יש לי סיכוי

מדי שנה מומתים במדינת ישראל למעלה מ-100,000 כלבים, רובם ברשויות וטרינריות ואחרים במכלאות ובצער בעלי חיים תל אביב. במקרה של חתולים אין מספר שאפשר לנקוב בו, אולי בשל העובדה כי אלפים מהם מתים ברחובות מהרעלות, דריסה או לכידה והמתה מאוחר יותר. המספר שכן תשמעו עליו, פשוט כי הוא נספר, מסמן על ההתרבות שלהם ברחובות הערים. הצעת החוק שאושרה אתמול (שלישי) במליאת הכנסת, עברה בקריאה ראשונה ולו רק בגלל שלא הוזכרו בה המילים עיקור וסירוס. מה עומד מאחורי הצעת החוק, והאם היא תפתור את בעיית השוטטות בערים? חברי הכנסת דווקא אופטימיים, פעילי בעלי החיים קצת פחות.

"יצמצם את המורדמים למוות"

נוסח ההצעה שאושרה אתמול, והנקראת "צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת התעללות", הצליחה לרצות את חברי רב חברי הכנסת החרדים שרואים בעיקור וסירוס גרימת סבל לחיה. להצעת החוק שיזמו חברי הכנסת רונית תירוש וגלעד ארדן הצביעו 22 חברי כנסת בעד ושישה חברי כנסת נגד. "התרבות בעלי החיים ללא הגבלה הביאה להם סבל נורא הניכר ברחובות ערינו, " אמרה תירוש. "אנו עדים יום יום לתופעות של התעללות בני נוער ואחרים בבעלי חיים משוטטים. המדינה אינה יכולה לעמוד מנגד ולהפקיר את בעלי החיים לגורלם המר. מטרת הצעת חוק זו להשיב לבעלי החיים את הכבוד המגיע להם, בנטילת אחריות למצוקתם ובצעדים לשיפור איכות חייהם". ח"כ ארדן הוסיף כי: "החוק יסייע לצמצם משמעותית את מספר הכלבים והחתולים המורדמים למוות במכלאות העירוניות, ויפחית את המקרים המזעזעים של התעללות בבעלי חיים נטושים המסתובבים ברחובות".

שונה מהצעת החוק שלא עברה

אז מה בעצם קרה כאן? הוציאו את המילים עיקור וסירוס ונתנו תקציב של 4.5 מליון שקלים למשרד החקלאות, מבלי לפרט מה אמור המשרד לעשות עם הכסף. "שר החקלאות בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, יחליט באיזה אמצעים ינקטו לטובת צמצום ההתרבות של בעלי החיים," מסביר דן ינקו, עוזר הח"כ תירוש. "ברגע שהוצאנו את המילים עיקור וסירוס, ההצעה הצליחה לעבור. שר החקלאות ייתן את הכסף לשירותים הוטרינרים והם ינקטו באמצעים כפי שהשר יחליט. כרגע ההצעה צריכה להגיע לוועדת החינוך לקריאה שנייה ושלישית ואנו מקווים שזה יהיה בחודש הקרוב".

קריאה של הצעת החוק מראה שאי-השימוש במלים עיקור וסירוס עלול להתבטא מאוחר יותר בשטח: "הצעת חוק זו אינה קובעת עוד תקציב שנתי קבוע לניתוחי עיקור וסירוס, אלא באה לקבוע כי המדינה תפעל לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים, שאין להם בעלים, כפי שיקבע השר". ולשם ההשוואה, זוהי הצעת החוק המבורכת של חברת הכנסת תירוש, מדצמבר 2007, שלא עברה: "על פי ההצעה, יוכלו בעלי כלבים וחתולים לעקר ולסרס את חיות המחמד שברשותם במרפאות עירוניות ופרטיות, שיעמדו בדרישות על פי כללים שייקבעו על ידי שר החקלאות, ולשאת בעלות 50% מהניתוח. יתר העלות ימומן על ידי המדינה, באמצעות דיווח על ניתוחים שימסרו המרפאות הווטרינריות. המרפאות יורשו לקיים כמות מקסימאלית של ניתוחים בכדי לא לחרוג מהתקציב שנקבע".

התגובות: פסימיות זהירה

עו"ד ראובן לדיאנסקי, ראש תנועת "לתת לחיות" המתמודדת על מקום במועצת עיריית תל אביב יפו, היה רוצה שחברי הכנסת תירוש וארדן יכניסו תיקוני הבהרה לחוק, לפני העברתו לקריאה שניה ושלישית: "מוטל על מגישיה לתקן את הצעת החוק כך שיובהר בה כי כוונת המחוקק היא בעידוד עיקורים וסירוסים כדרך היחידה לצמצום התרבות בעלי החיים. כמו כן, צריכים כעת מגישי ההצעה לדאוג כי בהצעת החוק יוקצה סכום כסף משמעותי לצרך עיקורים וסירוסים. הסכום המוצע, 4.5 מליון שקלים, הוא סכום נמוך למדי ואינו מספק. אני דורש מהכנסת להקציב סכום משמעותי שאיתו ניתן יהיה לצמצם את קצב התרבות חתולי הרחוב והכלבים המשוטטים".

גם אורי יפה, יו"ר "נח", נשמע מאוד לא אופטימי בעניין הצעת החוק: "צריך להדגיש בהצעת החוק שאין אפשרות להמית בעלי חיים, כפי שעלולים לפרש אנשים במתכוון או שלא במתכוון. צריך להוסיף את זה כי הציבור מודאג ולכן רצוי שזה יופיע בחוק עצמו, לנוכח העובדות שחלק מהוטרינרים הרשותיים במקום לבחור פתח, הם שולחים חתולים וכלבים להמתה, בניגוד לחוק".

אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות", דווקא שומרת על אופטימיות זהירה: "אני פונה לשר החקלאות, ידידי היקר, שיידע שאני מאמינה באמונה שלמה שאת הארבעה וחצי מליון שקלים הוא יקדיש לעיקור וסירוס של חתולי הרחוב והכלבים. אני מאוד מקווה שלא תעשה שום פעולה אחרת שכוללת המתה של בעלי חיים מכיוון שהמתה לא פותרת את הבעיה. ברגע שמתפנה טריטוריה, מיד מגיעים בעלי חיים חדשים שיתפסו את המקום." אלטמן מצהירה כי העמותה "מוכנה לקחת על עצמה את פעולות העיקור והסירוס לבדה ומבטיחה לעשות את העבודה יותר טוב מכל ווטרינר רשותי. אם אנשים חושבים שאת הכסף ניקח למטרות אחרות, אני חוזרת ואומרת: אך ורק למטרות עיקור וסירוס ברחבי הארץ".