כנפיים שבורות

חקלאי הגליל העליון בענפי גידולי השדה, יתכנסו מחר (שלישי, ה-5 באוגוסט) למה שהם מכנים כ"כנס חרום" לקראת חזרתם לארץ של העגורים משהותם באירופה. החקלאים תובעים ליישם במלואה את התוכנית להאכלה מסודרת של העגורים כדי לצמצם את הנזקים שנגרמים מפשיטתם על שדותיהם. עיקר העול נופל עליהם, קובלים החקלאים, על אף התחייבויותיהם של משרד החקלאות, קק"ל ורשות הטבע והגנים, לקחת חלק בפרויקט.

מכרה העגורים

חקלאי הגליל העליון מספרים על כ-85 אלף עגורים שבאים לבקר בישראל מדי שנה. מכיוון שגידול החקלאים ערבים לחיכם, הם מביאים איתם עוד חברים לסעודה כך שמספרם גדל, אך ייבול החקלאים קטן. על מנת לפתור את הבעיה לטובת שני הצדדים, החליטו החקלאים לסדר פינות האכלה מסודרות לעגורים. בשנים האחרונות, הם טוענים, הם מימנו את הוצאות האכלה מכספם הפרטי. זמיר כרמי, מרכז התארגנות גידולי השדה בעמק החולה, מספר: "כולם התרגלו למצב האבסורדי שהחקלאים, שהם הניזוקים הישירים מהעגורים, מממנים מכספם הפרטי את רוב הפרויקט שהתחייבו לקחת בו חלק משרד החקלאות, קק"ל ורשות הטבע והגנים. הפרויקט הזה הוא לא רק לטובת החקלאים, הוא נועד להשאיר את העגורים בעמק החולה, לרווחת מבקרים מכל הארץ ומי שמארחים אותם באזור הצפון ונהנים מההכנסות".

תיאבון וגרעון

לדבריו של כרמי, לאחר שנה של "נדנודים חוזרים ונשנים", משרד החקלאות וקק"ל נתנו בשנת 2007 כ-100,000 שקלים כל אחד. "הבטחות יש לכולם," כועס כרמי. "כולם באו, סיירו, הבטיחו הבטחות, שיעזרו ויתמכו, אבל שום דבר לא קרה עם זה. רשות שמורות הטבע והגנים לא הביאו גרוש לפרויקט". רשות הטבע והגנים טוענים, מצידם, כי אינם מחויבים לעזור במימון הפרויקט: "חלקה של רשות הטבע והגנים בפרויקט הוא בניטור אוכלוסיות העגורים", מסבירה דוברת רשות הטבע והגנים אסנת איתן. "הווה אומר, מעקב אחרי המיקום של העגורים, שינויים בגודל האוכלוסיה והכוונה של פעולות הממשק בהתאם לממצאים. את זאת עושה הרשות בהתמדה מתקציבה, להנאתם של כל הגופים המעורבים, המקבלים נתונים אלה.זה חלקה ותרומתה של רשות הטבע והגנים - אשר מוסכמת על כל השותפים."

כרמי מסכים אמנם כי "רשות הטבע והגנים עושים עבודה נהדרת בשטח", אבל עדיין מצפה לכסף: "הייתי מצפה מהם שכמו שאר השותפים בפרויקט, שגם הם ישימו. הם לא שמו גרוש במשך כל הזמן הזה ויצא שקיבלנו את זה כעובדה קיימת אבל הייתי מצפה שגם הם יקחו חלק בנטל הכלכלי".

כרמי מסביר כי האכלת העגורים מתחילה בדצמבר ונמשכת עד אמצע מרץ. "אנחנו קונים 425 טון תירס להאכלת העגורים, כשטון תירס עולה בסביבות ה-1,000 שקל. בנוסף לזה צריך לשלם על מכונה שתפזר את התירס, לשלם לכעשרה עובדים שישמרו על השדות, זה המון הוצאות. העניין הוא שאנחנו לא מפילים הכול על הגופים שהבטיחו לעזור, אנחנו נשתתף בהוצאות, אבל אי אפשר שהכול יהיה עלינו".

בשנה האחרונה עלות הפרויקט התייקרה בצורה חדה בשל האמרת מחירי המזון להאכלת העגורים בשיעור של כ-50%. משרדי הממשלה, טוען כרמי, טרם העבירו את השתתפותם בהאכלת העגורים ובפרויקט נוצר גרעון. מכתב שנשלח על-ידי קק"ל בחודש מאי השנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שי אביטל, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורלי יחזקאל, מנכ"לית משרד החקלאות, יעל שלתיאל ויש וינר, סמנ"כל משרד התיירות, מחזק את דברי כרמי על מחיר הפרויקט: "עלות הפרויקט בשנים 2007-8 הגיעה ל- 1.2 מיליון ₪. עלות הפרויקט עלתה בשנים האחרונות עקב עליית מחירי התירס, המזון העיקרי המוגש לעגורים בשטחי ההאכלה, ועליית מספר העגורים החורפים בעמק."

"התוצאות עלולות להיות הרות אסון"

איש העסקים נוחי דנקנר נרתם לעזרתם של החקלאים ותרם דרך חברת IDB, אך זו עדיין לא כיסתה את כל העלויות. "חשוב לי להדגיש," אומר כרמי, "נמצא פתרון לבעיה, פתרון שמוסכם על כל הגופים הירוקים, רק שצריך לממן אותו. זה פרויקט של מליון וחצי שקל ואנחנו לא מסוגלים לממן אותו לבד". כרמי מזהיר שאם לא יועברו התקציבים להאכלת העגורים, יצטרך כל אחד מהחקלאים לנהוג על פי ראות עיניו כדי לשמור על מקור פרנסתו והתוצאה עלולה להיות הרת אסון: "אנחנו לא רחוקים מהיום שבו שחקלאי, שצריך לשמור על הפרנסה שלו, ירעיל את העגורים או יעמוד באמצע השדה ויירה בהם. אז זה יגיע לתקשורת ואולי יתחילו לעשות משהו".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש נוהל תמיכה לחקלאים בגין נזקי עופות בר. המטרה היא להכיל נוהל אחיד שייתן מענה לכלל הפגיעות שעלולות להיות לחקלאים כתוצאה מעופות בר, כדוגמת העגורים והקורמורנים. המצב החוקי כיום אינו מאפשר למשרד להעניק תמיכה ללא גיבוש נוהל כולל".

ד"ר עמרי בונה, מנהל מרחב צפון של קק"ל מסר בתגובה כי "קק"ל שותפה פעילה בפרויקט העגורים ובאופן עקרוני אנו שותפים לרצון החקלאים לגבש כבר בזמן הזה תוכנית עבודה תקציבית שתופעל בעונת העגורים הקרובה. משרדי הממשלה שאליהם פנינו היו שותפים בעבר ובהווה לפרויקט אך את תרומת משרדי הממשלה צריך לגבש כל שנה מחדש, דבר המקשה על ניהול תקין של הפרויקט, בעוד שהשתתפות של שאר הגורמים בדרך כלל קבועות ומגיעות במועד. לפיכך פנינו למשרדי הממשלה על מנת לקבל תשובותיהם. כמו כן התקיימה פניה ספציפית למשרד החקלאות שייקח על עצמו לרכז את ההשתתפות של משרדי הממשלה השונים בפרויקט. אנו מקווים שתשובות מהירות ממשרדי הממשלה יאפשרו את קיום הפרויקט במתכונתו המלאה על פי התוכנית".

אנחנו לא רחוקים מהיום שבו שחקלאי, שצריך לשמור על הפרנסה שלו, ירעיל את העגורים או יעמוד באמצע השדה ויירה בהם