הגדר הרעה

בחודש מאי 2006, אישרה מדינת ישראל את תוואי גדר ההפרדה באיזור וואדי קלט, לאורך הגדה הדרומית של הנחל. וואדי קלט עובר לאורך 28 קילומטרים בצפון מדבר יהודה, כשבאפיק הוואדי ומעיינותיו זורמים מים לאורך כל השנה. הוואדי ממוקם בין הרי ירושלים לבקעת יריחו, ומהווה רצועת מעבר בין האיזור הים תיכוני בלקן המערבי, לאזור המדברי שבחלקו המזרחי. באיזור נמצאים קניונים ומנזרים, בתי גידול למיני צמחים ובעלי חיים רבים, מהם כאלו הנמצאים בסכנת הכחדה. בחינה שנעשתה לתוואי גדר ההפרדה, מלמדת על נזק סביבתי עצום, בין היתר בעיקר כתוצאה של חציבה מסיבית במדרון תלול.

המאבקים נגד גדר ההפרדה לא החלו מהיום. לפני כשלוש שנים עלתה בפעם הראשונה תביעה כנגד הגדר שבין ירושלים לבית חורון מצפון למבשרת. האקולוג ד"ר רון פרומקין מספר: "הגדר שם חרגה בקילומטרים רבים וקטעים נרחבים גרמו לפגיעה בנוף ובמערכות אקולוגיות. העמותות ביחד עם הישובים באזור הגישו פנייה לבג"צ. בג"צ יצר תקדים כשהורה למשרד הביטחון לשנות את התוואי".

רגל פה, רגל שם

הקמת הגדר במקומה המוצע ובמאפיינה הנוכחיים צפוייה ליצור חיץ פיזי לאורך עשרות קילומטרים שינתקו את אוכלוסיות בעלי החיים ואת הצמחים, שימצאו את עצמם משני צידי הגדר. משמעות הנתק היא פגיעה קשה ביציבותן של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי במרחב כולו, עד כדי הכחדת מינים ואוכלוסיות טבעיות של מיני חי וצומח. "למיטב ידיעתנו," מסביר ד"ר פרומקין, לא מתוכננים בגדר פתחים המותאמים למעבר בעלי חיים בינוניים-גדולים בכלל, ולחולייתנים הגדולים של האזור בפרט. פתחים המתאימים לגודל שועל או תן אינם בהכרח מתאימים לצבי, יעל, צבוע, זאב או נמר. התוואי המוצע חוצה קניונים וערוצי נחלים עמוקים, שכיוונם הכללי ממערב למזרח וככל שהולכים ומתרחקים מזרחה מקו פרשת המים של הנחלים, כך הם נעשים עמוקים ותלולים יותר ועבירותם מצטמצמת."

חסימת ואדיות, לפי פרומקין, מגבילה את יכולת התנועה של בעלי חיים רבים לאורך צירי הנחלים במקומות שבהם שיפועם מתון יחסית, ופוגעת בקישוריוּת שבין גב ההר לבין רמת המדבר. "לגבי הצבי, שאינו מסוגל להתקיים במצוק ההעתקים ובקניוני מדבר יהודה, משמעות הדבר יצירת נתק מוחלט בין אוכלוסיותיו הדרומיות לבין אלה הצפוניות." זן נוסף שייפגע קשות ויימצא בסכנת הכחדה הוא היעל. "במדבר יהודה היעלים חיים בעונה הגשומה באיזורים הגבוהים, ובקיץ יורדים למעיינות. עם בניית הגדר, יווצר מצב שבו היעלים יהיו כלואות בצד אחד של הגדר. הם יאבדו את מקורות המזון שלהם ויהיו חשופים לחיות טרף".

גדר חיה

החברה להגנת הטבע מתנגדת להקמת הגדר באיזור. לאור המאפיינים הטופוגרפים והגיאוגרפיים הייחודיים של ואדי קלט, היוצרים מכשול טופוגרפי טבעי משמעותי ביותר, קוראת החברה לשר הביטחון לבחון חלופות ביטחוניות אחרות, שייתנו מענה הגנתי מחד מבלי לפגוע בסביבה ייחודית זו, מאידך. לעמדה זו שותפים ועד המתיישבים ביישובי האיזור וח"כים מהימין והשמאל.

חלק מהפתרונות יכולים להימצא בקלות. "מן הראוי לאפשר מעברים לבעלי חיים," מסביר ד"ר פרומקין, "במרחקים קבועים לאורך הגדר, על ידי יצירת מעברים לבעלי חיים (למשל צינורות בקוטר 30-20 ס"מ שיחצו את התוואי מצד לצד). עדיף למקם מעברים אלה במקומות שמשמשים כבר היום כמסדרונות תנועה לבעלי חיים (אוכפים, קווי רכס, ערוצי נחלים, שבילים קיימים וכו'). יש להעתיק מאזור העבודות צמחים בעלי ערכיות גבוהה (למשל ערכי טבע מוגנים ובמיוחד עצי בר וגאופיטים), ולשלבם במסגרת שיקום נופי של אזור גדר ההפרדה. דרשנו גם שבמקומות מסויימים לא תבנה גדר ושישמשו באמצעים אופטיים או אלקטרונים"