מה תשתו?

נראה כאילו מי השתייה הפכו לאחרונה לפרויקט לא קטן. המשקה הבסיסי של הטבע כבר אינו שני מימנים וחמצן אחד. במים שיוצאים מהברז בבית שלנו יש מינרלים, כלור, חיידקים ובמקרים מסוימים חומרים כימיים מזיקים. עם חלק מהמרכיבים אנחנו יכולים לחיות בשקט, חלקם אפילו מועילים לבריאותנו, אבל ישנם מרכיבים במים שעדיף לנו להיזהר מהם. לכן, יותר ויותר צרכנים מעדיפים לשתות מים מבוקבקים או להתקין בביתם מערכות לסינון המים מהברז. ההוצאה הכספית על מי שתייה יכולה להגיע למאות שקלים בחודש למשפחה במקרה הטוב, אבל האם היא באמת נדרשת?

יצאנו לבדוק מהי איכות המים בישראל, האם בטוח לשתות מים מהברז ומה חשוב לדעת כשמתקינים מערכות סינון בבית. הסיפור המלא.

לשתות מים מהברז

מי הברז בישראל מגיעים לאזורים השונים בארץ ממקורות שונים, החל ממי תהום וכלה במי הכנרת. בעקבות נוכחות חיידקים במים, הם עוברים טיפול בסיסי ביותר של חיטוי באמצעות כלור, אשר אמור להשמיד את מרבית החיידקים המזיקים במים. אמנם כמות הכלור המוספת למים מפוקחת על ידי משרד הבריאות ונחשבת בטוחה לשתיה, אבל משאירה אותנו עם טעם לוואי לא נעים בכלל. בעיה נוספת במי השתייה היא היותם מים "קשים", המכילים כמות גבוהה של יוני סידן ומגנזיום ויוצרים את ה"אבנית" המפורסמת בקומקום, במכונת הכביסה או בכל מקום אחרו בו משתמשים במים חמים.

יחד עם זאת, משרד הבריאות קובע כי "מי הברז בישראל טובים לשתייה ואין חשש לבריאות". ממשרד הבריאות נמסר לנו כי מתקיימות בדיקות שגרתיות למי השתייה. בתקנות איכות מי השתייה נקבעו קרוב ל- 100 פרמטרים לבדיקה כאשר לכל פרמטר תדירות בדיקה שונה בהתאם לחשיבותו. ביוני 2006 התפרסם דוח המסכם את איכותם התברואית של מי השתייה ברשויות המקומיות בישראל לשנת 2005.

במסגרת הדו"ח, נבדקו מי השתייה ברשויות המקומיות מבחינה מיקרוביאלית וכן מבחינה כימית. מהנתונים עולה כי 99.6% מתוך יותר מ- 80 אלף דגימות התבררו כתקינות באיכותן התברואתית. התוצאות טובות ללא ספק, אבל יחד עם זאת, ב- 7 יישובים בארץ התגלו מים בשיעורי זיהום מיקרוביאלי חריג, בין היתר בכפר קאסם באזור פתח תקווה, בראש פינה בצפון וביישוב קציר באזור חדרה. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות לסיכום של שנת 2006 ולקוות שאיכות המים השתפרה, או לפחות לא הידרדרה.

חשוב לציין כי משרד הבריאות מורה להוסיף למי השתייה שלנו את המינרל פלואוריד. קיים ויכוח על נחיצותו של הפלואוריד במי השתייה, אולם לדברי משרד הבריאות מטרת הפלואוריד במים היא הגנה על השיניים מפני עששת. ממשרד הבריאות נמסר כי יותר מ- 70 ארגוני בריאות בעולם כמו גם ארגון הבריאות העולמי, תומכים בהפלרת המים כאמצעי למניעת עששת. מדינת ישראל מוסיפה פלואור למי השתייה כבר מ- 1983 וממשרד הבריאות נמסר כי כיום כ- 80% מתושבי המדינה שותים מים מופלרים מהברז. עד כמה זה באמת עוזר? בואו נאמר שלא מומלץ לוותר על צחצוח השיניים המסורתי פעמיים ביום.

מערכת טיהור תת כיורית
כיום ניתן לרכוש ולהתקין מערכות מורכבות לטיהור המים ולהציבן מתחת לכיור המטבח. המערכת, המורכבת מפילטר אחד או סדרה של מספר פילטרים, לא תופסת מקום רב מתחת לכיור ובדרך כלל אינה מורגשת. המערכות הללו מאפשרות קבלת מים בטמפרטורת החדר, בדרך כלל מברז מיוחד המותקן בכיור. קיימות שתי שיטות לטיהור המים בצורה זו: מערכת פילטרים רגילה ומערכת אוסמוזה הפוכה. סיכמנו עבורכם את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.

מערכת פילטרים רגילה

המערכות הללו מנקות את המים בעיקר מחלקיקים גסים כגון חול וחלודה, וסופחות ממנו את מרבית הכלור, כאשר הבסיס המשותף שלהן הוא בדרך כלל סנן ה"פחם הפעיל". ד"ר צבי קרן, ראש המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים הישראלי מסביר כי איכות הסינון יכולה להשתנות ממערכת למערכת: "איכות הסינון תלויה במורכבות המערכת. ישנם סוגים שונים ודרגות סינון שונות בכל אחת מהמערכות הללו, החל מהוצאת חלקיקי חול וחלודה וכלה בהוצאת אבנית, ממיסים אורגניים ואפילו חיידקים. בסיכומו של דבר זה עניין של כסף ומספר הפילטרים המותקנים במערכת".

היתרון במערכת כזו הוא שרק אחת לחצי שנה יש צורך להחליף את הפילטרים, אבל יש גם חיסרון, כפי שמסביר ד"ר קרן: "הפחם הפעיל עלול להפוך בעצמו למצע לגידול חיידקים, ולכן בחלק מהמערכות המורכבות המוצעות כיום בשוק מותקן "סנן מיקרוני" או מנורת UV המונעים מעבר של חיידקים למים". בכל מקרה, קחו בחשבון כי במערכות הפילטרים הרגילות לא מתקבל לעולם ניקיון טוטאלי במים המסוננים (השאלה היא אם צריך). יחד עם זאת, השימוש בהן לא משנה כמעט את טעמם של המים, עיקר המזהמים מופרדים מהמים והמחיר שלהן יחסית סביר.

מחירים: המחיר למערכת תת כיורית נע בין 1,100 עד 2,190 שקלים, כולל התקנה. פילטרים או מסננים מוחלפים אחת לשנה בלבד בעלות של 150 עד 500 שקלים. מחיר מערכת המאפשרת יציאת מים מסוננים מהברז הרגיל במטבח עומד על כ- 5,000 עד 6,000 שקלים, לא כולל התקנה, שמחיר עומד על כ- 330 ש"ח. החלפת הפילטרים במערכת כזו מבוצעת פעמיים בשנה בעלות של 350 שקלים, ונורת ה- UV מוחלפת פעם בשנה בעלות של 300 שקלים.

מערכת אוסמוזה הפוכה

אפשרות נוספת למערכת תת כיורית מבוססת על שיטת ה"אוסמוזה ההפוכה". לעומת מערכות הבנויות על בסיס פחם פעיל, מערכות על בסיס אוסמוזה הפוכה דוחפות מים דרך ממברנות, וכפי שמסביר ד"ר קרן: "במערכת אוסמוזה הפוכה מתקבלים מים נקיים לחלוטין וסינון ברמה הגבוהה ביותר, כמעט שום דבר מלבד המים לא עובר את הממברנות".

יחד עם זאת, ד"ר קרן מציין כי היתרון של השיטה הוא בעצם גם החיסרון הגדול שלה: "בניגוד למערכות על בסיס פחם פעיל, במערכות של אוסמוזה הפוכה המים מאבדים מרכיבים חשובים לבריאות, מלחים ומינרלים כגון סידן, מגנזיום ופלואור ולכן הם גם מאבדים את טעמם הטוב". ד"ר קרן מוסיף כי טעמם של המים המסוננים בצורה זו טפל לחלוטין ואפילו מר: "אנשים רבים שהתקינו בבית את המערכת הזאת בסוף התייאשו ממנה כי המים פשוט לא טעימים". מסתבר שחלק מהחברות מנסות לשפר זאת על ידי הוספת מינרלים בצורה מלאכותית למים המסוננים, אבל זה פשוט לא אותו הדבר. חסרון נוסף בהתקנת מערכת על בסיס אוסמוזה הפוכה הוא בבזבזנות שלה - רק 30% מהם מנוצלים לשתיה וכל השאר פשוט נזרקים לביוב. בעולם שבו משאבי המים הולכים ופוחתים, נראה חבל לבזבז בצורה כל כך מודעת כמויות אדירות כאלה של מים.

שימוש במערכת סינון באוסמוזה הפוכה בבית הוא בדרך כלל מיותר, אך יחד עם זאת, ד"ר צבי קרן מסביר כי ייתכנו מקומות בארץ בהם כדאי להשקיע: "הצרכן צריך לברר את איכות המים בסביבת המגורים שלו ולבדוק היכן הצנרת עוברת. במידה שיש תעשיה כבדה, פלדה, תעשיה צבאית, בנזין וכימיקלים, כדאי לצרכן להשקיע באוסמוזה הפוכה". ד"ר קרן מסביר כי זיהומים של מתכות כבדות ורעילות כגון כספית וארסן עלולים להימצא במערכת המים בסביבת תעשיות אלה, ואת המתכות הללו מערכת אוסמוזה הפוכה יכולה לסנן. "אזורים כגון רמת השרון באזור תע"ש, אזור הקישון ובתי הזיקוק בקריות וכן אזור אגן כימיקלים באשדוד, הם אזורים בעייתיים מבחינה זו שייתכן שעדיף להתקין בהם מערכת אוסמוזה הפוכה למים".

מחיר: מחיר מערכת אוסמוזה נע בין 790 עד 2,990 שקלים (ללא התקנה). המערכת דורשת החלפת שלושה סננים וממברנה כל שנה בעלות של לא פחות מ- 800 שקלים.

כד לסינון מים

כולנו מכירים את כדי ה"בריטה", המאפשרים סינון של מספר ליטרים של מים. לעומת המערכות המורכבות, פילטרים כדוגמת "בריטה" מחליפים אחת לחודש, אך מצד שני, הם זולים באופן מיוחד ולא תופסים יותר מקום מכד שתיה ממוצע. הפילטרים הללו פועלים על עיקרון דומה לזה שבמערכות התת כיוריות, כלומר - על בסיס פחם פעיל הסופח את מרבית הכלור במים. אולם, בנוסף לכך יש בהם מרכיב שלא תמיד קיים במערכות המורכבות יותר - "שרף", אשר לו תפקיד חשוב בפני עצמו, כפי שמסביר ד"ר קרן: "השרף סופח גם כספית, נחושת ועופרת, חומרים רעילים שהפחם הפעיל לא מסוגל לספוח".

מחיר: שימוש בפילטר בריטה יעלה לכם 30 שקלים לחודש. מחיר שלישית פילטרים וכד עומד על כ- 150 שקלים.

בר מים מטוהרים חמים וקרים

מוצרי בר מים מטוהרים מגיעים על בסיס מערכת פילטרים רגילה, המוצבת בדרך כלל בגוף המתקן עצמו. בדומה למרבית המערכות התת כיוריות, גם במערכות הבר הבסיס לפעולת הסינון הוא הפחם הפעיל, ולעיתים ישנן גם תוספות של סנן מיקרוני או מנורת UV שמטרתם למנוע מעבר של חיידקים. המערכות הללו מוצבות בדרך כלל על השיש או רצפת המטבח. אם יש לכם מקום להציב אותן, וכסף להזמין אותן מהיצרן, זה בהחלט נוח ומומלץ.

מחירים: מחירי ברים לחמים וקרים נעים בין 1,870 ל- 2,990 שקלים (לפני הובלה והתקנה). החלפת סנן מתבצעת כל חצי שנה, ומחירו נע בין בין 169 ל- 219 שקלים. מנורת UV יש להחליף פעם בשנה ומחירה כ- 227 שקלים. ברי מים חמים וקרים להצבה על השיש זולים יותר, ומחירם נע בין 899 שקלים עד 1590 שקלים, חלקם עם אופציה להכנת משקה סודה.

סנן דירתי

סנן דירתי הוא פילטר מכני המורכב על הצנרת החיצונית של הבית, בדרך כלל בסמוך לשעוני המים. חשוב לציין כי מרבית הסננים הללו פועלים על עיקרון של סינון מכני בלבד, ללא פחם פעיל. הסינון המכני מנקה את המים בעיקר ממוצקים וכן עשוי להפחית את כמות האבנית. עיקר חשיבותו של הסנן הזה הוא לשמירה על מכשירי החשמל בבית ועל הצנרת הביתית והברזים מפני סתימה, ואין לו כמעט השפעה על איכות מי השתייה. אם מעוניינים ביתרונות של מי שתייה מסוננים, כדאי להתקין במטבח מערכת טיהור נוספת למי השתיה.

מחירים: מחיר סנן דירתי המותקן בצנרת החיצונית נע בין 340 ל- 485 שקלים כולל התקנה, כאשר החלפת הסנן נעשית פעם בחצי שנה בעלות של 60 עד 90 שקלים. מערכת לבתים צמודי קרקעעולה כ-750 שקלים, כאשר החלפת הפילטרים מתבצעת פעם בשנה בעלות של 125 שקלים.

מים מבוקבקים

למי שלא מעוניין להשתמש במים מהברז, תמיד קיימת אפשרות לרכוש מים בבקבוקים בסופרמרקט או להתקין בר מים של מים מינרליים בבית. קיימים בארץ שני סוגים עיקריים של מים בבקבוקים, כפי שמסביר איתן גרנות, טכנולוג מזון בכיר: "מים כגון נביעות, מי עדן ועין גדי הם מי מעיין מינרליים טבעיים, לעומת זאת מי מירון ואקווה נובה הם מים מטופלים בלבד".

מי מעיין מוגדרים בחוק כמים שנלקחו ממעיין שאושר לכך, והובאו למקום המילוי ללא תחנות ביניים כלשהן ובלי לעבור כל טיפול נוסף. החוק מגדיר רשימה של חיידקים מזיקים שאסור שיימצאו במים מינרליים והיצרנים מחויבים לבצע בדיקות תקופתיות ולוודא זאת. מים מטופלים לעומת זאת, הם "מי שתייה רגילים, כמו מהברז בבית, שעברו טיפולים של סינון, טיהור והשבחה" מסביר גרנות. סוג נוסף של מים המוגדר בחוק הוא "מים מינרליים" שאינם מי מעיין. המים הללו מקורם בדרך כלל בקידוחים למקור תת קרקעי. תוכלו להבחין בין סוגי המים השונים בקלות – פשוט קראו את התווית על גבי האריזה. רק על בקבוק מי מעיין מותר לכתוב את המילים "מי מעיין" ורק על בקבוק מים מינרליים ניתן לרשום "מים מינרליים".

מה שלא קיים במים המבוקבקים באותה כמות כמו מים מהברז, הוא פלואריד, אשר כפי שציינו מתוסף למי הברז על ידי משרד הבריאות למניעת עששת. כמות הפלואוריד המומלצת על ידי משרד הבריאות היא בין 0.8 ל- 1.2 מג"ל. במים מבוקבקים כגון אקווה נובה יש כמות נמוכה של 0.3 מג"ל, בעוד במרבית בקבוקי המים המינרלים נתון זה אינו רשום כלל על האריזה.

ממשרד הבריאות נמסר לנו כי "המים המבוקבקים בישראל מכילים פלואוריד ברמה נמוכה מהרמה המיטבית. אולם גם מי ששותה מים מבקבוקים, צורך מים מהברז בבישול ובמשקאות קלים אחרים". משרד הבריאות ממליץ לילדים או אנשים שנמצאים בסיכון גבוהה לפתח עששת ושותים מים מבקבוקים "להתייעץ עם רופא השיניים או רופא הילדים אשר ימליץ להם על צעדים שעליהם לנקוט כדי להקטין את הסיכון, כגון: תזונה נבונה, שימוש במשחות שיניים עם פלואוריד, תוספי פלואוריד וכדומה".

מחירים לבר מים מינרליים
שתי ספקיות המים המינרליים הגדולות בארץ מציעות אפשרות לרכישת מתקני מים וברים לבית. מברור שערכנו עם חברות נוספות בשוק, כדוגמת מי מירון ועין גדי, עלה כי הן אינן מציעות ברים ומתקנים מסוג זה. הנה כמה מחירים למסלולים שונים שניתן להירשם אליהם:

נביעות: חבילה הכוללת בר מעוצב וצבעוני (קומפקטי או רגיל) למים קרים וחמים 2 כדים בגודל 19 ליטר ושירות עולה 109 שקלים בחודש ל- 38 ליטר.

מי עדן: במסלול "זורם 19 ליטר" תקבלו בר מים חמים וקרים בשכירות חודשית של 22 שקלים, פלוס 29.50 שקלים לכד אחד של 19 ליטר ועוד 31 שקלים שרות, סך הכול 82.50 שקלים לחודש ל- 19 ליטר. מיני בר להצבה על השולחן לשתיה קרה או חמה ניתן להזמין בשכירות חודשית של 11 שקלים לחודש פלוס העלות הרגילה של הכדים במסלולים השונים.

בשורה התחתונה

את הויכוח על המים לא נפתור היום. לכל אחד מסוגי המים יש את היתרונות היחסיים שלו - אם מים מינרליים טבעיים נקיים לחלוטין מחיידקים מזיקים, הם עדיין לא מספקים מבחינת כמות הפלואוריד. מאידך, אם המים המסוננים מספיקים מבחינת כמות הפלואוריד, הרי שעדיין נשארת בהם שארית של כלור אחרי הסינון. קשה לקבוע לאיזה סוג יש עדיפות, ובסופו של דבר העניין נסגר גם בכסף שיש לכם בכיס. ואם אין לכם כסף, שתו מים מהברז – משרד הבריאות אישר שזה עדיין בסדר. ואם אתם עדיין חוששים, נסו לעקוב אחר הפרסומים של משרד הבריאות והמועצות המקומיות בדבר איכות המים באזורכם ושיהיה לכם לבריאות.

בעת קניית מערכת טיהור

גם בתחום מערכות הסינון יש הרבה יצרנים והרבה דגמים. מאחר שמדובר במים, שמהווים בסיס חשוב לבריאותנו, משרד הבריאות ממליץ לקנות רק מוצר שיש לו תו תקן ישראלי.

• התקן למערכות טיהור מי שתיה בארץ הוא תקן מחייב, כל יצרן או יבואן המשווק מערכות אלה חייב להציג אותו לצרכן.
• בקשו תעודה של מכון התקנים על כל מערכת הסינון ואל תסתפקו בתעודה על הסנן בלבד!
• שימו לב שאתם קונים מחברה מסודרת שקיימת הרבה שנים בשוק ולא מחברה קיקיונית שהיום הוקמה ומחר כבר לא תהיה עוד.

ממכון התקנים נמסר כי ישנן שלוש חברות בארץ שיש להן תו תקן למערכות טיהור מים: חברות "מי רווה" ו- " תמי 4" (תנה תעשיות) על מערכת סינון רגילה על בסיס פחם פעיל, וחברת "א.א שפיר" (אקווה טל) על מערכת אוסמוזה הפוכה.