צער בעלי כלבים

יואב (שם בדוי) איבד את הכלבה שלו לפני כחודש. במשך חודש שלם תלה מודעות בכל רחבי תל אביב ואף הציע פרס כספי גבוה למוצא הישר. הוא ביקר במכלאות, חיפש בשטחי העמותות, ובכל מקום השאיר את פרטיו בתקווה שיחזרו אליו. כל מי שאי פעם איבד חיית מחמד יכול להזדהות: החיפושים הקדחתניים, הדאגה מגורלם הידוע מראש של כל כך הרבה כלבי רחוב ולבסוף, החשש המתמיד מפני המתה על-ידי מוסד כלשהו.

בשיחת טלפון אחת

לפני כשנה, השאיר יואב את כלבתו לכמה ימים בפנסיון של צער בעלי חיים תל אביב. הפרטים שלו, כולל מספר הטלפון והכתובת, נמצאים במערכת של האגודה. כשחיפש אחר כלבתו השבוע הגיע גם לשם והשאיר שוב את פרטיו למקרה שכלבתו תגיע לשם. כאן מתחיל הסיפור להסתבך: "לפני כמה ימים," מספר יואב, "התקשר אליי מתנדב מצב"ח, שראה את המודעות שלי ברחבי העיר ואמר לי שנראה לו שהכלבה שלי אצלם והוסיף: 'לך לשם מהר, היא כבר שבוע שם'". יואב מיהר למשרדי האגודה עם חבר; כשהגיע לפקידת הקבלה, זו בדקה במחשב ומצאה במהירות את פרטיה של הכלבה ואת פרטיו של בעליה בזכות השבב שעל הכלבה. "פשוט עמדתי שם המום," משחזר יואב. "שאלתי את הבחורה, למה לא הודעתם לי שהיא כאן? אני לא מתפקד מרב דאגה. לא היה לה מה להגיד לי, היא אמרה שהיא מצטערת ושמיד יגיעו לקחת אותי לראות את הכלבה".

אין כניסה

יואב הובל על-ידי אחת מהמתנדבות אל האזור "האסור", אליו אין כניסה אלא לעבודי המקום, ואשר שם מוחזקים כלבים שנתפשו למשך עשרה ימים במטרה לוודא שאינם נגועים בכלבת. יואב לא הורשה להיכנס. "היא אמרה לי לחכות בחוץ. אמרתי לה שאני לא נשאר בחוץ ולא נעליים. אני רוצה לראות את הכלבה שלי". אחרי ויכוח סוער, ללא הסברים מצד המתנבת על סיבת איסור הכניסה, הורשה לבסוף להיכנס. "ראיתי שם כלבים כאלה יפים, שזה שובר את הלב. ראיתי את הכלבה שלי, רזה ואומללה. המתנדבת אמרה לי: 'אל תגיד שאמרתי לך אבל היא כבר שבוע כאן'. אני לא מבין את זה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה להרים אליי טלפון. אני הייתי שם הרי לחפש את הכלבה, השארתי את הפרטים שלי, חיפשתי בין הכלובים. איך הייתי אמור לראות את הכלבה אם היא באזור אסור לכניסה?"

מבולבלים? גם יואב

לאחר שאסף את הכלבה, החליט יואב להתעמת עם עובדי האגודה. "הם אמרו לי שהם שלחו לי מכתבים והתקשרו אליי. מתי בדיוק הם התקשרו אם לפני רגע אותה בחורה ביקשה ממני סליחה? הייתי מחובר לטלפון כל היום בתקווה שמישהו יתקשר להגיד לי שהוא מצא את הכלבה. אמרתי לה שאני יכול להראות לה ברשומות של הנייד שאף אחד לא התקשר. חשוב לי לספר את הסיפור הזה, כי אולי יש אנשים שמחפשים עכשיו את הכלב שלהם ואפילו אם יש לו שבב, הוא יכול להיות בצער בעלי חיים ואף אחד לא מודיע להם על כך. אני מציע לכל מי שאיבד את הכלב שלו שייגש לשם".

תגובת האגודה: "שיודה לנו במקום להתלונן"

מצכר בעלי חיים תל אביב נמסר בתגובה: "אגודת צער בעלי חיים ישראל-תל אביב הינה האגודה הוותיקה בישראל. מידי יום אנו מקבלים עשרות בעלי חיים משוטטים ומספקים להם מקלט, אוכל, קורת גג וטיפול רפואי. הכלבה המדוברת הגיעה יואבנו ב- 6.5 על ידי אדם שמצא אותה משוטטת ברחוב. בבדיקה נתגלה כי הכלבה נושאת שבב. פנינו למוקד השבבים וקיבלנו את פרטיו של בעליה (טלפון וכתובת), אך בעל הכלבה היקר עבר דירה ובחוסר אחריותו שכח לידע את מוקד השבבים כי שינה כתובת ומספר הטלפון שהיה ברשותנו לא היה זמין. נעשו מספר ניסיונות מטעם האגודה לאתר את בעלי הכלבה, האחת באמצעות שליחת מכתב והשנייה דרך מספר הטלפון שקיבלנו ממוקד השבבים."

"בסופו של דבר, היה זה מתנדב של האגודה שראה את המודעה בתל אביב וזיהה את הכלבה שבתמונה והוא הביא לפתרון הבעיה ואיתור הבעלים. מצד הבעלים לא היה שום ניסיון לאתר אותה אצלנו באגודה. נוסף על כך יש לציין שכלבתו קיבלה מקלט מסכנות הרחוב וטיפול רפואי. לאחר שחזרה לבעליה המשיכה הכלבה לקבל טיפול חינם והבעלים היה צריך להודות במקום להתלונן. המתחם הסגור הוא מתחם שיואבו מגיעים כלבים מהרחוב טרם העברתם לכלביות, שם הם נמצאים בתקופת הסגר על מנת לשלול מחלות מדבקות לבני אדם וגם לבעלי החיים הנמצאים באגודה. כל אדם שמגיע לאגודה רשאי לבקש מעובדי האגודה לבדוק אם כלבו נמצא במתחם הסגור, אך משום שהבעלים לא ביקר באגודה לבדוק אם כלבתו שם לא הייתה אפשרות לאתרה."