חיות זה אנחנו

טקס האוסקר המתקיים הלילה (ראשון) וההייפ המתמשך לקראתו, משכיח מאיתנו את העובדה כי מדובר בלילה אחד מבין 364 אחרים בשנה, וכי חייהם של כוכבים אינם מורכבים רק משמלות מעצבים או אם מתמזל מזלם, רק מפסלונים מוזהבים. רשימת הכוכבים והסלבס לרגע הפועלים למען בעלי חיים היא ארוכה ומרשימה, לפחות בחו"ל. בראד פיט, פמלה אנדרסון, חואקין פינקס, נטלי פורטמן ואלישה סילברסטון תופסים בה מקום של כבוד, והם רק חלק מהשחקנים הצמחוניים הרשומים בארגון PETA. לעתים ניתן למצוא אותם מדגמנים בעירום כנגד תעשיית העור והפרוות, דוגמת קים בסינג'ר שהצטלמה תחת הכותרת "יופי לא כולל ללבוש מעיל של מישהו אחר", או זוכת האוסקר שרליז ת'רון, שהצטלמה למודעה שהכותרת שלה: "אם אתה לא מעז ללבוש את הכלב שלך, בבקשה אל תלבש פרווה". לרוב, הם נואמים, מארגנים ומתנדבים למען "אלה שקולם לא נשמע". בארץ אפעס, העניינים פחות זוהרים, אם כי האור בקצה המנהרה מופיע בדמותם של סלבס עקביים וחרוצים, שפועלים מזה שנים למען ההולכים על ארבע.

פורסט כבר לא מגמגם

השנה הצטרף אל שורה ארוכה של שחקנים המשתתפים בפרסומות לעידוד הצמחונות גם השחקן הנפלא פורסט וויטקר (המלך האחרון של סקוטלנד, משחק הדמעות) כשהוא מצולם ביחד עם בתו. המקפידים יוכלו גם לשמוע אותו מעודד מעבר לצמחונות בתחנות רדיו ברחבי ארה"ב. גם אידי פלקו (טרנס-אמריקה, הסופרנוס) השתתפה בתשדירי צמחונות ברדיו ואף בפרסומת לטלוויזיה נגד קניית מוצרי טיפוח שנוסו על בעלי חיים.

חואקין פינקס (הכפר, הולך בדרכי) הצטלם לפרסומת שיצאה בחג ההודיה, בו נוהגים מיליוני אמריקנים לשחוט תרנגולי הודו כאילו אין מחר; בסרטון נראה פינקס עושה קניות לחג ההודיה, וברגע שהוא רואה את מדף התרנגולות המדממות, מחליט להעביר חג נטול עוף. אלק בולדווין (השתולים, המרדף אחרי אוקטובר האדום) השתתף בסרטון וידאו שמתאר את האכזריות של תעשיית הבשר - מתרנגולות מעוותות גנטית ועד חזירים שמומתים על ידי הטחתם ברצפה. קווין נלון (העשב של השכן) השתתף בסרטון ציני למדי, בו הוא מספר על "כמה אני אוהב לאכול בשר, במיוחד אחרי שאני יודע בדיוק איך התעללו בחיה שאני אוכל".

הזוכה המאושרת

הפעילה הנמרצת ביותר למען בעלי חיים, וכזו שהסבירות שתזכה באוסקר אי פעם נמוכה מים המלח, היא השחקנית פמלה אנדרסון. הבלונד והחזון מופיעה כמעט בכל קמפיין מרכזי של PETA. בשנת 2005 תרמה הפמלה כמות גדולה של פריטים למכירה פומבית שתגייס כסף למען החיות שננטשו בניו אורלינס לאחר קתרינה, ואף הספיקה להצטלם עירומה בחלון הראווה של המעצבת סטלה מקרטני, פעילה חרוצה אף היא, כחלק ממחאה נגד תעשיית העור והפרוות, תחת הכותרת: "עדיף לחשוף עור מאשר ללבוש עור". בנוסף, הצטלמה לסרטון וידאו המתאר את תעשיית הובלת החיות בהודו, יצואנית ענק של פרוות לעולם. הסרט מתאר את מסע הייסורים של החיות מרגע הקשירה (אחת לשנייה, דרך חבל שעובר בין הנחיריים המדממות) ועד לפיזור של פלפל חריף בעיניהן על מנת שלא ישכבו לנח וימשיכו במסע עד למשאיות שיובילו אותם לשחיטה. פמלה אינה מסתפקת בהתפשטות, ופותחת את הפה כשצריך: הגינויים הפומביים שלה את לובשות הפרוות, ביניהן מדונה, ג'ניפר לופז, ביונסה ושרון סטון, כבר הפכו לשגרה.

בשנת 2006 שלחה פמלה אנדרסון מכתב נזעם ומתוקשר היטב מטעם PETA ליצרנית המזון KFC והצליחה לסחוף אחריה גם את האקס טומי לי ואחרים, ביניהם הבלק אייד פיז, פינק, פיל קולינס ופול מקארתני, פעיל גאה בפני עצמו, שהנציח את המשפט: "לו היו קירות זכוכית לבית המטבחיים, כולם היו צמחוניים". החבורה יצאה במסע הסברה לציבור הרחב דרך סרטוני וידאו, מכתבים ועצומות. בקמפיין הסבירו נבחרי העם לכולנו שהעופות ב-KFC נטבלים, בעודם בחיים, במיכלים של מים רותחים על מנת שיהיה קל להוריד מהן את הנוצות. כיום פמלה עומדת בראש המאבק נגד ציד מאות אלפי כלבי ים בקנדה, שמומתים מדי שנה למען תשגשג תעשיית העורות. פמלה, במקור קנדית, כתבה עצומה לראש הממשלה של חללית האם והבטיחה שתגיש לו את העצומה בעצמה.

וכאן: הייאוש פחות נוח

ואצלנו? רשימת המועמדים לאוסקר החייתי מתרחבת לאיטה, אם כי עדיין לא מספקת. מאיר סוויסה, צמחוני ופעיל בעמותת אנונימוס, הגיע לא מזמן לכנסת לחתימה על אמנה למען בעלי החיים. שי אביבי היה פעיל מרכזי בהפגנות נגד פיטום האווזים ונגד חוות מזור. לימור גולדשטיין, שחקנית קולנוע ותיאטרון, צמחונית מוצהרת, אמא לחתול ג'ינג'י ופעילה אף היא באנונימוס, מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה ("גיל שש"), היא לא אוהבת לאכול בשר: "זה נראה לי לא לעניין לאכול גוויות של בעלי חיים. אני זוכרת שלקחו אותי לגן חיות כשהייתי ילדה, ונורא לא נהניתי לראות את החיות בתוך הכלובים". גולדשטיין ייצגה את אנונימוס בסוגיית הרג התנינים בארץ לטובת ייצור ארנקים מעורם. "אין סיבה לאכול חיות או ללבוש אותן," מסכמת גולדשטיין, "לכל דבר יש תחליף."

שירה וילנסקי (השמינייה בשבילכם), צמחונית, מאכילה חתולי הרחוב ומארגנת ימי אימוץ בתנו לחיות לחיות. כיום יש לה פינה בערוץ 2 לאימוץ כלבים וחתולים, ולא מזמן היה אפשר לראות אותה בהפגנה נגד מכון ויצמן ביחד עם השחקנית מיכל גבריאלוב (האלופה), אלי פיניש (ארץ נהדרת) ואורנה בנאי. "קיים עיוות במדינה לכבוד מינימאלי לבעלי החיים," אומרת וילנסקי, "אני השתתפתי בהפגנה במכון ויצמן כדי להעיר את הציבור ולזעזע אותו. חייבים לשפר את התנאים שבהם מוחזקים בעלי החיים בתעשיית הבשר, אנשים צריכים לעקר ולסרס את החיות שלהם, עבריינים שמתעללים בחיות צריך שייענשו בחומרה וכמובן שצריך להפסיק את הניסויים בבעלי חיים. משרד החינוך צריך להכניס את זה לבתי הספר, ולחנך ליחס של כבוד כלפי בעלי החיים".

"הרעים עובדים בשבילי"

בדומה לחבריו, מתקשה גם שי גולדשטיין, שדרן רדיו ושחקן (בשורות טובות) עם כל הרעיון של "מהשחיטה לצלחת": "אני לא מוכן שיתעללו בבעלי חיים כדי שאני אוכל לאכול. בשר זה דבר מאוד טעים, אבל מה המחיר שאתה צריך לשלם זה? זה לא שהתרנגול מקפץ לו באחו, זה ייצור פצוע, פגוע ומעוות עד שהוא לא מצליח לעמוד על הרגליים, בתוך לול צפוף, מפוצץ בהורמונים. אנשים לא מודעים למה שהם אוכלים. הם רואים אותו שוכב לו במקרר של הסופר ורדרד ונקי וחושבים שזה יופי של דבר, אבל זה לא." גולדשטיין מספר שאחרי שהחליט להפסיק לאכול בשר, הוא ירד שמונה קילו והתפלא לגלות שאין לו שום צורך בבשר.

"נהייתי צמחוני יום אחד, כשנסעתי על כביש 6 ולפניי משאית פתוחה, נוסעת במהירות עם עגלים שנזרקים מצד לצד, כששום דבר לא מחזיק אותם. העגל האחרון בשורה הסתכל עליי ואשכרה ראיתי את הפחד שלו בעיניים. הוא רק לפני איזה שבועיים נולד, הפרידו אותו מאמא שלו, כולו מבוהל ומפוחד. ובשביל מה? בשביל שאני אוכל אותו? באותו הרגע החלטתי שאני מפסיק לאכול בשר. אני לא יכול להגיד שהאנשים הרעים עושים את זה וזה לא קשור אליי - הם עושים את זה בשבילי, זה ועוד איך קשור אליי. זה מעצבן אותי! איזה רע אנושי, איזו אכזריות". גולדשטיין מספר על כלבו, היצ'קוק, שנפטר לפני שנה. עכשיו הוא מגדל שני חתולים שנולדו אצלו בחצר. הוא חותם על עצומות, מדבר על כך בתכנית הרדיו שלו ועדיין עושה "שיחות טלפון מפתיעות", כדוגמת זו למכון ויצמן. "ידיד שלי פעם אמר לי," מסכם השדרן, "שיבוא היום שבה המוסריות של האדם תגיע לכך שהרג של חיה יהיה שווה להרג של אדם. הלוואי. בינתיים זה ממש לא קורה".

ובקטגורית פרס מפעל החיים

כשבוחנים את "לו"ז בעלי החיים" של אורנה בנאי, אולי הפעילה הידועה ביותר בארץ, לא ברור איך היא מוצאת זמן גם לקפוץ לצילומים של פצצת הרייטינג הנוכחית של ערוץ 2. מהמאבק נגד פיטום האווזים, במסגרתו ביקשה בנאי "סליחה מכל האווזים הנאלצים לאכול מצינור ברזל באורך של חצי מטר, המוחדר עד לקיבתם הרכה, בדרכם להפוך לעוד מנה מעודנת במסעדה לאנשים נאורים בתל אביב", ועד מאבקה עם אמותת "אוהבי חתולים" נגד עיריית ראשון לציון, בנאי היא הפעילה העקבית ביותר למען בעלי חיים בישראל.

בנאי משמשת כחברה במועצת העיר תל אביב מטעם מפלגת הירוקים וכיו"ר הועדה להגנה על בעלי החיים. מספר פעמים העלתה את נושא הסוסים והחמורים ברחובות תל אביב על סדר יומה של המועצה, ותבעה מראש העירייה והפקידות הבכירה לנקוט ביד קשה של אכיפה מוגברת, דרישה להוצאת רישיון פיקוח והחרמת סוסים וחמורים שעוברים התעללות. "הנושא של סוסים וחמורים פשוט מדיר שינה מעיני", היא אומרת, "כשרואים את מצבם של הסוסים מבינים כי אין גבול לרוע והתמונות נראות כמו לקוחות מחלום בלהות, אבל ביומיום זו המציאות שלהם." בנאי ממשיכה במאבק הקשה שמתקיים כבר שנים נגד ניסויים בבעלי חיים ובעיקר בעד סגירת חוות מזור, ולאחרונה גם פועלת למען שחרור הקופים ממכון ויצמן. "אני וחברי לקמפיין נגד הניסויים בקופים נמשיך במאבק ולא נרפה עד שהקופים ישוחררו ויפסקו ניסויי הזוועה המתבצעים בהם" היא מבטיחה.