טיימינג השידור גרוע, אבל זו לא הבעיה היחידה של "רוח צפונית"
הסדרה החדשה של הוט עוקבת אחר יחידת מודיעין שנעזרת בבינה מלאכותית. היא צולמה לפני השבעה באוקטובר, אבל קשה לצפות בה מבלי להשוותה למציאות ולחשוב "מה היה קורה אילו" • הליהוק בעייתי, הדיאלוגים צפויים ועל הכול שוררת אווירת "מטריקס" משונה | ביקורת טלוויזיה
דמיינו שליחידת המודיעין 8200 הייתה האפשרות להשתמש בבינה מלאכותית לביצוע כל המשימות שלה. כמה פשוט, ככה קל. לא?
"רוח צפונית", שעלתה השבוע ב-HOT, עוקבת אחר יחידה שמשתמשת בתוכנת "בעלת האוב" במרדף שלה אחר חוליית מחבלים. מדובר במערכת שיודעת לזהות את האויב ולומר באחוזים מה ההסתברות שמהלך כזה או אחר יגרור הסלמה. בול בזמן כדי לדון אם תגובה ישראלית לתגובה האיראנית, שבאה בעקבות התקפה ישראלית לכאורה, תבעיר את המזרח התיכון.
את כל המערך מובילה הקצינה רב-סרן עדי (לוסי איוב), שמפקדת בין היתר על הקצין סרן אמיר (אלישע בנאי). דואי (מיכאל אלוני), אח של אמיר, הוא בוגר היחידה שעזב אותה לטובת יזמות בהייטק, אבל מסיבה לא ברורה חוזר ליחידה ומנסה לקחת חלק בתפקוד שלה.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- אנריקו מסיאס חוזר לסבב הופעות בישראל; זהבה בן תתארח
- ג'וני דפ בפרמיירת סרטו החדש: "ללהק אותי לקאסט דרש אומץ רב"
- הפעם, אף אחד לא יצא מאוכזב: ההופעה של עומר בירקון הייתה אדירה
יש בעיה מסוימת עם סדרות שצולמו לפני השבעה באוקטובר אבל מתכתבות כמעט לגמרי עם מה שקרה. זה או שהן בדיונית מדי, או שהן ריאליסטיות במיוחד ומזכירות את המציאות העגומה שאנחנו ממילא חיים בה כעת. ל-HOT היה חשוב לציין שכל קשר בין הדמויות והאירועים בסדרה לבין המציאות הינו מקרי בהחלט, אבל מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס - כל מי שמדבר "ביטחוניסטית" מקושר באופן מיידי לטראומה הקולקטיבית.
ועדיין, גם בלי אירועי השבת השחורה ההיא, "רוח צפונית" לא חפה מבעיות: הראשונה שבהן היא הטקסטים הגנריים שנשמעים כמעט כמו כל דיאלוג שכבר שמענו בסדרות מהסוג הזה בעבר. אפילו הרומן בין עדי לאמיר הוא לא משהו שלא יכולנו לנחש.
היצירה של מערכת הבינה המלאכותית נראית כמו משהו שנלקח מהקליפ "Californication" של רד הוט צ'ילי פפרס משנת 1999, או מאחד הסרטים של תחילת שנות האלפיים, שניסו לדמיין כיצד יראו רובוטים ב-2024. סוג של "מטריקס".
לכל זה מתווסף גם ליהוק לא מתאמץ במיוחד: אלישע בנאי מחזיק בהבעת פנים אחת בלבד, שמכניסה אותו אוטומטית לטייפ-קאסט ספציפי של הבחור החנון והמבולבל. לא מדובר בבעיה, אבל גם לא בהתחכמות. גם הדמויות המשניות אותן מגלמות דיאנה גולבי, עדן סבן ולונא מנסור לא מביאות איזו בשורה מרעישה. נקודת האור המרכזית הוא יניב ביטון, שמצליח להביא הומור גם לתפקיד אפרורי כמו של מפקד 8200.
למרות הטיימינג הגרוע, ראוי להזכיר ש"רוח צפונית" של עמית כהן, דניאל שנער ואסף ברנשטיין, תאמה לגמרי להלך הרוח בטלוויזיה, ששידרה בזו אחר זו סדרות ביטחוניסטיות כאלו ואחרות: החל מ"פאודה", דרך "כפולים" ועד ל"שמיים אדומים" (של כהן ושנער גם כן). נראה כי היוצרים בסך הכול רצו להשתלב בז'אנר, ולהביא סיפור על יחידת המודיעין המשודרגת - כ-50 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים. מי חשב אז שמחדל המודיעין של המלחמה ההיא יהיה פסיק ממה שנחווה בשבת השחורה?
"רוח צפונית" עלתה לאוויר בשבוע שבו נשלחו כטב"מים מאיראן לישראל. תסריט בדיוני שפגש את המציאות. בחצי השנה האחרונה אנחנו חיים את הסוריאליזם המוחלט - הצופה הישראלי התמים שהיה רחוק מלדמיין מה יכולה להיות תוצאה של פספוס מודיעיני-צבאי, לא קיים עוד. הוא יודע היטב למה אויבי ישראל מסוגלים, ויותר מכל - הוא במשבר אמון חמור עם המערכת. לתוך המציאות הזו, קשה להכניס סדרה שמדברת בעקיפין ומשתמשת בביטויים פומפוזים. מורכב להסתכל על המערכת בלי לכעוס.
בנובמבר 1995, כשיגאל אמיר רצח את ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, נגמר עידן הרוק בישראל. הישראלי הממוצע לא יכול היה להכיל עוד מסרים בועטים או מלנכולים, כי זו ממילא הייתה המציאות. בדיוק אז התחילה הפריצה הגדולה של הפופ. אירועי קצה מביאים לחיפוש אחרי אסקפיזם. ולכן דינן של סדרות כמו "רוח צפונית" הוא לחלוף על המסך ולבסוף להישכח.