מדינת איקאה

"סוחרי ראשון לציון ותושבי מושבי הסביבה ניצחו במאבקם כנגד הענק השוודי", כך הכתירו כותרות העיתונים רק לפני כחודש את האזרחים שניהלו מאבק קשה ומתוקשר כנגד הקמת הסניף השני של איקאה בישראל. אך האומנם כך? האם באמת יש פה ניצחון גדול או שזהו רק שבריר של אור וחלק ממלחמה כוללת יותר ברשויות המקומיות ובכרישי הנדל"ן שחומדים את האזור?

הסניף החדש של איקאה הוא רק לבנה נוספת בחומה שמאיימת להפריד בין תושבי האזור ובין סביבתם. על שטח לא גדול של עשרה קילומטרים מרובעים, בין דרום ראשון לציון ועד ליבנה, ניתן למנות אין ספור מתקנים מסוכנים לציבור, שאליהם נוספו לאחרונה עוד מספר פרויקטים גרנדיוזיים. מהביטחוניסטים לנדל"ניסטים: כל הפרויקטים, מהם נחוצים ומהם פחות, שמפריעים לכולנו לנשום.

איקאה ואירוס הארגמן

פרשת איקאה היא שירת הברבור של אירוס הארגמן (זן ייחודי לארצנו). לאט לאט ובקצב מתגבר בשנים האחרונות הולך ומתכרסם שטח המחייה של צמח נדיר ומוגן זה, שגדל כיום בריכוזים בודדים בגבעות כורכר באזור נתניה ובין ראשון לציון לנס ציונה. סמוך לצומת בית עובד, ובצמוד לשכונותיה המערביות של נס ציונה, החלו לפני מספר חודשים בעבודות פיתוח להכשרת יישוב חדש, ועוד בטרם נבנה הבית הראשון כבר אושרו שתי הרחבות נוספות ליישוב על חשבון השטחים הפתוחים של תושבי האזור. לפי האתר של החברה להגנת הטבע, עו"ד אברהם פורז הוא המייצג את בעלי הקרקעות ביישוב, אותו אדם שבתפקידו כשר הפנים נילחם לאחד רשויות מקומיות וטען בלהט שאין צורך בהקמת יישובים חדשים. האירוניה לא נעצרת פה, שכן ליישוב החדש נבחר השם אירוס, אולי בכדי לשמר את זיכרון הצמח הנדיר שהיישוב ממית עליו כליה.

חוף פלמחים: חולות במחיר מציאה

בשנת 2004, שבועיים לפני כניסת חוק החופים לתוקף, מכרה המדינה ליזמים פרטיים בצעד תמוה קטע של 70 דונמים מחוף פלמחים, שהיה באחריות רשות הטבע והגנים, תמורת מחיר נמוך במיוחד – שמונה מיליון שקלים. לפי דיווח של ערוץ 1 מה-21 לאוקטובר, 2004, הרי שהיזמים, חברת מעוז דניאל מראשון לציון ואלווורון מהמושב הסמוך כפר הנגיד, מתכננים להקים במקום כפר נופש עם לא פחות מ-350 יחידות דיור. האזור כולו מוכרז כשמורת טבע ואתר עתיקות ארכיאולוגי, ורק לאחרונה נתגלו בשטח המיועד לכפר הנופש שרידים ליישוב חקלאי מפותח. צעד תמוה מצד המדינה, כבר אמרנו?

במרחק יריקה מאתר הבנייה של איקאה נמצא מכון הטיהור של כל שפכי גוש דן, השפד"ן. זה מטפל בשליש מכל השפכים של מדינת ישראל ומזרים בכל שנה למעלה מ-5 מיליון מ"ק של בוצה לים (הבוצה היא החומר המוצק המופרד מהשפכים הכולל מחוללי מחלות, חומרים אורגניים ומתכות רעילות ביותר כמו כספית, קדמיום וכרום). בעקבות מאבק ציבורי נרחב של הארגונים הירוקים החליטה "הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים" במשרד להגנת הסביבה שלא להתיר יותר את הזרמת שפכים. באיגוד ערים דן המנהל את השפד"ן בחרו לפתור את הבעיה בדרך הקלה - שריפת הבוצה.

במקום להתקדם עם כל העולם ולמצוא פתרונות ירוקים, נקבל אוויר מזוהם ורעיל - במהלך תהליך שרפת הבוצה יפלטו לאוויר גזי חממה וחומרים מסוכנים ורעילים כמו תחמוצות חנקן וגופרית, פחמימנים, אמוניה ומתכות כבדות ומסרטנות. הקמת המשרפה בקרבת העיר הרביעית בגודלה בארץ תגביר את זיהום האוויר ותסכן את בריאותם של מאות אלפי תושבי גוש דן.

פרויקט שאפתני נוסף, בניצוחה של עיריית ראשון, הוא כביש 431, אשר בימים אלו ניתן לראות את העבודות על סלילתו. זהו כביש רוחב המחבר בין כביש אשדוד–תל אביב לבין מכבים-רעות וכביש 6. ובמרכז פרויקט שאפתני זה - המחלף העצום שנבנה בצומת גן רווה (פלמחים). לכשיושלם המחלף, הוא יהיה הגדול ביותר בארץ, בעל שלושה מפלסים ומראש תוכנן כך שניתן יהיה להניח פסי רכבת עתידיים בין נתיבי הכביש. מחיר עלות הכביש והמחלף לסביבה – הרס נוף בראשיתי בלב גוש דן, וכרסום נוסף בשטחים פתוחים שהיוו בתי גידול לחיות בר וצמחיה טבעית.

מחקר ביולוגי, גרעיני ושטחי אש – הכל בלב האוכלוסייה

חלק מהמתקנים באזור הנם בעלי אופי בטחוני ולכן גם המידע לגבי רמת הסיכון שלהם לאוכלוסיית האזור מוגבל. כך במקרה של המרכז למחקר גרעיני שורק, שכמו אחיו הגדול בדימונה, הנו כור גרעיני ותיק שהוקם בשלהי שנות החמישים ורמת הסיכון שלו לאוכלוסייה באזור ומצבו כיום איננו מפורסם. דוגמא אחרת היא המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה - תחת מעטה חשאיות וסודיות כבדה ובחסות משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, מפתחים במתקן את הלוחמה הכימית והביולוגית הבאה של ישראל. שערו בנפשכם מה יתרחש באזור אם חס וחלילה ישתבש משהו באחד מהמתקנים הללו.

כתבה מהארץ דרומית לחוף ראשון לציון נמצא בסיס הניסויים של צה"ל "מטווח 24". מזה זמן רב ישנן תוכניות לפינוי שטח האש שנמצא בלב גוש דן ובצמוד אוכלוסייה אזרחית. עיתון "הארץ" דווח בעבר כי על שטח זה מתוכננות להיבנות 12,000 יחידות דיור ושווי הקרקע נאמד במיליוני שקלים, אך הפינוי תקוע כבר שנים בשל סירובה של עיריית ראשון לשאת לבדה בעלות פינוי הנפלים וחומרי הנפץ שנותרו בשטח. לטענת דובר צה"ל, העירייה דורשת ממשרד הביטחון להשתתף בעלויות, מאחר ובמשרד שאחראי להימצאותם של הנפלים בשטח.

בבח"א 30, הידוע יותר בשמו "בסיס פלמחים", נמצאות מספר טייסות מסוקים וכלי טייס בלתי מאוישים הטסים בגובה נמוך מאוד מעל מושבי האזור. מידי בוקר נצפים גם הרקולסים שדואגים לעשות השכמה מאוחרת לאלו שעדיין לא התעוררו. בבסיס נמצאת גם יחידת ניסויי הטילים של צה"ל ומערך נ"מ. למרות מפגעי הרעש ואמצעי הלחימה השונים ניתן למצוא נקודת אור - בשטח הבסיס ישנה שמורת טבע גדולה ומבודדת המהווה הגנה על בעלי החיים והצמחייה מפני בני האדם.

בתחילת העשור נרקמו תוכניות להעביר אל חולות פלמחים את מצבורי הגז של פי גלילות, וזאת למרות שגודל האוכלוסייה החשופה לפגיעה לא קטן בהרבה מאשר באזור גלילות, אלא שההבדל טמון הוא בערך הנדל"ן שעליו ממוקמות חוות הגז הללו. לאחר התנגדויות ומאבק ציבורי עיקש מצד הרשויות המקומיות והתושבים סוכלה התוכנית, אך כיום בדיוק באותה הנקודה הוקם שטח מסחרי שהיהלום שבכתרו הוא, כאמור, הסניף השני של איקאה.

בשנות השמונים שודר בקול ישראל תסכית רדיו לילדים בשם "גבעת האירוסים השחורים" על פי ספרו של יצחק נוי, המגולל את סיפור ילדי מושב נטעים בשנות החמישים והמעברה שצמחה לידו. השנה כבר הספיקו הטרקטורים לעלות על הגבעה המדוברת ולשטח אותה, וניתן כבר לראות את ניצני הבתים הראשונים של ההרחבה הנוספת לשיכון הבנים של מושב נטעים. אחרוני האירוסים במקום ניצלו בנס כאשר אחת מתושבות המקום הבחינה בנעשה, והצילה אותם רגע לפני שהם נמחצו תחת גלגליהם של המכונות הכבדות. אם הדברים ימשיכו בקצת הנוכחי, לא רחוק היום שבו מאירוס הארגמן ישארו רק תמונות ישנות ושיר של שלמה ארצי. אפשר שחלק מהבעיה טמון בקונטקסט: אין מאבק סקסי מהמאבק בתאגיד ענק, וכל מאבק אחר - מהשמירה על חולות פלמח"ים ועד פתרון ירוק יותר לשפכי השפד"ן - נבלע ברעש הדחפורים, לאחר שהמיקרופונים והמצלמות מתפנים מהמקום.