מלחמה רעה לסביבה
רוב המלחמות במחצית השניה של המאה ה-20 התרחשו במקומות המשמשים מקלט לחלק מאזורים המגוונים ביותר מבחינה ביולוגית ואלו הנמצאים תחת הסכנה הסביבתית הגדולה ביותר, כך מצא מחקר שפורסם ביום שישי האחרון.
בין המלחמות הפוגעניות ניתן למצוא את מלחמת וייטנאם, שם השימוש בנפלאם השמיד יערות שלמים, וכריתת העצים ההמונית שמימנה את המלחמות בליבריה, קמבודיה וקונגו.
81% מהקונפליקטים האלימים בין 1950 ל-2000 התרחשו באזורים הידועים בתור ריכוזים של גיוון ביולוגי, המכיל אוכלוסיות שלמות של יותר ממחצית ממיני החיות בעולם, ולפחות 42% מהצמחייה, כך לפי המחקר.
מתוך 34 האזורים האלו, ב-23 מתוכם התרחשו אירועים אלימים במחצית השניה של המאה ה-20. יותר מ-90% מהמלחמות הגדולות – אלו שגרמו ליותר מ-1,000 קורבנות – התרחשו במדינות המכילות אזור בעל גיוון ביולוגי שביר ופגיע.
מרכזים אלו של בעלי חיים נכחדים נמצאים לרוב במדינות עניות עם אוכלוסייה אנושית צפופה, המהווה גורם לחץ על הסביבה הטבעית והפוליטית בשגרה.
מרכזים אלו של בעלי חיים נכחדים נמצאים לרוב במדינות עניות עם אוכלוסייה אנושית צפופה, המהווה גורם לחץ על הסביבה הטבעית והפוליטית בשגרה.
פליטי המלחמות הנמצאים בתוך ומסביב לאזורים המגוונים ביולוגית מוסיפים לבעיה בעקבות צייד החיות לצורך אכילה, כריתת עצים להסקה ובניית מחנות בסביבות רגישות אלו.
החוקרים ציינו את מדגסקר דוגמה למקום בו הקונפליקט האלים הנוכחי מאיים על הגיוון הביולוגי.
"אנחנו צריכים להתעקש ולהיות מוכנים לתגובה לזמנים של תהפוכות פוליטיות, מאחר והמצב לא תמיד נשאר יציב", אמרו החוקרים.
"כשאתה באזור מלחמה, ברור מאליו שהעדיפות הראשונה שלך היא לשרוד", אמרו החוקרים. "אך המסר שלנו הוא שבזמן קונפליקט האנשים לא יגידו בפשטות 'זה קשה לנו מידי'".
המחקר, שלא מצא את הסיבה להתאמה יוצאת הדופן בין המלחמות לאזורים בהם נמצאות החיות והצמחיות הנכחדות, הפציר בארגוני שימור הסביבה ובקהילה הבינלאומית לעבוד יחד עם ארגונים צבאיים, לבנייה מחדש של אזורי העימות, ולקידום תוכנית הומניטאריות.
עוד ב-nana10: