תנו לחיות לנשום

בית המשפט המחוזי פסק אתמול (ראשון) בשאלה באם לאפשר שחיטת כבש בעיר העתיקה בירושלים, והחליט להתירה בנימוק של "פולחן דתי". השחיטה המתוכננת התבצעה לעיני המון אדם, לצרכים "לימודיים". המון אדם התאסף בשביל להביט בכבש אחד נושם את נשימתו האחרונה, כדי ללמוד איך להרוג באופן כשר.

את התביעה נגד האירוע הגישה, כמובן, עמותת "תנו לחיות לחיות". והעמותה צודקת. בני אדם הולכים לשחוט כבש לעיני בני אדם אחרים, רק לצרכים לימודיים. כאילו שיש הכרח בהוצאה פומבית להורג, כאילו שלא ניתן להקרין סרט בנושא. העמותה צודקת, התביעה שלה - טיפשית.

כרוניקה של הדחקה

גלגלי השיניים, שמניעים את רוב תרבויות האדם, משומנים בדמן של חיות. פרדות הזיעו כדי לחרוש אדמה, כדי שלנו תהיה חקלאות, כדי שלנו יהיה זמן פנוי, כדי שנוכל להמציא את הכתב; אנחנו אוכלים פרות ותרנגולות ושלווים ודגים ונחשים ושבלולים וצפרדעים ורימות. אם זה מדמם, מישהו יאכל את זה; בלילה, אנו מניחים ראש על נוצותיהן הארוזות של עופות לאין-מספר; אנו משתילים לבבות חזיר בחזות אדם, ומקרקפים קופים לשם התקדמות מדעית. אנו גדולי המענים בהיסטוריה של כדור הארץ הזה; וכמו כל מענה מוצלח, גם אנו מדחיקים היטב.

אבל החברה המודרנית, בניגוד לכל חברה אנושית בהיסטוריה, היא גם חברה שמבוססת על שינוי, שינוי ערכי. נהוג לחשוב שהוגי הנאורות במאה ה-18 דיברו על התקדמות האנושות, על חתירה לעתיד טוב יותר. אבל גדולתם נעוצה בדבר מה אחר. התקדמות מבוססת על ההנחה שיש לאן להתקדם, שהחברה האנושית כרגע, על מוסדותיה החברתיים וערכיה המוסריים, אינה מושלמת.

ומאז הנאורות, בצעדים קטנים ועיקשים, עם נסיגות ארוכות לאחור, אנו מנסים להפוך לחברה צודקת יותר. בדרך אנו מענים ורוצחים ונאטמים לכאבם של אנשים וחיות. אבל זו הדרך, ושינויים עמוקים כל כך לעד יעשו בצעדי גמד.

השינוי מתחיל בתוכנו

"תנו לחיות לחיות" צודקים, כאמור. אין שום סיבה טובה לשחוט כבש בכיכר העיר. אך גם אין שום סיבה טובה לשחוט כבשים ככלל, ואין סיבה לאכול ביצים ולהתעטף בצמר. השאלה אינה מוסריות המעשה, כי אם יעילותו. במלים אחרות, "תנו לחיות לחיות" עושה מעצמה צחוק. המאבק הזה לא הניב פירות; אם היה מניב – הרי שבסופו הוא יגרום נזק למאבק רחב בהרבה.

שינויים חברתיים נעשים לאט משום שאנשים משתנים לאט, ואנשים רבים משתנים לאט יותר. הניסיון לגרום לשינוי חברתי באמצעות בתי המשפט מזנה את המערכת המשפטית, ויוצר זעם כלפי העותרים.

אז מה אפשר לעשות? אפשר לצלם את השחיטה, להראות לנו כיצד אנו נראים; אפשר לכתוב; אפשר לשכנע. במקום זאת, מעדיפה "תנו לחיות לחיות" להצטייר כעמותה מתקטננת, שעוסקת בנהלי שחיטה; כעמותה שמעדיפה את בתי המשפט על פני הציבור הישראלי. השופטים לא ישנו את החברה הישראלית, זאת נוכל רק אנו לעשות.

סיפור העתירה של "תנו לחיות לחיות"

בית משפט השלום דלה היום (ראשון) את עתירתה של עמותת "תנו לחיות לחיות", והתיר את שחיטתו של כבש במסגרת יום עיון לימודי לקראת חג הקורבן בפסח. השחיטה, שמטרתה להציג בפני באי האירוע הדגמה שחיטה של הקרבן, התבצעה כמתוכנן בשעות אחר הצהריים, בישיבת הכותל שברובע היהודי בעיר העתיקה.

להמשך הכתבה>>