"האחיות המוצלחות שלי" היא קאלט - גם אם הסיום שלה קצת חמצמץ

השבוע הגיעו לסיומן שתי סדרות קומדיה שליוו אותנו בשנים האחרונות. האחת היא "המפקדת" והשנייה היא "האחיות המוצלחות שלי", שחזרה לעונת פרידה קצרצרה של ארבעה פרקים בלבד. זה הרגע גם להיפרד מתוכניות שעסקו בבעיות הסובייקט. הן יישארו בזכרונות המתוקים של ה-6 באוקטובר. ימים שבהם אפשר היה להתעסק במריבות של אחיות, בחיפוש עצמי, בבעיות עם שותפים - ואפילו סתם בטיול אחרי צבא להודו.

העונה הרביעית של "האחיות" צולמה בהודו, אבל כפי שהישראלים חוו אותה רגע לפני שהכול הפך שחור. לא מזמן צפיתי בכתבה של חדשות כאן 11 על צעירים ניצולי נובה ובני משפחותיהם של נרצחים שטסים להודו כדי להתנתק מעט. ההבנה שכלום כבר לא כפי שהיה מגיעה כמו סטירה טובה לפרצוף כשצופים בעונה שצולמה הרבה לפני שהמדינה שינתה את פניה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• הארווי ויינשטיין הובהל לבית החולים: "מצבו קריטי - הוא מתדרדר במהירות"
• "תיקי ביבי" הוקרן בטורונטו; מבחוץ - הפגנה: "עסקה עכשיו!"
• נתניהו ביקש לאסור את פרסום הסרט על חקירותיו - כך הגיב ביהמ"ש

"האחיות המוצלחות שלי" עלתה בשנת 2016, ועד לשנת 2019 שודרו ב-yes שלושת עונותיה כמעט בזו אחר זו. הרביעית צולמה בדיוק כשהקורונה פרחה. אז חשבנו שזה אכן סוף העולם, הסדרות פינו את מקומן למהדורות חדשות בלתי פוסקות (כאמור, מאז ועד היום אנחנו חיים במתכונת הזו), וכך גם הסדרה של גלית חוגי ונועה ארנברג מצאה עצמה מעלה אבק על מדפי הערוץ.

המעריצים המושבעים של הסדרה השלימו עם העובדה שלא תשוב, אבל דווקא שנה לתוך המלחמה הביאה את היוצרות להחלטה לפנק את צופיה בעונה שהיא בעצם סרט של 100 דקות, שחולק לארבעה חלקים. התוצאה היא פספוס של סיום שיכול היה להיות הרבה יותר משמעותי עבור מי שהלך כברת דרך עם האחיות לבית קטן.

העונה הקודמת נחתמה בנסיעה של מור (טס השילוני) לטיול אחרי צבא בהודו. אורית (דנה סמו) האחות הבכורה, המיושבת, שהדבר היחיד שמוציא אותה קצת מ"הנורמה" זו העובדה שהיא נשואה לאישה, נמצאת בקונפליקט מתמשך עם האחות האמצעית נטלי (נלי תגר). בעונה הנוכחית מתבהר שכמו שנכתב בספרי הפסיכולוגיה למתחילים, אורית מבקרת את אחותה בלי סוף כי עמוק בפנים היא הייתה שמחה לחיות את החיים שלה. להתנהל מקפריזות ודחפים רגעיים, שמאפשרים לה להתהלך חופשיה בעולם ללא עכבות ובעיקר ללא דאגה לאף אחד שהוא לא היא עצמה. נטלי, מצידה, לא עוברת שום טרנספורמציה בעונה האחרונה, ונשארת בדיוק מי שהיא - גזלייטרית, מפונקת ואגואיסטית. אגב, נלי תגר מגלמת את הדמות הזו בצורה כל כך משכנעת, שזה כמעט מפתה לסלוד ממנה גם מחוץ לסדרה.

הסצנות הטובות ביותר קורות במפגש של מור עם ישראלים בני גילה שמטיילים כבר כמה חודשים בהודו. פריקת כל עול, מריבות על מי יגלגל את הג'וינט הבא ומי ילך להביא את החטיפים לזלילה הגדולה של אחרי, והיחס הפטרוני כלפי המקומיים - את כל אלה חווה מור במשך שלושה חודשים עם החבורה האקראית שפגשה, עד שהיא מחליטה לקחת בידיים את הטיול שלה. פגישה מקרית עם שלומי (אורי רוסו), הידיד של אחותה נטלי מהתיכון, מצליחה לגרום לה לעזוב ולעבור לבית שלו בגואה. בתיאום מדויק נטלי נקלעת לשיחת יחסנו לאן מהשותפים שלה - שיחה שכללה בקשה מופרזת שלהם שתשלם סוף סוף שכר דירה, והיא מבינה שהספיק לה. המפגש של אחותה הקטנה עם ידיד שמסתבר רצה אותה בעבר, הופך עבור נטלי למילוט מהארץ ואופציה להתעלקות על גורם חדש.

למרות שהעונה האחרונה הרגישה כמו נסיון להספיק גם לספר סיפור המשך וגם לסכם את מה שהיה, היא נגמרה בצורה שהותירה הרבה קצוות פתוחים. ועדיין, "האחיות המוצלחות שלי" תישאר כאן כקאלט שכולנו נשמח לחזור אליו בין מבצע למלחמה, כדי להיזכר איך פעם התעסקנו בדברים שלא קשורים רק לקולקטיב.