ליב דה קידס אלון: מעקב בית ספר למוסיקה 08

כמו שלי יחימוביץ', גם שידורי קשת ניגשו אתמול לפריזר והוציאו קופסאות פלסטיק קטנות שהכינה אמא טמירה עם שאריות מהעונה של בית ספר למוסיקה, חיממו כמה דקות והגישו. התוכנית אתמול שהוגדרה כ"רגע לפני מסיבת הסיום", הייתה למעשה פרומו ארוך לגמר, ובארוך אני מתכוון ל-105 דקות של עילפון חושים.

מתכונת התוכנית הייתה כזאת: שיחות עם התלמידים, שיחות עם ההורים, חלוקת תעודות ציון לשבח ודואטים לשירים של המורים. אם שעמום היה פשע, התוכנית הזו הייתה נשלחת למאסר עולם.

צביקה הדר קיבל את התלמידים ואת הוריהם בכיתות הלימוד והתעניין כיצד עבר עליהם הסמסטר, לא לפני שניסה להצחיק בכוח עם ביטויים כמו "שווא נח" כשהורה להם לשבת ו"למה אף אחד לא סוגר את הדלת? אתם גרים באוטובוס?!". מצחיק.

ההורים והילדים, בין אם כתוצאה מהכוונה של ההפקה ובין אם מהפנמת מסרי התוכנית, הסבירו כיצד התוכנית השפיעה עליהם לטובה, איך חשפה את הילדים לקלאסיקות ישראליות ואיך גרמה להם להאמין בעצמם וביכולתם. צפייה ב"יום ההורים" המדומה הזה, הרגישה כמו דפדוף באלבום משפחתי של אנשים שאתה לא מכיר - שילוב של אי נעימות ושעמום.

פרק מיותר בדברי הימים של הפריים טיים

ואז הגיע שלב הצל"שים. כמו סקאלת הציונים בבית ספר למוסיקה שנעה בין "טוב מאד פלוס" ל"מצוין", גם המושג צל"ש הופך לחסר משמעות במסגרת התוכנית. את הצל"ש מקבל כל מי שלא קיבל את ההזדמנות לשיר סולו במסיבת הסיום "כי אצלנו אין מפסידים ומודחים", רק מצטיינים ומצטיינים יותר. לא ירחק היום שגיבורי מלחמות ישראל יפנימו את המהלך ויעדיפו לקבל סולו מאשר צל"ש בעקבות פעילותם.

את חלקי התוכנית השונים, חיברו כאמור דואטים בין התלמידים למורים. כל מורה בחר שיר שלו לביצוע הדואט, ומהבחירות אפשר היה להבין ששאולי מ'הפרלמנט' ידע על מה הוא מדבר כשאמר: "היום אין יותר דבר כזה אשכנזים ומזרחים. יש רק מזרחים". מלבד משה פרץ שמסלסל למחייתו, בחרו גם קרן פלס ומתי כספי בשירים עם מוטיבים של מוסיקה מזרחית תוך תקווה לקלוע לטעמו של קהל רחב יותר. פלס שרה את שירה המטרחן והבלתי נסבל "פיז'ו 92" ואילו כספי בחר ב"שלום עליכם" שהמזרחיות שלו היא בגוון קולוניאליסטי-מתנשא. לא משירי המופת של השניים וגם הביצועים לשירים נראו חובבניים למדי ביחס לסטנדרט הרגיל של התוכנית.

וכך, אחרי שעה ושלושת רבעי של כלום, הסתיים לו עוד פרק מיותר בדברי הימים של הפריים טיים הישראלי.

בוחן פתע:

1. שיר ביטון אמרה אתמול שהיא עצובה שהכל נגמר. צביקה הדר ניסה לעודד אותה ואמר שבית הספר ימשיך גם אחרי מסיבת הסיום, רק בלי המצלמות. פניה של שיר אמרו הכל. היא ושאר הילדים כבר הפנימו - להיות בבית ספר למוסיקה בלי מצלמות זה כמו עץ נופל ביער כשאיש לא שומע אותו.

2. הביצוע של יהורם גאון ל"עוד לא אהבתי די" היה מביך ביותר, במיוחד כשהחל להפעיל את הקהל משל היה שרהל'ה שרון בחגיגות היובל לקיבוץ חולדה. ככל הנראה מדובר בזמר הראשון שהחליט לשיר קריוקי עם השירים שלו עצמו.

3. ולסיום, לצביקה הדר - זה שאדי שוקחה ערבי לא אומר שדווקא לו, כשאתה מחלק את התעודה, אתה צריך להגיד "מברוק" (ולא "בהצלחה" כמו לכל השאר).

>>> ומה ירין כץ חשב על התוכנית הקודמת?