוף: "מראה שחורה" נוחתת לעונה שנייה

המיני-סדרה המדוברת "מראה שחורה" ("Black Mirror"), של רשת "Channel 4" הבריטית וחברת "Endemol", שכתב היוצר והעיתונאי צ'רלי ברוקר, שבה לעונה חדשה עם שלושה נרטיבים ייחודיים על הצד האפל של הרומן שלנו עם הטכנולוגיה. 2.1 מיליון איש צפו בעונת הבכורה של טרילוגיית המופת המותחת והסוריאליסטית, שעוררה סערה ויצרה באז אדיר מסביב לעולם, גרפה אהדה יוצאת מן הכלל מהמבקרים, וזכתה בפרס האמי עבור המיני סדרה הטובה ביותר.

1.6 מיליון איש צפו בפרק בכורת העונה השניה, והמבקרים שבו להלל את הדרמה. רגע לאחר עליית העונה השניה, פורסם כי רוברט דאוני ג'וניור יפיק עבור "Warner Bros" סרט קולנוע המבוסס על הפרק הראשון והמצוין של עונת הבכורה, לאחר מאבק עם ג'ורג' קלוני על זכויות התסריט.

"מראה שחורה" היא אינטרפרטציה קיצונית על חיים, אובססיה ואחיזה במציאות בעידן המודרני, שהטכנולוגיה שינתה כל אספקט בו, והאינפורמציה בו נגישה לכולם. בכל בית, על כל שולחן, בכל יד, יש מסך - מראה שחורה של הקיום שלנו במאה ה-21. שלושת הפרקים הם שלושה משלים נועזים, מותחים ומפתיעים על החברה, התרבות והטכנולוגיה של היום, איך אנחנו חיים, אי-הנוחות שלנו, ומה הערכים שלנו. וריאציות של תרחישים, חלקם קומיים, חלקם מטלטלים, אבל כולם לחלוטין לא דומים לשום-דבר שנראה אי-פעם בטלוויזיה. העונה החדשה ממשיכה להציג מבט עגום על החברה המודרנית, באמצעות שלושה פרקים שבוחנים את השפעת הטכנולוגיה על חיינו. ברוקר עצמו, צוטט אומר ש"נדמה שמחצית מהדברים שהוצגו בעונה הראשונה של "מראה שחורה" מתגשמים. אם הדברים שקורים בעונה החדשה יתרחשו במציאות, אז אנחנו באמת בצרות".

הפרק הראשון, "Be Right Back" הוא טוויסט מעורר חרדה לעולם הרשתות החברתיות. הוא מספר את סיפורה של מרתה (אטוול), שמשתמשת בשירות אינטרנטי חדש שמאפשר לאנשים להישאר בקשר עם קרוביהם המנוחים. באמצעות שימוש בפרופילים והתקשרויות העבר שלו, היא מסוגלת "לתקשר" עם בן-זוגה המנוח אש' שנהרג בתאונת דרכים. בחלק השני, "White Bear", ויקטוריה לוקה באמנזיה, ונדמה שכל מי שהיא פוגשת מסרב לתקשר עמה, ומצלם את חוסר הנוחות שלה במכשיר סלולארי. סיפורה משתנה כשג'ם מסבירה לה ששידור שהועבר לרוב האוכלוסיה האנושית, הפך את אזרחי העולם למציצנים נחותים. ויקטוריה וג'ם הן מהיחידים שלא הושפעו ממנו, וכעת הן יוצאות יחד להשמיד את המשדר ולעצור את העינוי המתמשך. ב"The Waldo Moment", הפרק האחרון, מוצג ג'יימי סלייטר, קומיקאי כושל שהופך לקולו של וולדו, דמות אנימציה אנרכיסטית, שמשתתפת בלייט-נייט טלוויזיוני. חייו של סלייטר יוצאים משליטה, כשהוא נעשה מיואש מהעולם הפוליטי, בעוד וולדו נהפך למועמד מציאותי לבחירות.

נדמה כי העונה השנייה של הסדרה חוטאת באותם אלמנטים שהחלישו את זו הראשונה- פרק ראשון מותח ומהפנט שמצליח לסחוף אחריו ולזעזע כאחד, ולעומתו שני פרקים לא מהודקים מבחינה תסריטאית, עם רעיון מצויין וביצוע מעט פחות טוב. זה כמובן לא אומר שלא מדובר ברגעים טלוויזיונים נהדרים שאסור לפספס. מכיוון שברוקר הוא יחיד סגולה בדור הטלוויזיה העכשווי, קשה מאוד להתחרות איתו, וגם מה שמוגדר כבינוני ביצירתו מצליח להתעלות מעל האחרים, כי אין ממש מקור להשוואה. ברוקר מצליח להשתמש היטב בכל האמצעים לבניית סיפור שעומדים לרשותו: אוירה חזקה, מרכיבים מציאותיים שמקבלים הקצנה, רגשנות לצד שכלתנות. הוא אחד היוצרים הבודדים שלא מפחד לפנות אל התובנה ולא רק אל הלב, ומוקד ההזדהות משמש גם כאמצעי לחשיבה עמוקה ושאילת שאלות.

"מראה שחורה" החל מהיום בחינם ב-HOT VOD ובהמשך ב-HOT3