תיק הריון
קופות החולים מתחרות על שוק האמהות לעתיד, ומדרבנות אותן לעשות כמה שיותר בדיקות הריון בתוספת תשלום. מה מציעה כל קופה, ואילו בדיקות אכן נחוצות? יעל ניסקי במדריך להריונית המודאגת
מזל טוב - גילית שאת בהריון. עוד לפני שהבשורות המרגשות יקלטו לגמרי, ותפנימי את העובדה שאת עומדת להיות אמא, את עשוייה לגלות כי מחכה לך דרך ארוכה של בדיקות שונות ומשונות. הבדיקות האלו ילוו אותך לאורך כל תקופת ההריון, ואמורות לבדוק את שלומך ושלום העובר בזמן התפתחותו. חלק מהבדיקות הללו ממומנות באופן מלא באופן מלא על ידי המדינה, חלק ממומן על ידי הקופה וחלק דורש תשלום של מאות שקלים.
כמדינה אחוזת מתחים ממילא, אין זה מפתיע לגלות כי רוב הנשים ההריוניות בארץ חשות חוסר ביטחון תמידי באשר לשלום עוברן, גם אם אין להן סיבה ממשית לכך. "אין תקדים ודוגמה בעולם למספר הבדיקות וסוג הבדיקות שקיימות כיום לנשים בהריון בישראל" מסביר לנו פרופ' אליעזר שלו, יו"ר איגוד הגניקולוגים בישראל: "העניין יצא מכל פרופורציה אפשרית. קופות החולים מתחרות ביניהן על מספר הבדיקות ומוסיפות כהטבה למבוטחות גם בדיקות שעשויות להיות מיותרות לרוב האוכלוסייה, וזאת ממניעים שיווקיים גרידא".
איזה בדיקות באמת חשוב לבצע, מה ממליץ משרד הבריאות ואיזו קופה באמת נותנת את הסל הטוב ביותר? לפני שנפרוס לפניכם את התשובות, יש לציין כי תוכנית המעקב והבדיקות לנשים הרות תלויה ברמת הסיכון שבהריון. אנו נתייחס כאן בעיקר להריון רגיל בסיכון נמוך. החוקים וההמלצות עשויים להשתנות ברגע שמדובר בהריון בסיכון גבוה.
• אולטרא- סאונד
זוהי אחת הבדיקות האהובות ביותר על נשים בישראל, בעיקר בגלל שעל המסך הקטן של האולטרא סאונד תזכו לראות את ילדכם בפעם הראשונה. משרד הבריאות מממן בסל הבריאות בדיקת אולטרא-סאונד אחת, בין השבוע ה- 18 לשבוע ה- 24 לקביעת גודל העובר, מיקום השליה, כמות מי השפיר ובדיקת מבנה איברים בגוף העובר, וזאת לגילוי מוקדם של סיכון למומים עובריים. משרד הבריאות מדגיש כי מדובר בבדיקה בסיסית בלבד.
קופות החולים מאפשרות לבצע שלוש ואפילו ארבע בדיקת אולטרא-סאונד במהלך ההיריון, אולם מסתבר כי לא מדובר בסטנדרט רפואי מקובל במדינות העולם, כפי שמסביר פרופ' שלו: "בדיקת אולטרא-סאונד צריכה להתבצע רק כאשר יש אינדיקציה רפואית כמו עובר קטן, עובר גדול, דימום וכדומה, וכמובן בהתאם להיסטוריה רפואית. במדינות כמו קנדה, ורוב מדינות ארצות הברית הבדיקה לא מבוצעת בשגרה, אלא רק כשיש סיבה ברורה לכך". עוד מסביר פרופ' שלו כי ייתכן שריבוי בדיקות אולטרא-סאונד במהלך ההיריון עשוי אפילו להזיק: "לאחרונה פורסם מאמר על כך שיש רמזים להפרעות בגדילת העובר בעקבות הבדיקה. חשוב שאישה תדע שאם היא עושה את הבדיקה הזאת כל שבועיים או רק פעמיים במהלך היריון, זה בדיוק אותו הדבר מבחינת התוצאה".
• בדיקות גנטיות
רשימת הבדיקות הגנטיות המוצעות כיום לזוג צעיר רק הולכת וגדלה ככל שהידע המדעי מתקדם. איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל ממליץ לבצע 7 בדיקות גנטיות לגילוי נשאות למחלות גנטיות שכיחות וחמורות, וזאת על מנת לאתר זוגות בסיכון כמה שיותר מוקדם. הבדיקות הללו מומלצות לביצוע בתחילת ההיריון או לפני ההיריון, והן כוללות בדיקות טיי זקס, תלסמיה ותלסמיה מייג'ור, ציסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית, מחלת קנאוון ותסמונת ה-X השביר. שכיחות הנשאות של מחלות קשות אלה היא גבוהה, ונמצאת בשיעור של פחות מ- 1:100 באוכלוסיה. משרד הבריאות מממן באופן מלא רק שתיים מהבדיקות: מחלת טיי-זקס, תלסמיה ותלסמיה מייג'ור.
חלק מקופות החולים מציעות כיום לזוגות צעירים יותר מ- 10 בדיקות גנטיות בסבסוד חלקי. עוד מתברר כי ישנם זוגות שלא מסתפקים בכך ושולחים בדיקות דם לביצוע סקר ליותר מ- 200 מחלות בחו"ל בעלות של אלפי דולרים.
האם זה באמת כל כך נחוץ? מתברר שעד כמה שנבצע מאות בדיקות גנטיות, זה אף פעם לא יכול לכסות את כל הסיכון האפשרי, כפי שמסביר פרופ' שלו: "אין ספק שבדיקת טיי זקס חיונית לאין שיעור וכך גם בדיקת X שביר, תלסמיה וסי-אף. המלצות משרד הבריאות מוצדקות וחשובות. אבל זאת אשליה לחשוב שניתן לאבחן את כל המחלות הגנטיות בעולם. צריך לזכור שישנן עוד מאות של מחלות גנטיות שעדיין לא ניתן לאבחן אותן בשום מעבדה".
כך או כך, כדאי להתייעץ עם יועץ גנטי, גנטיקאי או עם רופא לפני ביצוע הבדיקות הגנטיות.
• סיסי שלייה ומי שפיר
שתי בדיקות אלו הן פולשניות ומיועדות לאבחון עובר נגוע במחלה גנטית או כרומוזומלית כגון תסמונת דאון. משרד הבריאות ממליץ לבצע בדיקות אלה רק כאשר יש היסטוריה רפואית התומכת בכך ובהתאם לגורמי סיכון. בדיקת מי שפיר ניתן לבצע רק אחרי השבוע ה- 16, ובדיקת סיסי שלייה מבצעים בשבוע 11-13. בדיקת מי שפיר ממומנת ע"י המדינה לכל אישה מגיל 35 ומעלה. לנשים מתחת לגיל 35 מקבוצות סיכון מוגדרות, ממומנת הבדיקה ע"י קופות החולים. כמו כן, המדינה מממנת את הבדיקה לנשים מתחת לגיל 35, שקיימת לגביהן אינדיקציה רפואית ספציפית (למשל, כשגנטיקאי סבור שיש אפשרות סבירה שהוולד יסבול ממחלה ניוונית או מטבולית תורשתית או מהפרעה גנטית אחרת). יחד עם זאת, חלק מקופות החולים מאפשרות ביצוע הבדיקות בסבסוד חלקי בגילאים מוקדמים יותר וגם אם אין סיבה ברורה לכך.
פרופ' שלו מזהיר כי הבדיקות הללו אינן מומלצות אם אין הצדקה רפואית לכך: "אין צורך לבצע בדיקות מי שפיר וסיסי שלייה כאשר ההריון בסיכון נמוך. האישה עלולה לסכן את ההיריון יותר מאשר להועיל לו". עוד מסביר פרופ' שלו כי בדיקת סיסי שלייה מעלה את הסיכון להפלה ב-2%. לפיו, ישנן בדיקות שאינן פולשניות שיכולות לעלות באותה מידה על בעיה, אם קיימת: "במידה ונעשו בדיקות של שקיפות עורפית, בשילוב עם בדיקת אנהיבין ובדיקת PAPP-A, הדבר יכול לכסות 95% מהמקרים המאובחנים עם תסמונת דאון".
גם במקרה זה מומלץ להתייעץ עם גנטיקאי או רופא לפני שמגיעים להחלטה.
מה מציעות קופות החולים?
הבדיקות הבסיסיות שכל קופה מציעה ללא השתתפות עצמית הן: בדיקת רופא וקביעת הריון, בדיקות דם שגרתיות בתחילת הריון, בדיקת אולטרא-סאונד ראשונה, ספירת דם, בדיקת שתן כללית ובדיקת דם להעמסת סוכר. לפניכם פרוט המחירים של כל קופת חולים למספר בדיקות מיוחדות, שאינן נמצאות בסל הבריאות הבסיסי.
מאוחדת
• בדיקות גנטיות: השתתפות העצמית בגובה 150 שקלים. לרשות המבוטחים עומדים, תלוי בסוג הבדיקה, כ- 26 מכונים הנמצאים בהסכם עם הקופה. אם בחרתם לבצע בדיקות במכוני "דור ישרים" – תהיו זכאים להחזר בגובה 183 שקלים בגין ההוצאה הכוללת (בימים הקרובים סכום ההחזר יעלה ויעמוד על כ- 400 שקלים).
• סקירת מערכות: המבוטחות יכולות לבצע סקירת מערכות בין פעם אחת לפעמיים במהלך ההיריון, לבחירתן. כאשר בטרימסטר הראשון תקבלו סקירה מוקדמת, ובטרימסטר השני סקירה מורחבת. על פי סל הבריאות - אישה בהריון זכאית לסקירת מערכות בסיסית, אחת לכל הריון, בטרימסטר השני. האגרה הקבועה בחוק לסקירה הזו היא 23 שקלים. לעומת זאת, אם את מבוטחת במאוחדת עדיף ושיא, את זכאית לבצע סקירת מערכות מורחבת במקום הסקירה הבסיסית, בהשתתפות עצמית של 200 שקלים. בנוסף, את יכולה סקירת מערכות בטרימסטר הראשון בנוסף לסקירה המורחבת, בהשתתפות עצמית של 115 שקלים במכונים הקשורים בקופה. בביצוע הבדיקה במכון חיצוני – פיצוי כספי בשיעור של 50% ועד לתקרת החזר בסך 325 שקלים.
• בדיקת מי שפיר: נשים מעל גיל 35 מקבלות את הבדיקה מכוח חוק בריאות ממלכתי, כאשר נשים מתחת לגיל 31 לא מקבלות השתתפות בביצוע הבדיקה, אלא אם יש להן אינדיקציה המחייבת על פי חוק הבריאות. נשים מבוטחות שיא בתחילת הריון, שגילן 31-35, זכאיות לבצע את הבדיקה גם בלי אינדיקציה כלשהי, כאשר השתתפות עצמית עומדת על 500 שקלים.
• בדיקת שקיפות עורפית: בהתאם לסל הבריאות, בדיקות אלו מאושרות רק בהריון מרובה עוברים, ובהתאם לקריטריונים. מבוטחות מאוחדת שיא זכאות לבדיקה זו גם בהריון שאינו מרובה עוברים, בין השבועות 11-14 להריון, בהשתתפות עצמית של 85 שקלים במכונים שבהסכם עם הקופה או במכונים פרטיים – החזר של 75% עד 375 שקלים.
מכבי
• בדיקות גנטיות: אם ידוע על בעיה גנטית משפחתית - הבדיקה הגנטית תהיה ללא תשלום.
• סקירת מערכות: מבוטחת מכבי יכולה לבצע סקירת מערכות אחת במהלך ההיריון – מאוחרת או מוקדמת. בעלות "מגן זהב" יוכלו לפנות לביצוע הבדיקה תמורת השתתפות עצמית בסך 100 שקלים אצל רופאים בהסכם (בנוסף לסקירה הבסיסית שבסל).
• בדיקת מי שפיר: בעלות "מגן זהב" עד גיל 35 שאינן מבצעות בדיקת חלבון-עוברי, או שאינן עומדות בקריטריונים של בדיקת חלבון-עוברי בסל ובשב"ן, תוכלנה לקבל החזר על בדיקת מי-שפיר פרטית בסך 80% מההוצאה ועד תקרה של 1,000 שקלים. בעלות "מגן זהב" עד גיל 35 שתוצאות בדיקת החלבון העוברי קטנה או שווה ל- 1:500, זכאיות להחזר עד לגובה של 1,927 שקלים. או זכאיות לבצע את הבדיקה ללא השתתפות עצמית כלל, בתנאי שהיא נעשית בבי"ח שבהסכם ואצל רופא בהסכם. לנשים מעל גיל 35 הבדיקה על חשבון משרד-הבריאות.
• בדיקת שקיפות עורפית: בעלות "מגן זהב" בהריון עם עובר יחיד, תוכלנה לבצע את הבדיקה תמורת 100 שקלים בלבד אצל רופאים בהסכם.
כללית
• בדיקות גנטיות: במכוני הסדר זכאים המבוטחים ל- 16 בדיקות כגון: גושה, סיסטיק פיברוזיס, קנוון, תלסמיה, מחלת בלום, בדיקת X שביר, אנמיה ע"ש פלקוני ועוד, ב- 80 שקלים לבדיקה. בדיקות אחרות – החזר לבדיקה אחת בתקופת הביטוח של 75% ועד 158 שקלים לבדיקה.
• סקירת מערכות: במכוני הסדר בעלות 114 שקלים השתתפות עצמית. בביצוע הבדיקה במכון פרטי ניתן לקבל החזר של 50% עד 522 שקלים. ניתן לבצע במסגרת הקופה סקירה אחת (מאוחרת או מוקדמת).
• בדיקת מי שפיר: ביצוע הבדיקה עד גיל 35 במכוני הסדר כרוכה בתשלום של 570 שקלים השתתפות עצמית. בביצוע הבדיקה באופן פרטי ניתן לקבל החזר בגובה 75% עד תקרה של 1,225 שקלים.
• בדיקת שקיפות עורפית: ביצוע הבדיקה בבמכוני הסדר היא בעלות של 220 שקלים השתתפות עצמית יחד עם השתתפות עצמית לבדיקת דם של 100 שקלים. בביצוע הבדיקה באופן פרטי ניתן לקבל החזר של 50% עד 134 שקלים לבדיקת הדם.
לאומית
• בדיקות גנטיות: מחלות גנטיות הניתנות לביצוע בקופת החולים כוללות בין היתר ציסטיק פיברוזיס, קאנאוון, גושה, Nieman Pick ועוד, בכפוף להשתתפות עצמית בסך 124 שקלים עבור כל בדיקה. עמיתים שיבצעו סל בדיקות, הכולל 7 בדיקות נבחרות, יישאו בהשתתפות עצמית של 675 שקלים לכל הסל. ניתן לבצע בדיקות במכון שאינו בהסדר, במקרה זה עבור 4 בדיקות או יותר יינתן החזר בשיעור של 80% עד תקרה של 623 שקלים. לאוכלוסייה החרדית, לבדיקות במכון "דור ישרים" ניתן החזר כספי של 80% עד תקרה של 571 שקלים.
• סקירת מערכות: הקופה מעניקה זכאות לשתי סקירות מערכות, אחת מוקדמת ואחת מאוחרת, בכל הריון. סקירה מוקדמת במכון שבהסדר תהיה בהשתתפות עצמית של 207 שקלים לבדיקה. ניתן לקבל החזר בגין סקירה מוקדמת שלא במכון הסדר- 80% עד תקרה של 467 שקלים. סקירה מאוחרת במכון שבהסדר תהיה בהשתתפות עצמית של 207 ש"ח לבדיקה. עבור סקירה מוקדמת שלא במכון הסדר ניתן לקבל החזר של 80% עד תקרה של 622 קלים.
• בדיקת מי שפיר: ביצוע הבדיקה במכון שבהסדר מתבצעת חינם ללא השתתפות עצמית כלשהי. במכון שלא בהסדר- החזר 80% עד 2,022 שקלים, גם עבור נשים מתחת לגיל 35.
• בדיקת שקיפות עורפית: החזר של 80% עד תקרה של 310 שקלים.
מסקנות
נראה כי כל קופת חולים חזקה בתחום אחר בכל הקשור לבדיקות ההיריון. אם קופת חולים כללית מאפשרת ביצוע בדיקות גנטיות בתעריף נמוך, הרי שקופת חולים מכבי תאפשר ביצוע הבדיקות ללא תשלום, אך עם תלות בהיסטוריה משפחתית בלבד. בכל הקשור לסקירת מערכות, מצאנו כי קופת חולים לאומית ומאוחדת מאפשרות שתי סקירות מערכות במהלך ההיריון, בעוד קופת חולים כללית ומכבי מגבילות זאת רק לסקירה אחת – מאוחרת או מוקדמת. יתרה מכך, רק קופת חולים מכבי מאפשרת הרחבת הסקירה הבסיסית בתוספת תשלום כמובן. למרות שנראה כי בדיקת מי שפיר אינה מומלצת לנשים צעירות מגיל 35, אלא אם יש בעיה אמיתית ברקע, מפתיע לגלות כי קופות החולים מאפשרות ביצוע שלהן בנשים צעירות, במקרים רבים ללא אינדיקציה. קופת חולים לאומית אף מאפשרת זאת ללא תשלום.
המסקנות המתבקשות הן כי קופות החולים רואות עצמן כביזנס לכל דבר הפועל בשוק תחרותי, ובו הרפואה היא מוצר ואילו הפציינט הוא לקוח שצריך למשוך אותו ולשמר אותו בכל מצב, גם אם זה אומר למכור לו בדיקות שאולי הוא לא באמת צריך. אין בגישה זאת שום דבר רע כאשר מדובר בטלפונים סלולאריים, אבל במקרה זה מדובר בבריאותם של בני אדם. קחו את זה לתשומת ליבכם.