סקס אחר
הזברה חושף שיניים, הג'ירפה משתינה על בן זוגה, והקרנפים ברמת גן אוהבים להתכרבל: על מנהגי החיזור של החיות, וכמה סיפורים עסיסיים מהספארי ברמת גן, שם האהבה פורחת כל השנה
כמה טוב לחיות שהן לא זקוקות לתאריך מיוחד במהלך השנה בכדי להביע אחד כלפי השני את יצר התשוקה. במעגלים קבוצתיים במקום העבודה, בלימודים ועוד בימי תנועות הנוער, אין אחד שלא עבר את השאלה: "איזו חיה הכי מאפיינת אותך?". בפעם הבאה שהשאלה הזו נזרקת לאוויר, לפני שאתה עונה 'אריה' ואת עונה 'נחש', כדאי שתחשבו פעמיים: על מנהגי החיזור של עולם החי.
גולדן שאוור
אומרים שגברים יגידו הכול בשביל להכניס אישה למיטה. אומרים שנשים, לעומת גברים, לעולם לא ישכבו עם כל אחד ותמיד יבררו ויעבירו את הבחורים סלקציה לא פשוטה. מסתבר שגם בטבע, העניינים עובדים בצורה דומה, אם כי במקרה של הג'ירפות, נראה שאולי עדיף לכולנו להישאר בבר. "אצל הג'ירפות, הזכר בוחר את הנקבה שעימה יזדווג, לאחר שהוא טועם את השתן שלה," מספרת ניב נודלמן, רכזת ההדרכה בספארי ברמת גן. "אם יש לה הורמונים בשתן, הוא 'יסכים' להזדווג איתה". למרות ה'סטייה', נודלמן מציינת כי החיזור כולל גם הרבה ליפופי צוואר וכי השמועה אומרת שהגודל כן קובע וכי הנקבה מבחינתה תבחר בזכר עם הצוואר הארוך ביותר.
זכר הזברה, דווקא, מוותר על השתן והולך על חיוך סטייל קולגייט: "הזכר שיש לו בלוטת ריח בחניכיים,", מסבירה נודלמן, "מסתובב כשהוא חושף את חניכו הורודות שמראות לנקבות שהוא למעשה מוכן לפעולה. כשהנקבה תתקרב אליו, הוא יישך אותה בעדינות כחלק מהמשחק המקדים".
רווקה מעוניינת ביען
אבל נראה שהגבר שכולנו היינו שמחות אם היה שלנו הוא היען. נודלמן מתארת את היען שהופך כולו סמוק ואדום כשהוא רואה נקבה שמוצאת חן בעיניו. "הרגליים והפנים שלו הופכות אדומות וכשהוא מבחין בנקבה שמוצאת חן בעיניו הוא נראה כמי שכורע ברך, פרוש את כנפיו לצדדים ורוקד לכבודה ריקוד". נקבת היען, כיאה לנקבה, משחקת אותה קשה להשגה וגורמת לזכר להתאמץ ולהראות את נכונותו האמיתית. "אחרי שהיא משחקת את הקשה להשגה, היא נעמדת מולו, פורשת את הכנפיים שלה לצידי גופה וזה נראה ממש כאילו היא מתפשטת לכבודו," מתארת נודלמן בהתרגשות.
סאדו מאזו בג'ונגל
אחרי שהוכיחו את עצמם בשלבי החיזור, נשאלת השאלה עם מי כדאי להיכנס למיטה. לא ממש מפתיע לגלות שמי שנחשב לפעיל ביותר, מבחינה מינית, הוא מי שהוכתר כמלך החיות - האריה. "הזכר יכול להזדווג 150 פעם ביום," מספרת נודלמן, "כשה-150 פעם הללו יכולות להיות עם אותה נקבה או עם מי שמגיעה. מה שמדהים זה שאיבר המין של האריה ובכלל אצל החתוליים, הוא קוצני. יש לו ממש זיפים על איבר המין כשבחדירה הם נכנסים עם כיוון הכניסה אלה שביציאה הם ממש שורטים את איבר מינה של הנקבה, היא ממש צורחת מכאב, אבל אחרי חצי שעה, היא יכולה להגיע לעוד סיבוב".
נודלמן מסבירה כי בזמן שהזכר פוצע את הנקבה, הוא למעשה גורם להפרשת הורמונים שמביאים לביוץ אצל הלביאה. "יש להם הזדווגות מאוד אלימה," מתארת נודלמן, "בזמן ההזדווגות הוא ממש תופס אותה בצוואר ויש מלא גניחות קולניות, שלא לדבר על הזעקה שנשמעת כשאקט החדירה מסתיים". מי שמצטרף לקבוצת הגונחים הקולניים הם דווקא הצבים. "זה ממש מביך כשזה קורה," מספרת נודלמן. "זה ממש נשמע כמו שני בני אדם שמקיימים יחסים ועושים דברים גסים מאוד. מאוד מביך".
רומנטיקה בגרוש
מי שנראה כפרטנר רומנטי במיטה הוא הקרנף. "איבר המין של הקרנף נראה בקצהו כמו פרח. "בזמן ההזדווגות, 'הפרח' יוצר מעין פקק, שמחבר אותם יחד. לפני שבועיים ראינו את עטרי וקרנבלה ,הקרנפים שלנו בספארי, מזדווגים. ההזדווגות נמשכה קרוב לחצי שעה ואחרי שהכול נגמר, עטרי היה ממש גמור ומותש שהוא פשוט הניח על קרנבלה את הראש ולא זז".
תמיד אהבה
אבל לא הכול תמיד סובב סביב סקס. בשביל למצוא אהבה אמיתית, צריך עוד כמה דברים. בספארי ברמת גן, נמצאות הרבה ציפורים שנפצעו ולא יכולות לחזור לטבע מחשש שלא ישרדו. מתברר שסיפורי האהבה הגדולים ביותר, מתרחשים דווקא אצל אלו שאוהבות לעוף במרחבים.
שגית הורביץ, דוברת הספארי, מתארת סיפורי אהבה קורעי לב, שאפשר לראות רק בסרטים: "הייתה אצלנו חסידה שנפגע פגיעה קשה ברגל. בעונת הנדידה, הגיע זכר שהחל לחזר אחריה ולא סתם. על מנת להוכיח לה שהוא רציני בכוונותיו, הוא בנה להם קן לתפארת. אנחנו ממש התלבטנו אם לשחרר אותה ביחד איתו בכדי שיוכלו לממש את אהבתם, אבל רפואית, זה היה בלתי אפשרי. בשלב מסוים הוא עף הלאה אבל מאז, שלוש שנים, הוא כל שנה מגיע אליה ומבלה איתה". סיפור דומה, עם סוף רומנטי במיוחד, הוא סיפורם של הברכיות שהם סוג של ברווזים שידועים בנאמנותם לכל החיים. "באחת מעונות הנדידה הגיעה ברכיה נקבה ונכנסה לבית הציפורים. נסינו להוציא אותה משם אבל זה היה בלתי אפשרי. הזכר שהגיע ביחד איתה נאלץ לפרוש כנפיים ולעוף. כעבור שנה, הוא חזר לזרועותיה. המטפלים שליבם נקרע, הוציאו אותה מבית הציפורים והשניים עפו יחד לעבר השקיעה".
מותק של בגידה
סיפור עם סוף פחות טוב, הוא סיפורה של תמר. הפינגווינים, ממש כמו הברווזים, נשארים עם בני זוגם לכל החיים. הורביץ מספרת על אמנון הפינגווין, שהיה חבר של תמר במשך הרבה זמן. ברם, באחד הימים, הוא החל להעלם מהבית, לחזור בשעות לא שעות והשאיר את תמר לבדה במאורה. "הוא ממש היה קופץ ממאורה למאורה, מספרת הורביץ "וזה פשוט שבר את ליבה של תמר. אחרי שזה קרה, תמר החלה להרגיש לא טוב ומתה משיברון לב קשה". עוד זכר שלא פועל מהראש והלב, אלא דרך איבר אחר, הוא מותק הפיל. מותק וורדה, פילה כלבבו, נמצאים יחד כבר 45 שנה. "בטבע," מסבירה הורביץ, "הפילות מסתובבות בחברת הבנות והזכרים מסתובבים לבדם; שני המינים נפגשים רק על מנת לקיים את מצוות פרו ורבו. אלא שוורדה ומותק, זה סיפור אהבה מדהים. ורדה, קנאית לא קטנה, ממש חוסמת בגופה כל נקבה שמנסה להתקרב למותק." אלא שכמו גברים רבים מדי, מתברר שגם מותק לא עמד בפיתויי ומאחורי גבה של וורדה, ביצע את זממו באביבה הפילה.
גאווה
בשביל להשאיר טעם טוב וקורטוב של תקווה לחג האהבה, הורביץ מספרת על זוג כפנים, ציפורים ורודות ויפות, שהזכר שבצמד מאוד טרח לחזר אחר הנקבה ולזכות בליבה. "הוא ממש חיזר אחריה בצורה אינטנסיבית, בנה לה קן אהבה מפואר וקנה את ליבה". אלה כשהצאצאים לא הגיחו אל העולם, התגלתה התעלומה: שני זכרים במקום זכר ונקבה. עובדה זו, כמובן, לא מנעה מבעדם להמשיך לחיות בזוג ולממש אהבתם.