רוצים ששחורי ישכב?

אז הגור שלנו יודע כבר לבוא אלינו, לשבת וללכת עם רצועה ב"רגלי". במהלך השבועות האחרונים למד הגור הרבה, הרבה מאוד. אבל למרות זאת, הגור מסוגל ואפילו רוצה ללמוד עוד דברים חדשים.

כעת הגיע הזמן שנלמד אותו לרדת ל"ארצה".

אז כרגיל, מכינים מיני "מטעמים" לגור שלנו בפאוצ' ומתחילים לעבוד. לא לשכוח – תמיד נתחיל ללמד את הגור פקודה חדשה בתוך סביבה מוגנת וסטרילית ללא גירויים.

נקרא לגור אלינו ונושיב אותו מולנו – ניתן לו צ'ופר. נעשה זאת מספר פעמים, כדי שייכנס לפוקוס. כעת נכרע ברך מול הגור היושב, ניתן לו להריח את הצ'ופר בידנו הקמוצה ונוריד את ידנו מתחת לאפו בהדרגה לכיוון הרצפה, מבלי שנרחיק את היד מקו מיקום ראשו. ברגע שהוא מוריד את הראש לרצפה נעודד אותו על כך ונצ'פר אותו בצ'ופר קטן. אם תוך כדי הורדת הראש הוא מרים את ישבנו מהרצפה, נרחיק ממנו את הצ'ופר, נושיב אותו בשנית ונחזור על התהליך מהתחלה.

בדרך כלל, בתחילה יוריד הגור את ראשו לרצפה ויקבל מן גבנונית מעוגלת, נרחיק במילימטר או שניים את היד עם הצ'ופר אלינו בקו הרצפה ונעזור באמצעות פעולה זו להתמתח לתנוחת שכיבה. ברגע שהגור נשכב – נצ'פר אותו בחופן צ'ופרים ונעודד אותו על כך בהתלהבות רבה.

בכל פעם שהגור מבצע באופן מלא פקודה חדשה, יש להתלהב מאוד מכך, למחוא לו כפיים, לומר לו בקול מתלהב ובשפת גוף שמחה "כלב טוב" ובעיקר יש לתגמל אותו על כך מלוא החופן.

יש לתרגל את פקודת ה"ארצה" במשך שבוע עד שבועיים יום-יום לפחות פעמיים ביום, בעת הטיולים, וכרגיל, מתחילים במקום מוגן וככל שהוא מבצע את הפקודה יותר ויותר לתרגל אותה בחוץ במקומות סואנים יותר ויותר. יש לבחון את יכולת ההשארות שלו בארצה כאשר אתם פוגשים מכרים ברחוב וכדומה.

בכל מקרה לא לשכוח, שהגור כבר יודע לבצע מספר פקודות, יש לתרגל גם אותן במהלך התרגול על הפקודה החדשה, אך לשים דגש ולתרגל בעיקר את פקודת "ארצה".

מבלי משים, כאשר אנחנו מטיילים עם הגור ברחוב ופוגשים מכרים, אנחנו נוריד אותו ל"ארצה" ונשתדל שהוא לא יזוז מתנוחה זו עד כמה שניתן, זהו תהליך שבעצם מכין אותו למצב של "ארצה-השאר".

ההדרכה מועברת באדיבות יוסי סמואל, מנהל האקדמיה הישראלית לכלבנות