התגלית הכי גדולה בעונה החדשה של "מחוברים" היא יעל בר זוהר
שנים אחרי ששי גולדן צילם אותה בקלוז-אפ על שער מגזין, "יעל פאקינג בר זוהר" נבראת מחדש כאישה נוגעת ללב, חכמה וטובה - והיא אפילו לא זו שאוחזת במצלמה • לצד הטרגדיות של גיא זו-ארץ ומעיין אדם, והתיעודים הנוראיים של זיו קורן - ליהי טולדנו קצת מחווירה • ויעל פוליאקוב? היא תמיד רצויה | ביקורת טלוויזיה
2009 היתה שנה מעניינת בטלוויזיה. אחרי שנים של הבטחות להתאבד בשידור, דודו טופז אכן עשה זאת אבל בתאו בכלא. בצורה אירונית, הסוף של טופז סימן את הסוף של ז'אנר תוכניות הבידור המסורתיות, כשבמקביל את הטלוויזיה הישראלית החלו לשטוף תוכניות ריאליטי שכבר הפכו לשם בעולם - אבל טרם הגיעו לישראל, כמו "האח הגדול" ו"הישרדות", ובלילות שודרו פאנלים פרועים של טאלנטים חדשים כמו אסי עזר. אחחחח, 2009.
לתוך המקום הזה הביאו דורון צברי ורם לנדס את "מחוברות" - פורמט ישראלי חדש, שפלירטט מצד אחד עם ז'אנר הריאליטי ומצד שני היה פרוץ לחלוטין, חסר גבולות, פרוע לגמרי. הקסם היה במשתתפים, שרובם לא היו מוכרים לקהל הרחב, אבל נבחרו בפינצטה מהיכרות בברנז'ה התל-אביבית המצומצמת של תחילת שנות האלפיים. העונות הראשונות עסקו בצורה כנה ואמיצה, כמו שרק מי שלא יודע לאן הפורמט החדש שבו הוא משתתף יכול להגיע, בסקס, בגידות, יחסים בין הורים לילדים ופנטזיות. כששי גולדן צילם בקלוז-אפ שער "לאישה" שהיה מונח על שולחנו, עם "יעל פאקינג פאקינג זוהר", קשה היה לדמיין שיום אחד נערת הפוסטר של ישראל תיקח חלק בפורמט המלוכלך של צברי ולנדס.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- בלייב על הבמה: הסולן הכה את הגיטריסט וצעק לו "פאק יו"
- "בחורים טובים 2", החדש של עידן עמדי: יום הקולנוע הישראלי חוזר
- צפו: הזמר ג'ון בון ג'ובי שכנע אישה שניסתה להתאבד לרדת מהגשר
מאז עברו 15 שנה. צברי עזב את "מחוברים" כבר אחרי שתי עונות, ויחד עם העזיבה שלו הפורמט החל להתדרדר לתהומות הסאחייאדה. בעונות האחרונות כבר היה קשה להבחין אם מדובר ב"מחוברים" או בפרק של "רפאליס". הכול היה סטרילי מדי - שום זכר לדנה ספקטור ורן שריג. "מחוברים" הפכה לסניף משנה של "גיא פינס", עם כל מני כוכבים מהונדסים ומשעממים, שממילא מתעדים את החיים הדמיוניים שלהם באינספור רשתות. ואז הגיע השבעה באוקטובר.
לפתע דמויות כמו זיו קורן, גיא זו-ארץ ויעל בר זוהר, ששנים סרבו לקחת חלק בתוכנית, מצאו עצמם עם מצלמה ביד. קורן, כמי שנסע לדרום כבר בבוקר השבת השחורה ותיעד מתוך השטח את הזוועות; זו-ארץ כמי שעובר את השנה הקשה בחייו לאחר שנפרד מאביו ובהמשך שכל את אחיינו עילי ברעם ז"ל שנרצח בדרך חזרה ממסיבת הנובה; ואליהם מצטרפים גם מעין אדם, ששכלה את אחותה מפל ז"ל ובתוך השבעה עליה מגלה שהיא בעצם בהריון, יעל פוליאקוב שתמיד רצויה על המסך שלנו, ורכש תרבותי חדש - ליהי טולדנו, הבת של, שמעבר לניסיון שלה לפרוץ כזמרת יוצרת גם חושפת סיפור קשה של יציאה מהארון. אל מול הסיפורים הטרגיים של שאר המשתתפים, טולדנו מחווירה. לא פלא שהיא בוכה מחשש שהאלבום שלה ייעלם בתוך תשומת הלב למלחמה ולזוועות שלה. גם בתוך הקאסט של העונה שלה היא נעלמת.
דווקא מי שסרבו תקופה ארוכה להצעות של לנדס, הם אלה שכעת יכולים להודות הכי הרבה על ההזמדנות לקבל את המצלמה של "מחוברים". הראשונה בהן היא יעל בר זוהר. בשנים שבהם נישאה לזו-ארץ והביאה את שלושת ילדיהם, מי שהייתה נערת הפוסטר הישראלית נדחקה לשוליים. לאורך השנים האחרונות היה לא לגמרי ברור מה בר זוהר מנסה לעשות עם הקריירה שלה. היו שם אינספור פרויקטים שונים ומשונים שבהם ניסתה לחזור לתודעה - החל מעמוד יוטיוב שניהלה וראיינה בו כל מני מפורסמים ומפורסמות, ובהמשך נסגר בעקבות סערת הנידה; היו שם תוכניות קטנות עם קובי מחט, רוקדים עם כוכבים, אבל כלום לא השאיר אותה קרובה אפילו לאמצע.
ב"מחוברים" היא בר זוהר, שכמעט נבראת מחדש כאישה. היא נוגעת ללב, חכמה, טובה, כזו שהיית רוצה שתהיה גם אשתך וגם האימא של הילדים שלך. גלגול מדהים של מי שהייתה הפנטזיה של כל גבר, וממשיכה להיות כזו - רק הפעם גם בגלל האישיות שנחשפת בתוכנית. איתה גם זו-ארץ מסתמן כהפתעה של הפורמט. הפרזנטור האולטימטיבי, מנחה "האח הגדול" ו"הישרדות", נחשף כאיש בעל הומור עצמי לפני הכול (הסצנות של הפאנצ'ר הם דיוקן מבריק של גבריות במשבר), וכמי שחי עם קונפליקט פנימי תמידי שאף פעם לא מאפשר לו להגיע לכדי סיפוק.
"חיים במלחמה" (שמה של העונה הנוכחית של "מחוברים") מתכתבת עם המציאות של ישראל בשנה האחרונה, ולכן זו לא משימה מורכבת עבורה להיכנס ללב של הצופה. אבל דווקא זה שהיא מצליחה לעסוק גם בנושאים כמו "איך ההורים שלי דפקו אותי בילדות", הופכת אותה למעניינת ואפילו במובן מסוים מנחמת. כי גם בתקופה שבה אנחנו אבלים בלי סוף כקולקטיב, יש לנו עדיין את הצרות הקטנות-גדולות של החיים הפרטיים שלנו.