קופי פייסט למיצי
במקום להביא גור עזוב הביתה, למה לא לקחת את הקיים ולשכפל? מדולי ועד מיצי: שיבוט בעלי חיים, ואיך סרט מדע בדיוני יכול להפוך לסרט אימה

גיזמו הקטנה נולדה בטקסס בדצמבר 2004 היא לא ינקה, כי לא היה לה ממי. לחתולה אין אמא ואין אבא, והקשר הנורמלי היחיד שלה לעולם הטבע עובר דרך מבחנה: גיזמו הקטנה היא שיבוט של גיזמו, חתולה סיאמית מעורבת שנפטרה בשיבה טובה כשהייתה בת 13, כתשעה חודשים לפני כן. בעליה המאושר של גיזמו, יועץ השקעות כבן 40, סיפר שהוא "חסר מלים מרוב אושר".
גיזמו היא אחת מהחתולות ששובטו על-ידי GSC, חברת ביוטכנולוגיה לשיבוט חתולים, אשר רשמה פטנט על העברת כרומטין (חומר בגרעין התא אשר ממנו נוצרים הכרומוזומים בעת חלוקת התא) למטרת שכפול כל מיצי באשר היא. GCS נסגרה השנה, אך לא עקב הפגנות מרעישות בשעריה מצד ארגוני חיות, או מצפון ביולוגי שגידלה בוקר בהיר אחד. GCS נסגרה משיקולי עלות ותועלת, שכן לא היו הרבה אנשים שהיו מוכנים לשלם את התעריף של 32,000 דולר לשיבוט החתול, סיאמי ככל שיהיה. אבל העתיד כבר כאן: חברות דומות מבטיחות שעם התקדמות הטכנולוגיה, ומדובר בעניין של עוד שנים בודדות בלבד, המחיר ירד פלאים. שיבוט בעלי חיים: למה זה קיים ומי צריך את זה, מלבד יועצי השקעות עם יותר מדי כסף בעו"ש.
דולי, מאחורייך
החידה השבועית לילד המשובט: מה המשותף לעזים, כבשים, פרות, ארנבות, סוסים, צבאים ועכברים? כולם שובטו, ובהצלחה יחסית (יחסית לזה שאף אחד לא האמין שזה יצליח, ויחסית לזה שהם לא מתו מיד). הקרוסלה הגנטית התחילה עם דולי, הכבשה המשובטת הראשונה שנולדה בסקוטלנד ב-1996, והוכיחה לעולם שני דברים: אלף, שיבוט אינו פנטזיה מסרט מדע בדיוני. בית, לסקוטים יש יותר מדי זמן פנוי.
ניתן להסביר את עקרונות השיבוט בכמה אלפי מלים, אך לא יזיק לסכם: כל תא בבעל חי מכיל "שרטוט" גנטי של החיה כולה. עם התפתחות העובר ברחם מתרחש תהליך הנקרא הבדלה: גנים מסוימים מופעלים או מנוטרלים בתאים מסוימים. התוצאה היא תאים עם תפקידים ופונקציות שונות כגון תאי דם, תאי מוח, תאי עור, וכדומה. במשך שנים רבות האמינו בקהילה המדעית כי ההבדלה הנה תהליך בלתי הפיך, כלומר, אין אפשרות לבצע הבדלה על תא עור שכבר הובדל, בכדי שימלא פונקציה שונה. דולי, כאמור, הפכה את הקערה על פיה ועשתה היסטוריה: דולי היא כבשה ששובטה מתא יחיד של כבשה בת 6. לידתה הוכיחה שיש אפשרות, תיאורטית לכל הפחות, לשבט כל יונק, כולל חתולים וכלבים.
דולי סימנה את תחילת הבהלה לשיבוט. פתאום, כולם הבינו איך עושים את זה: ב-1997 נולדה הפרה המשובטת הראשונה מתא של עובר, והעכברה המשובטת הראשון. שנתיים לאחר מכן נולד הזכר המשובט הראשון – עכברון קטן בשם פייברו. בשנת 2000 היה זה תורם של החזירים והעז הראשונה, ובשנת 2001 נולד גור החתולים המשובט הראשון, העונה לשם הגברי סיסי. סנאפי, הכלב המשובט הראשון, נולד בסיאול ב-2005.
רגע, אבל מיצי היתה יותר רגועה
כישלונה העסקי של GCS לא מסמן את סופם של ניסיונות השיבוט. חברות אחרות, כגון "לזרון" ו"פרפטואט" עוסקות בהקפאת תאי די.אן.איי של כלבים וחתולים, במטרה, כך לפי פרפטואט, "להשתמש בתאים לשם שיבוט עתידי". הצלחתן של החברות הללו נשענת על הפמפום התמידי של תקוות השיבוט: בקרוב זה יקרה בקנה מידה גדול, בקרוב זה יהיה זול, בקרוב כולם יעשו את זה. בינתיים, חברות השיבוט לוקחות בין 700-1,300 דולר על עיבוד הדי.אן.איי של החיה הקיימת וכמה מאות דולרים נוספים לשנה על הקפאת התאים. לא זול, אם לוקחים בחשבון שאימוץ חתול או כלב מצער בעלי חיים עולה כמה עשרות עד מאות שקלים לכל היותר: עלות המונית לשם ובחזרה.
כצפוי, ארגוני החיות משתמשים בטיעון דומה: יש מספיק חתולים וכלבים הזקוקים לאימוץ, ואין שום רווח חברתי בשיבוט החיות הקיימות. אופיו הניסויי של מדע השיבוט הופך כל ניסיון לשיבוט לניסויים לא מחויבים מהמציאות בבעלי חיים, ותהליך גירוד תאי הדי.אן.איי כרוך בכאב לחיות. מלבד זאת, הם מזכירים, אנשי העשירון העליון המשבטים את חיות המחמד שלהם צריכים לזכור שהחיה המשובטת דומה רק במעט למקור. גם חברות השיבוט מודות בכך. גיזמו הקטנה דומה לגיזמו רק במאפיינים פיזיים מסוימים (אך לא בכולם), ולא בהכרח באופי.
הסקרנות תהרוג את החתול?
בניגוד לאמונה הרווחת, אין מספיק ראיות בכדי להצהיר חד משמעית שחיות משובטות חיות פחות, או שאיכות חייהן ירודה. דולי אכן נפטרה בגיל 7 מדלקת פרקים, 5 שנים מוקדם מגיל המוות הממוצע של כבשים. עם זאת, אין מספיק חיות משובטות בכדי לבדוק אם מותה המוקדם של דולי קשור לעובדה ששובטה מחיה בת 6, ולכן מותה המוקדם היה צפוי מראש, או שדלקת הפרקים שלקתה בה היא מקרית לחלוטין ולא קשורה לשיבוט. דולי המליטה שלושה טלאים בריאים לחלוטין שבדיקתם לא העלתה בעיות יוצאות דופן, הישג אדיר למדע השיבוט.
למרות שאין מספיק ראיות מדעיות לכך ששיבוט לא עובד, אין גם מספיק ראיות שיוכיחו את ההיפך. במלים אחרות, זה לא הזמן לקחת הלוואה מהבנק ולפתוח מרפאת שיבוט: נרשמו לא מעט מקרים של התפתחות לא תקינה של השליה אצל החיה המשובטת, מות הגורים של החיה המשובטת או מות החיה המשובטת עצמה בזמן הלידה. הבעיה טמונה בחוסר ידע מספק. אף אחד עדיין לא יודע מספיק על גנטיקה כדי לקבוע אם הבעיה היא בחולה או ברופא. בעיות אתיות ימשיכו לצוף כל עוד בני אדם מתעקשים לשחזר את הקיים בצורה לא טבעית, וכל עוד מדענים ישכחו שבדרך להשתלת לבו של חזיר בבית חזה אנושי, יש גם לא מעט קמפיין שיווקי שצריך להיעשות.
קחו מספר, אתם הבאים בתור
ב-2001 הצליחו מדענים לייצר לראשונה עובר אנושי משובט. מטרת המחקר היתה ייצור תאים עובריים נוספים מהתא המקורי, ולא השתלת העובר בבטנה של אם פונדקאית. לרווחת אנשים שיצאו מ"בלייד ראנר" באמצע בלי להביט לאחור, תאי העובר הפסיקו להתחלק לפני ניסיון החוקרים להעתיקם. אבל זה קרוב מספיק, וזה יקרה. חוזקה של מדינה נמדד ביחסה לחוליה החלשה ביותר: אנושות המאפשרת ניסויים בבע"ח לצרכים קוסמטיים כגון מסקרה או קרם פנים, או שיבוט שלא למטרת מחקר רפואי, תאפשר לבסוף גם שיבוט בני אדם. קדימה לממ"ד.