זה שניתן למנוע: סרטן העטינים אצל כלבות וחתולות

רבות הן הטענות על תכניתה של הממשלה לבטל את תקציב העיקור והסירוס של כלבים וחתולים, ורובן הומאניות; אך מעבר ל"בואו ניתן להם חיים טובים יותר", מסתתר טיעון מבהיל בהרבה: כלבה או חתולה אשר לא עוקרו בגיל צעיר חשופות למחלה המבעיתה את אוכלוסיית העולם - הסרטן. החדשות הטובות הן, כרגיל, עניין של מודעות: האפשות למנוע את המחלה נמצאת בידינו.

בתולה במזל סרטן

ג'ולי, כלבה ממרכז הארץ, הסתובבה לה כילדת פרחים של שנות ה-60, כשהיא גוררת אחריה, בכל שנה, עשרות זכרים מיוחמים. אמה של ג'ולי, קארין ברדה, מודה שהיא מכירה את המספרים הנוראים של הרדמות כלבים מדי שנה במכלאות, אך עדיין: "העדפתי שהיא תישאר עם ההרגשה של להיות 'אישה'. לא רציתי שהיא תכנס להריון מצד אחד, אבל מצד שני גם לא הייתי מוכנה לעקר אותה". ג'ולי שמרה על נשיותה וגם על בתוליה, אך בגיל 8, בזמן שהתפנקה הכלבה לצד אמה, הרגישה ברדה במשהו מוזר: "ג'ולי אוהבת לשכב על הגב ושיעשו לה נעים בבטן. כששכבנו באותו יום על המיטה, בזמן שאני ביד אחת מחזיקה ספר וביד השנייה מלטפת אותה, שמתי לב פתאום שיש לה מין בליטה מוזרה, באזור הפטמות. בליטה שלא הייתה שם קודם". בבדיקה אצל הווטרינר אובחן אצל ג'ולי סרטן העטינים.

שני רק לגידולי עור

"גידולי עטין מאוד שכיחים בכלבות ומשובצים במקום שני, מבחינת שכיחות, אחרי גידולי עור," מסבירה ד"ר שירה בן-ארי מהמרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת גן. הגיל הממוצע לאבחון גידולי עטין בכלבות הוא 10, מסבירה הוטרינרית, והם בדרך כלל מתפתחים לאחר גיל 6. הקרקע לגידולי העטין הללו, עם זאת, מתפתחת הרבה לפני גיל 6: "סכנת ההתפתחות ניכרת כשמספר הייחומים גדל. כך שלמעשה, סכנת התפתחות הגידול נמוך ביותר (0.05%) אם הכלבה מעוקרת לפני הייחום הראשון (מגיל חצי שנה עד שנה), כשעלייה בהתפתחות הגידולים נראתה גם במקרים שהכלבה קיבלה זריקות למניעת ייחום".

גרורות רעות

אם כן, נראה שהדרך היחידה למנוע את מחלתה של ג'ולי היתה עיקור בגיל צעיר. לרוע המזל, הסרטן של ג'ולי לא סיים את מלאכתו כגידול בעטין ושלח גרורות לכיוון בלוטות הלימפה. "רוב הגידולים," מציינת בן ארי, "מתרכזים בעטינים האחוריים, 4 ו-5, כנראה בגלל העובדה שהם מכילים יותר רקמת עטין. אלה שבנוסף, גידולי עטין עלולים להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים שונים בגוף כמו בלוטות הלימפה, הריאות ולעיתים נדירות לעצמות ויגרמו לעטין להראות קשה, אדום וחם למגע. בדרך כלל הגידולים יכפילו את גודלם תוך מספר שבועות".

הבדיקה המוקדמת

ג'ולי הייתה אמורה לעבור הוצאה כירורגית של הגידול, אך מפאת גודלו, הוחלט כי תקבל טיפולי כימותרפיה. בן-ארי מציינת כי כימותרפיה וטיפולי קרינה יכולים להועיל במקרים שהגידולים גדולים מדי להוצאה כירורגית. "אני בחיים לא אסלח לעצמי על מה שהיא עברה," אומרת ברדה בעצב. "הגוף שלה נהיה חלש, היא רזתה בצורה היסטרית וכל הזמן רק הקיאה, למרות שקיבלה כדורים נגד בחילה. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשהחלטתי שזה 'לא טבעי' לעקר אותה. לגסוס ולסבול מהמחלה הארורה הזו זה טבעי?".

ג'ולי נפטרה לפני שנה. את ברדה תמצאו כיום מתקשרת לכל אותם אנשים שמפרסמים מודעות "מחפשים זיווג לכלבה גזעית" וכשהם מבקשים ממנה לשלוח להם במייל את התמונות, היא שולחת תמונות של ג'ולי ומספרת להם את סיפורה בתקווה שאולי תצליח להשפיע ולמנוע מעוד כלבה, לעבור את מה שג'ולי עברה.

כל בעל כלבה יכול לבדוק בעצמו את בוא הסכנה: "בעלים של כלבות שעוקרו אחרי גיל שלוש, יכולים לסייע בגילוי גידולי עטין על-ידי מישוש עטיני הכלבה אחת לחודש," מסכמת בן-ארי. "יש לקחת בחשבון שהגידול צריך להיות לפחות 1 ס"מ קוטר בכדי שיורגש במישוש". ואם חשבתם שסרטן העטינים הוא צרה של נקבות, בן-ארי מציינת כי אומנם המקריות אצל זכרים פחותה מ-1% אבל היא בהחלט יכולה להיגרם מאי איזון הורמונלי, כמו בסרטן האשכים, המפריש אסטרוגן (ההורמון הנקבי).

חתול לבן סרטן שחור

ידידינו החתוליים עלולים אף הפ להילכד במלכודת הסרטן. "אומנם הוא במקום השלישי בשכיחותו אחרי סרטן הלימפה והעור, אבל רוב גידולי העטין (יותר מ- 80%) בחתולים הם ממאירים ועלולים לסכן חיים גם לאחר הוצאתם בניתוח. ככל שהגידול גדול יותר - תוחלת חיי החתול קצרה יותר". מסבירה בן-ארי.

אצל החתולות, בניגוד למתרחש אצל כלבות, הקשר בין העיקור והמחלה טרם הוכח אך למרות זאת, שכיחות הגידולים קטנה ב-91% אחוזים אם מעקרים חתולות לפני גיל שישה חודשים. "במידה ולא עוקרו," מדגישה הוטרינרית, "המחלה פורצת, בממוצע, בין גיל 10 ל-12". בן- ארי מציינת כי הגידול מערב את שני זוגות העטינים הקדמיים והוא קשה ובולט ולעתים גם נוטה להתכייב. "הפטמה עלולה להיות אדומה ונפוחה ולהפריש נוזל צהבהב חום. הגידול יכול להימצא גם בכל אחד מהעטינים, או בכל העטינים - ולשלוח גרורות לריאות ובית החזה מצב שעלול להתבטא בקשיי נשימה".

כ- 45% מגידולי העטין בכלבות הם ממאירים בעוד שכ- 90% מגידולי העטין בחתולות הם ממאירים. "הרפואה הכי יעילה היא המניעה, מסכמת בן-ארי "ולכן סירוס ועיקור הכלב/ה רק יעשה עמם חסד וימנע צרות בעתיד".

אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשהחלטתי שזה 'לא טבעי' לעקר אותה. לגסוס ולסבול מהמחלה הארורה הזו זה טבעי?