רגלי, מוקי

פקודת "רגלי" והגורצ'יק הולך לצדכם בשמחה. המדריך שלנו מסביר לכם איך לעשות את זה בבית

נו... אז איך היה לגור עד עכשיו? הוא הצליח להתרגל לקולר, הוא למד לבוא אלינו והוא יודע כבר לשבת ולהמתין ל"פרס". מזל טוב הגור, הגיע הזמן ללמוד ללכת עם רצועה.

בתחילת התהליך נחבר את הרצועה לקולר של הגור ונאפשר לו לשוטט בבית חופשי ומאושר, כשהרצועה משתרכת אחריו על הרצפה. מהר מאוד תהפוך הרצועה לחלק אינטגראלי מעולמו של הגור והיא תפסיק להעסיק אותו. זה הזמן להתחיל ללמד אותו ללכת אתנו כשאנחנו מחזיקים ברצועה בידינו. בכל מצב עלינו לשמור על רצועה רפויה ונקפיד לא למתוח אותה – כל מתיחה מהווה "תיקון" ואין בכוונתנו ל"תקן" את הגור בשלב זה.

נקרא לגור אלינו, הוא בא ומקבל צ'ופר; הוא מתיישב הוא מקבל צ'ופר. נתרחק מספר צעדים ונקרא לו אלינו – הוא בא נבקש ממנו לשבת ורק לאחר שהוא יישב יקבל צ'ופר. נחזור על כך מספר פעמים. לאחר מכן, כאשר הגור ישב ויקבל צ'ופר נרים את הרצועה נתרחק צעד או שניים (נשמור על רצועה רפויה), נעודד אותו לבוא איתנו וכשהוא בא איתנו ניתן לו צ'ופר, נחזור על כך מספר פעמים וברגע שהוא יעשה זאת באופן משביע רצון נלך איתו כשאנחנו מחזיקים את הרצועה, ניתן לו צ'ופר כל כמה צעדים מבלי להפסיק את ההליכה ובהדרגה נגדיל את מספר הצעדים שלאחריהם הוא יקבל צ'ופר, עד שהגור יפנים זאת וילך איתנו גם ללא צ'ופר. מעת לעת לעתים יותר רחוקות נצ'פר אותו בכל זאת, כדי שלא ישכח ש"כדאי" לו ללכת איתנו עם הרצועה ביד.

אם הגור סיים לקבל את מכסת החיסונים שלו, אפשר לצאת איתו לרחוב ולתרגל הליכה עם רצועה ברחוב. סביר להניח כי ברחוב יהיו לו הרבה גירויים ודברים חדשים שיסקרנו אותו. בכל פעם שהוא מתרחק מאיתנו הוא ימתח את הרצועה. ברגע שאנחנו מרגישים שהרצועה מתוחה, נעצור ונמתין. הגור ינסה למשוך אותנו לכיוון שלו, הוא עשוי להתיישב שם ולחכות שנגיע אליו וכדו'... אלה המצבים שלא נגיב עליהם. נמשיך לעמוד מבלי להתייחס אליו עד שיחליט שכדאי לו יותר לחזור אלינו. לכשיגיע אלינו, הוא יקבל צ'ופר ואז ממשיכים ללכת עד שהגור מאבד עניין בסובב אותו ונשאר איתנו לכל אורך הצעידה.

כיוון שהרחוב הוא טריטוריה חדשה עבור הגור ויש בה אלמנטים מלחיצים, כדאי לשים לב להתנהגותו. אם הוא מראה סימני לחץ – זנב בין הרגליים, אוזניים שמוטות לאחור או לצדדים (תלוי בגזע), ראש מונמך, מזיל ריר, מפהק הרבה – נתעלם ממנו לחלוטין. ליטוף, קולות חיבה, הרמה על הידיים מהווים כולם חיזוקים חיוביים המלמדים אותו לפחד יותר ואין בהם כדי להרגיע אותו. על כן, נמתין בסבלנות עד שהגור יירגע לחלוטין ונחזק אותו על התנהגות רגועה בלבד!!

ההדרכה מועברת באדיבות יוסי סמואל, מנהל האקדמיה הישראלית לכלבנות