מצביעים בארנק

בכנס פתוח לציבור בנושא "התו הירוק", הנערך היום בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב, ינסו לשכנע אותנו שנתחיל להשקיע במוצרים ידידותיים לסביבה, ויפה שעה אחת קודם. במהלך משותף של מכון התקנים הישראלי, התאחדות התעשיינים והמשרד לאיכות הסביבה, יוצג לראשונה בכנס סטנדרט אחיד לגופים אלו, אשר יקבע מיהם המוצרים הירוקים, שיהיו מקובלים על כל הצדדים.

שרון אחדות, דובר המשרד לאיכות הסביבה, מסביר ש"כרגע לא קיים תו תקן המוסכם על כל הגורמים האלה, ובכנס אנו נציג אלטרנטיבה למצב הקיים. במהלך משותף עם הגורמים המעורבים אנו מעוניינים לתת 'תו ירוק' לעסקים, למפעלים ולמוצרים שנוצרו בתנאים נאותים ונחשבים ידידותיים לסביבה. כרגע, אם כתוב על מוצרים שהם ידידותיים לסביבה או שומרים על האוזון, אנו לא ממש יכולים להיות בטוחים שאכן כך הם פני הדברים." במהלך החדש, מדגיש אחדות, "לא יהיו ספקות הנוגעות לטיבם של המוצרים הירוקים ולהשפעתם על הסביבה."

אז למה לי לקחת ירוק?

העולם הוא אולי כפר גלובלי, אבל השאלה "מה לישראלים ולצרכנות ירוקה" עדיין לא נשמעת מופרכת. דווקא בהתאחדות התעשיינים מאמינים, שהשנה הם יצליחו לגרום ליותר ישראלים לגלות יותר אכפתיות כלפי סביבתם.

"אם לא תהיה מודעות סביבתית, התעשייה לא תטמיע את המוצרים הירוקים כחלק מהענף, ולא יהיו מוצרים ירוקים בשוק," אומר ניר קנטור, מנהל "איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה" בהתאחדות התעשיינים. "רק אם תהיה דרישה לכך בקרב הציבור, אז הדברים יתחילו להשתנות",. קנטור מסביר שכיום ישנם בין 70 ל- 80 מוצרים, השייכים ל-30 חברות, שכבר קיבלו את 'התו הירוק' ונושאים אותו על מוצריהם למשך שנה אחת. למכון התקנים, גוף בלתי תלוי האחראי על רישום המוצרים כמוצרים ירוקים, יש סטנדרטים ברורים: על המוצרים להוריד למינימום את פגיעתם בסביבה, ובאמצעותם ניתן להקטין את השימוש בחומרים מסוכנים. מנהלת מכון התקנים, האמונה על מתן אישורי התו הירוק, הינה מנגנון אובייקטיבי בתוך הארגון, הנתמכת על ידי המשרד לאיכות הסביבה. תפקידה הוא לבחון את טיבם של המוצרים לפי מערכת קריטריונים קבועה מראש, ולהחליט אם המוצר יוגדר כמוצר ירוק או לא, ואם ניתן לחדש את מתן האישור למוצר שכבר נחשב לירוק בעבר.

ד"ר ניצן אייל, מרכז נושאי איכות הסביבה במכון התקנים, מסביר: "אני מניח שאם מראש ידע הציבור שקיימת הבחנה, למשל, בין צבעים לקירות סטנדרטים המבוססים על ממיסים אורגניים לבין צבעים לקירות המבוססים על מים, שהם טובים יותר לסביבה, יקטן השימוש בצבעים הפחות סביבתיים. אם כבר היום קיימים צבעים לקירות או מוצרים אחרים שהם יותר נקיים, פחות מזהמים וידידותיים יותר לסביבה אז כדאי לפחות שהציבור יהיה מודע אליהם".

"מפגרים אחרי כל העולם"

"חוגלה- קימברלי", "איטונג", "סודה קלאב" והתעשייה האווירית נמנות על חלק מן החברות, שברשותם מוצרים בעלי 'תו ירוק'. מוצרים הקשורים לענף הבנייה, תעשיית הפלסטיק והנייר, הצבעים והדשנים למיניהם הם נתח השוק העיקרי שקיבל בינתיים את אישור המנהלת.

"חשוב שלישראלים תהיה המודעות לבחור בשעת הקנייה את המוצרים האלה, מאחר ורבים וטובים בדקו ומצאו שהם פחות מזיקים לסביבה ממתחריהם בשוק," מסביר קנטור, "ולכן, כל מה שנותר לציבור זה לחפש את התו על גבי האריזה ולהצביע דרך הארנק".

המודעות למוצרים ירוקים נמצאת בעלייה מתמדת ועקבית מחוץ לביצה הקטנה שלנו, והיצרנים מייצרים יותר מוצרים ירוקים שישרתו את הקהל, כחלק מהדרישה הציבורית. "נכון להיום" מסביר ד"ר אייל, "סין, קוראיה ויפן נמצאות חזק בתחום. גם בארצות מערב אירופה המוצרים הירוקים מאוד פופולריים, אפילו יותר מאשר בארצות הברית. אולם, יש לשים לב שלא כל מוצר שיצרן אומר שהוא מוצר ירוק הוא אכן כזה, ויש הרבה שרלטנות בנושא שיכולה להטעות את הציבור. בגלל זה נדרשת תמיכה של הציבור הישראלי ב'תו הירוק', שהוא תו תקן אשר לא קשור בתהליך הייצור או המכירה".

נוסף לכך, מסביר אייל, כי אין הכרח שמוצר ידידותי לסביבה יהיה גם יקר יותר, ולראייה מציג את מה שקורה עם מחירי הטיונרים הממוחזרים למדפסות, שזולים יותר מטיונרים חדשים. "אם תלך היום לסופר ותבקש מוצר ירוק, אף אחד לא יכול להגיד לך היכן הוא נמצא. אולם אם יהיה לחץ של הציבור על הסופרמרקטים, הם יאלצו להשקיע בכך מחשבה. אנחנו עדיין מפגרים צעד אחד אחרי העולם בנושא. למרות זאת, אני צופה ששינוי עתיד לבוא, אולם עלינו לעשות כל מאמץ כדי שהוא יקרה במהרה, כדי שגם נספיק ליהנות מזה".