חג מאחורי הסורגים
גם בפסח הזה פשטו ועוד יפשטו אלפי ילדים על פינות החי והליטוף ויתחננו למעוך, במכוון או שלא, איזה ארנב או שניים. עובדים מספרים על אכזריות, פציעות ומקרי מוות רבים

גם בחג הזה, אלפי ילדים יפשטו על פינות החי והליטוף. החיות הכלואות יישארו חסרות אונים אל מול זבי החוטם הקטנים שימעכו אותם, במכוון או שלא. טיוטת התקנות להחזקה והפעלה של פינות חי מתנסחת בימים אלו ממש. בשנה וחצי האחרונות, יושבים ארגונים למען בעלי חיים ביחד עם צוות ממשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ונציגות של הוטרינרים הרשותיים העירונים, ומנסים לנסח תקנות לפינות החי והליטוף. בזמן שאלו יושבים ומדסקסים, מספרים בעמותת "תנו לחיות לחיות" כי מאז ינואר 2007, הוגשו כתשע תלונות שכוללות, בין היתר: אפרוחים שנרמסים תחת רגליהן של הילדים, רדיפה אחרי תרנגולת מבוהלת ותפיסתה, וכלובים שצפופים ביותר בני אדם מבעלי חיים.
מאסר עולם
"בקשר שבין בני אדם ובעלי חיים ובהקשר של פינות החי," מסביר עו"ד ראובן לדיאנסקי, מנכ"ל "תנו לחיות לחיות", "עולות שתי בעיות עיקריות: האחת היא שבעלי החיים סובלים בתוך הכלובים והר,יי היינו רוצים לראותם חופשיים, ושנית - לעיתים קרובות מדי, לא מוקפדים התנאים לאחזקתם, אין טיפול וטרינרי, ואין הפרדה ברורה בין בני האדם ובעלי החיים".
"מעבר לדימוי החיובי והחינוכי מהם נהנים גני החיות ופינות הליטוף," אומרת גאיה גולדברג, דוברת עמותת "אנונימוס", "קיימת מציאות עצובה של מתקני כליאה שכל מטרתם שלילת חופש והגבלת תנועה של יצור חי, רגיש ומרגיש. גני החיות פוגעים בזכותם הבסיסית ביותר של בעלי החיים: הזכות להתקיים במרחב המאפשר תנועה חופשית. בעלי-חיים הרגילים למרחבים עצומים מוגבלים לשטחים צרים; בעלי-חיים החיים בעדרים או משפחות גדולות מוחזקים בבידוד או בזוגות; התנהגויות כמו חיפוש מזון, חיזור והזדווגות נשללות על-ידי משטר מזון סדיר וזיווגים מאולצים. כתוצאה מכך נגרמות לבעלי-החיים מצוקות נפשיות קשות המתבטאות בדיכאון והתנהגות אלימה עד כדי איבוד השפיות, כמו גם למחלות גופניות הנובעות מהכליאה הממושכת. צפייה בבעלי חיים מאחורי סורג ובריח אינה מלמדת חמלה, אלא משרישה בנו החל מילדות את ההתייחסות המתנשאת כלפי בעלי החיים, לפיה הם קיימים כצעצועים, כחפצים לשימושנו, לבידורנו. התייחסות זו היא שגם מאפשרת בסופו של דבר את הפגיעה התעשייתית ההמונית חסרת התקדים בבעלי חיים, לה אנו עדים בימינו".
בין אנורקסיה לבולימיה
אחת הבעיות הנפוצות, שמורגשות בגני החיות היא האכלת החיות במזון שלא נועד להם. "לעיתים קרובות מדי," מסביר לדיאנסקי, "אנשים משליכים דברי מזון, שקיות פלסטיק שמתעופפות אל הכלובים ויש גם שזורקים חפצים שונים לתוך הכלובים". נראה שגם חלק מהאחראים על פינות הליטוף לא באמת שומרים על התזונה של בעלי החיים. אחת העובדות בפינת זוחלים בארץ, שהגישה תלונה ב"אנונימוס", מספרת:" על חלק מהאקוואריומים הודבקו מדבקות ובהן היה כתוב מה המזון המתאים ללטאה או הנחש המונחים בפנים....לא היה שום קשר בין מה שנכתב במדבקות לבין התזונה שניתנה לזוחלים אלו. הם הואכלו בירקות עייפים שנתרמו מאיזה ירקן... רבות מהלטאות מתו. האיגואנות לא קיבלו אפילו תאורה נאותה כדי לשמור על חום גופן הצנום ונפטרו בזו אחר זו."
כמו פטריות אחרי הגשם, מציפים היום את רוב הקניונים בארץ פינות ליטוף. "בפינות הליטוף שנמצאות בקניונים," מספר לדיאנסקי, "מתנפלים על ארנבון מסכן קבוצה של ילדים שכל אחד מהם מושך אותו אליו. מלבד הנזק הנפשי שהחיה עוברת, יש גם נזק פיזי שעלול להגיע עד למקרים של מוות". אחת התלונות שהגיע ל"אנונימוס" מפי עובד שעבד באחת מפינות הליטוף בארץ ממחישה את הבעיה: "בערך פעם בחצי שעה הילדים היו רבים בניהם על הארנבים הקטנים. הם ממש משכו אותם אחד מהשני, כל אחד מחזיק ברגל או בראש ומושך לכיוון שלו, או שאחד מועך לגמרי את הארנב בין זרועותיו והשני מנסה בכוח להוציא אותו. אולי הילדים לא ממש הבינו את הכאב שהם גורמים לחיות ולכן התייחסו אליהם כמו אל צעצועים, אבל ההורים לא ניסו יותר מדי להסביר את זה לילדים ויותר השתעשעו וצחקו ממעשי ילדיהם. גורלם של האפרוחים היה הכי גרוע. גם עליהם נלחמו הילדים, משכו, מעכו והפילו. מתוך 30 אפרוחים, מדי יום מתו כ-25 אפרוחים, ולמחרת הגיעו אפרוחים חדשים, שגם הם לא שרדו יותר מיומיים."
יש טיוטה
טיוטת התקנות להחזקה והפעלה של פינות חי המתנסחת בימים אלו כוללת דגשים על מספר המדריכים שצריכים להיות בכל פינת ליטוף על מנת שיוכלו לפקח על רווחת בעלי החיים, הגבלה על מספר המבקרים, ועוד: "מבקר לא ייגע בבעל חיים בתחום הליטוף אלא באישורו ובפיקוחו של המדריך,", מוסיף לדיאנסקי. בכל הנוגע לאחראים על פינות הליטוף, מסביר המנכ"ל כי התקנות אף יכללו איסור על החזקת בעל חיים אלא אם בפינת הליטוף יש מקום שאליו החיה תוכל לפרוש למנוחה מבלי שהמבקרים יוכלו ליצור מגע." ב"תנו לחיות לחיות" מקווים כי בתוך שלושה עד ארבע חודשים יובאו התקנות להצעה בוועדת החינוך. עד אז, שימו עין כל הזאטוטים.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: " השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר עובדים בימים אלו על כתיבת טיוטת תקנות צער בעלי חיים, העוסקות בין היתר בהחזקה והפעלה של פינות ליטוף. טיוטת התקנות נכתבת בשיתוף עם עמותות למען בעלי חיים, נציגי משרד המשפטים וועדת החינוך של הכנסת. עד סיום העבודה על התקנות וכניסתן לתוקף, הוציא מנהל השירותים הוטרינריים נוהל מנחה ברוח התקנות שעל פיו יש לפעול. עם כניסת התקנות לתוקפן תתאפשר גם אכיפת הנושא על פי החוק. תלונות המתקבלות במשרד, בנוגע לתנאי אחזקה בעיתיים או לעבירות על חוק צער בעלי חיים בפינות חי ופינות ליטוף נבדקות ביסודיות, תוך הגעה למקום המדובר ובדיקה בשטח. במידה ונמצא כי אכן מתבצעת עבירה על חוק צער בעלי חיים, מתקיימת חקירה ומוגשת תביעה במידת הצורך."



